לוד באיומי אקדח

העלייה ברמת הפשיעה בלוד הגיעה לרמה כזו שגם במגזר הערבי כבר משוועים להתערבות משמעותית של המשטרה.

עפרה לקס , כ"ט בתמוז תשע"ט

"התושבים כבר לא מתלוננים במשטרה, כי היא לא תעשה דבר". הפגנת תושבים בלוד
"התושבים כבר לא מתלוננים במשטרה, כי היא לא תעשה דבר". הפגנת תושבים בלוד
צילום: משה אלדן

יום שני בשעות הערב. דאוד אלמרבוע, תושב שכונת רמת אשכול בלוד, עמד ברחוב בדיוק כשמכונית חלפה וניתז ממנה צרור יריות לעבר בית הקפה הסמוך. "בן אחותי בן השלוש עמד לידי, הפלתי אותו על הרצפה כדי שלא ייפגע. אישה מבוגרת בדיוק עברה שם ונפגעה בבטן. עזרתי לה". יושבי המכונית התכוונו לפגוע באדם אחר שישב באותה שעה בבית הקפה. אותו אדם הבין את המסר והחל לברוח לכיוון השוק. "הם המשיכו לרדוף אחריו ולירות", מספר אלמרבוע, מבוהל. השיחה איתו התנהלה שעה אחר כך, כשהגיע להפגנה הספונטנית שהתארגנה ליד תחנת המשטרה בעיר. לתושבים נמאס. בשבוע שעבר נפגעה ילדה ערבייה בת תשע מירי שלא כוון אליה, ובמוצאי שבת חדרו קליעים לדירה בקומה ה-12 בבניין דירות בשכונה הדתית רמת אלישיב. איש לא נפגע. נס של ממש.

האירועים האלה אינם חריגים. מתחילת השנה האזרחית נרצחו בלוד עשרה בני אדם על רקע פלילי. היריות הפכו לתופעה יומיומית ולתושבים נמאס לסמוך על ניסים. גם לאלמרבוע. "הגעתי להפגנה כדי להגיד שישמרו עלינו. הבאה בתור יכולה להיות אשתי או הילדה שלי". אלמרבוע יודע שהנשק הבלתי חוקי נמצא במגזר שלו, והוא רוצה שהמשטרה תתחיל לפעול בעניין. כן, הוא יודע שזה לא יעבור בקלות. "שיהיה בלגן. למה מה קרה? אני מגדל את הבת שלי כדי שתמות לי בעוד כמה שנים? יש לי בן אחד, אני רוצה שהוא יחיה. אני מפחד, נשבע לך. לפני כמה שבועות הייתי עם הבן שלי ברחוב. מישהו כיוון את הנשק לאדם אחר שעמד באזור שלנו. פחדתי שהבן שלי ייפגע, דחפתי אותו וכמעט שברתי לו את היד. איפה אני חי? בעזה?"

ככלל, מצב הביטחון האישי ברשויות הערביות ובמגזר הערבי בישראל הולך ומידרדר. לפני כשבועיים נפגשו ראשי הרשויות הערביות עם צמרת משטרת ישראל, והביאו נתונים קשים על היפגעות מירי, אלימות נגד נשים, מעורבות במעשי רצח ואחוזים גבוהים של אחזקת נשק בלתי חוקי. הם הפצירו בפני משטרת ישראל לפעול. ראיד כבהא, ראש מועצת בסמ"ה, אמר שהחברה הערבית עברה שינוי בעניין. "לפני עשור היא לא הייתה מוכנה לקבל את המשטרה כפי שהייתה, היום היא זועקת למשטרה לבוא ולקחת אחריות על שלטון החוק". ניצב ג'מאל חכרוש, ראש המנהלת לשיפור שירותי המשטרה ביישובים הערביים, הודה בדיון: "אנחנו חלשים במגזר הערבי".

בחזרה ללוד. ההפגנה שהתקיימה ביום שני הולידה הפגנה נוספת, משותפת לציבור היהודי והערבי. כולם קראו יחד: "רביבו תתעורר, דם ברחוב הוא לא הפקר". רביבו, כלומר יאיר רביבו, ראש עיריית לוד האהוב מאוד על תושביו, הגיע למקום ולראשונה פגש זעם ותסכול חוצי מגזרים. "אני הולכת עם הילדה שלי ברחוב ויורים עלינו, אין דבר יותר מפחיד מזה שיורים עליך", צעקה תמר טיברגר, תושבת שכונת רמת אשכול. "זה דבר שאני לא מוכנה לסבול, אי אפשר להגיד שזה גל וזה יעבור". תושבת שכונת גני אביב סיפרה על מציאות חיים שבה הילדים חוששים לצאת לרחובות: "מגרשים אותם מגני המשחקים ואת החופשה הם מעבירים ליד המחשבים. נשים הולכות ברחוב ונוגעים להם במקומות אינטימיים, הקשישים שלנו הולכים ברחוב וחוטפים להם ארנקים ופלאפונים מהידיים". נער ערבי נטל את רשות הדיבור וסיפר על אביו שנרצח ועל דודתו: "הרוצח שלו מסתובב חופשי. אתם לא אוכפים את החוק שלכם", תקף את רביבו.

בממשלת המעבר לא מתערבים

לוד היא עיר שראשיה עמלים רבות כדי להוציא אותה מהבוץ ששקעה בו בשנים האחרונות. העבודה על מורל התושבים ועל תדמית המקום, שיפור הנראות וקידום החינוך היא מלאכה שמתקדמים בה עקב בצד אגודל. בנוסף לכך לוד נמצאת בימים אלה בתנופת התרחבות ואכלוס. מהסיבות הללו התקשה ראש העיר להצביע על בעיית הירי בריש גלי. אולם בסוף השבוע שעבר הוא הבין שהגיעו מים עד נפש. הוא ביקש פגישה דחופה עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן, ועם מ"מ מפכ"ל המשטרה, ניצב מוטי כהן. גורמים שנכחו בפגישה סיפרו שהשניים לא נראו נלהבים במיוחד לפתור את בעיותיה של העיר. עוד אחת מתוצאותיה של ממשלת המעבר.

