הרב רפי פרץ
הרב רפי פרץצילום: פלאש 90

מוצאי הבחירות האחרונות מועד א' שילבו בשבילי רגעי שמחה ועצב. שמחה כמובן על ההישג וההצלחה במשימה של איחוד מפלגות הימין בעיצומו של משבר ואיום גדול על עתיד מפלגת הציונות הדתית.

אולם אין שלם מלב שבור, והעובדה שקולות רבים של הציונות הדתית הלכו לאיבוד הותירה בי תחושת עצב והחמצה.

בשכונת קריית יובל שבה גדלתי בירושלים ראיתי עיר עוטפת אור, ובסמטאות הרובע הצרות מלהכיל, שם בניתי משפחה, יצאו ובאו אנשי חסד ואמת. שם למדתי חיים של פשטות לצד מורכבות, שם ינקתי את ערכי הציונות הדתית, שמלווים אותי מאז ולדורי דורות. פוליטיקה היא לא שפת האם שלי, אבל בצמיחה ממשבר אני מבין היטב. זו הייתה המשימה לכנסת ה-21 שלא זכתה להאריך ימים - למצוא מקום בבית לעשרות אלפי בנות ובני הציונות הדתית שלא מצאו עצמם שייכים למפלגת הציונות הדתית. לחזור ליישובי וערי הפריפריה ולבחון איך להחזיר את הבוחרים הביתה, להתחבר מחדש לחברה הישראלית על גווניה.

אומנם קיימים גוונים ושוני בין הציבורים הנקראים "ציונות דתית", אך כמו כל בית ההבדלים ניתנים לגישור. בסוף כולנו משפחה אחת ועל מרבית הנושאים אנו מוצאים מכנה משותף רחב. זה לא משנה איפה למדת, בקיבוץ הדתי או בערי הדרום והצפון, תבניות של חרד"לים וליברלים טובות לדיונים בתקשורת. בסוף אם ערך של אחדות ישראל וזהות יהודית מחוברים אצלך עמוק בשורשים, מקומך איתנו.

לפני חצי שנה נקראתי לדגל לאחר שבר גדול. על כתפיי הייתה מונחת אחריות גדולה לשיקום ובנייה מחודשת של המפלגה בפרק זמן קצר. עשיתי את החיבורים הנכונים ויחד לקחנו אחריות כדי שהציונות הדתית תמשיך להשפיע בכל תחומי החיים. הדבר הצריך מאיתנו כוחות גדולים, ויכולנו להם. האחריות שלנו הייתה, ועודנה, לאחד את המחנה. וכך גם כעת. אנחנו נעשה מאמץ גדול כדי לשלב כוחות, יחד עם שמירה על דמותה של התנועה הציונית-דתית והמשך השפעתו של הבית היהודי כזרם המרכזי ברשימה המתהווה באיחוד מפלגות הימין. על זה לא נתפשר.

מועד ב' לבחירות 2019 הוא הזדמנות לתיקון. מטרת העל לשמור על גוש הימין, ובד בבד לשמור על מפלגת הציונות הדתית, מול הניסיון לטשטש את הזהות של מפלגת הבית היהודי, הציונית הדתית ודרכה. הפלטפורמה של מפלגת הבית היהודי תישאר לנצח נצחים מפלגה שמשלבת תורה ועבודה, שילוב של אהבת האדם, חמלה והקשבה. אין פה שאלה של חרד"ל וליברל, יש פה שאלה של דרך וזהות, של הכלה ויכולת להביא למפלגה, כמו בבית, את כולם.

בימים אלו אנו מציינים את שלושת השבועות, זמן המשמש גם לחשבון נפש ציבורי ופרטי. החורבן שאנו מתאבלים עליו התחיל ונגמר כי התשתית המוסרית של החברה היהודית באותם הימים נעלמה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא השסע והקיטוב שהיו. העם הפך לחבורות חבורות, כיתות וקבוצות שלא מסוגלות לדבר ולחיות זו עם זו. אחדות באותם הימים לא הייתה נראית באופק. אותו שסע וקרע גרם להכנסת שלטון זר והישענות על גורמי חוץ, שלבסוף גם החריבו את נשמת אפנו.

המסר של אהבת ישראל ואחדות, של איחוי הקרעים ושינוי השיח מהדהדים לחברה הישראלית עד היום, והוא נכון שבעתיים גם למחנה הימין והציונות הדתית כולה. זו אינה סיסמה ריקה מתוכן אלא כיסופים אמיתיים להעמיד בית פוליטי שיודע לאחד ולחבר, להגדיל את המעגל ולקרוא לכולם לשוב הביתה. אני פה בשביל זה.

דרכה של הציונות הדתית גדולה מכל אדם כזה או אחר. יש כאן תנועה מפוארת שמייצגת ערכים ואידיאלים, והיא חייבת להיות מיוצגת כראוי. תנועה שקיימת לא מאתמול, אשר עברה ועוברת משברים ואתגרים, תנועה מפוארת שידעה לקום על הרגליים ולהשתקם ומאמינה בדרכה המופלאה. מפלגות ותנועות קמות והולכות אבל הציונות הדתית ידעה להישאר.

הכותב הוא יו"ר מפלגת הבית היהודי