ראש העיר רביבו דרש מממשלת ישראל כמה דברים: תגבור מאסיבי של כוחות בצמתים, איסוף נשק ואמל"ח לא חוקי, כניסה רצינית של משטרת התנועה לעבודה בעיר כדי לשפר את תרבות הנהיגה, הכנסת כוחות מיוחדים למיגור הפשיעה הכלכלית, משום שלדבריו "בסוף לא יורים סתם. יורים כשיש חובות על נשק, או על כסף ועל עסקים בלתי חוקיים". רביבו גם פנה לשב"כ ודרש להפסיק ליישב בעיר משת"פים. "העיר לוד תרמה את חלקה. שימו אותם ברעננה, שימו אותם בשוהם".

בפגישה הנזכרת ביקש חבר המועצה גיל חדד להעביר מסר חריף לראש הממשלה, ובו בקשה דחופה להתערבות בנעשה. הוא אמר כי אם המצב בעיר לא ישתפר, תושבי לוד ורמלה, ליכודניקים שרופים, לא יצביעו לליכוד בבחירות הקרובות.

פרג' איבן פרג', מספר 1 ברשימה הערבית במועצה, השתתף גם הוא בהפגנה. מבחינתו האחריות מוטלת על המשטרה. "בכל מדינת ישראל יש היום אלימות. בחברה הערבית יש יותר אלימות מאשר בחברה היהודית, ולוד היא מעל הממוצע בחברה הערבית. המשטרה יודעת לעבוד אם היא רוצה. היא ידעה לחסל תחנות סמים שהיו כאן בלוד, הביאה ניידות שישבו במשך ימים מול התחנות וסגרו אותן. אז גם את זה היא יכולה לעשות. אבל נוח לה שערבי הורג ערבי. היהודים מדברים על ביטחון אישי, אנחנו סופרים את המתים שלנו". איבן פרג' צופה שתישמע ביקורת מתוך המגזר על השתתפותו בהפגנה הזאת. חברי הרשימה הערבית נמצאים במובן מסוים בין הפטיש לסדן: בן רגע גם חייהם יכולים להיות תחת איום, לכן הם צריכים לשקול את מילותיהם ולא לומר או לעשות ככל העולה על רוחם.

אתה אומר שצריך לאסוף את הנשק. האם אתם, כמנהיגי המגזר, תעודדו את הפעילות המשטרתית ותאמרו לבוחרים שלכם שהם צריכים לשתף פעולה, או שכשהמשטרה תתחיל לפעול אתם תתנערו ממנה?

"אני בעד שמשטרת ישראל תאסוף אמל"ח, אבל אני נגד ההצקות שהמשטרה מציקה לתושבים, כשהיא כותבת דו"ח על אחזקת עז או תרנגולת. הם עוזבים את האמל"ח ונותנים דו"חות על נושאים אחרים בסיטונות".

ואתם כראשי ציבור תגידו משהו למגזר שלכם, שישתפו פעולה עם המשטרה?

"אנחנו חברי מועצה, אין לנו כלים. מה אנחנו יכולים להגיד? זו האחריות של המשטרה".

"הכול מתחיל במשילות"

הקריאה להשבת הביטחון האישי אולי משותפת ליהודים וערבים, אבל בקרב היהודים התחושה היא שהירי ברחובות הוא רק קצה קרחון של חוסר משילות מתמשך. דורון מלצר, תושב העיר, מספר על יריות מדי ערב, ועל בתי כנסת שחוללו ולא זכו לטיפול. "אני לא יודע אם ערבים עשו את זה, אבל המשטרה אפילו לא פתחה את סרטי מצלמות האבטחה. אנחנו לא נותנים לילדים להסתובב בכל מקום בעיר. זו מציאות הזויה. המשילות לא מתחילה באיסוף נשק, אלא בטיפול בהצקות, במואזין הקולני, בגניבות האופניים. התושבים כאן כבר לא מתלוננים למשטרה, כי היא ממילא לא תעשה דבר".

עמיחי לנגפלד, חבר מועצת העיר מטעם הבית היהודי, נלחם רבות על הנושא הזה. להבטחות שיצאו אחרי הפגישה המשולשת בין מ"מ המפכ"ל, השר לביטחון פנים וראש העיר הוא קורא "בלוף אחד גדול". לדבריו אין מי שיבדוק שההכרזות על תגבור כוחות משמעותי אכן יבוצעו, והמדיניות מכשירה את הירי הבא. "כשהעבריינים קולטים שהחוק הוא צחוק ולא אוכפים אותו, אז יהיה ירי. השאלה היא לא האם, אלא מתי". לדבריו, הגורמים הללו קושרים את ידיו של מפקד התחנה המצוין של העיר, שמעון דהן, "כי אסור לו לאכוף את חוק המואזין. אסור לו להיכנס היום למסגד. למשטרת ישראל יש היום המון יכולות, אבל יש מדיניות שחוסמת אותה". בניגוד לדברי חבר המועצה אבן פרג', לנגפלד אומר שכל סוגי הפשיעה באים יחד. "בסוף איפה שתהיה בנייה לא חוקית, שם גם יהיו גניבות ועסקים בלתי חוקיים ותשלום של ארבעה מיליון שקלים במזומן כדי לקנות בית במרכז העיר. לכן צריך לתת דו"חות על כל דבר. הכול מתחיל במשילות".