מי פוגע בגוש הימין?

מי שמתעקש להתמודד בבחירות למרות שאין לו שום סיכוי לעבור את אחוז החסימה הוא זה שחייב הסברים לציבור, לא אף אחד אחר. דעה

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ט בתמוז תשע"ט

ראשי עוצמה יהודית
ראשי עוצמה יהודית
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

1. בתוך בליל המילים שנשמעות בימים האחרונים סביב סוגיית האיחוד בימין נשכחו כמה הנחות מוצא פשוטות, כל כך פשוטות שכמעט מביך לכתוב אותן, אבל לנוכח השיח הקיים צריך כנראה לשוב ולהזכיר.

קצת מוזר שצריך לכתוב את זה, אבל כנראה שאין ברירה: מי שמתמודד לכנסת כאשר אין לו סיכוי לעבור את אחוז החסימה (כן, איתמר ומשה, אני מתכוון אליכם, אל תסובבו את הראש אחורה) הוא זה שעושה מעשה לא אחראי, והוא זה שצריך לתת לציבור הסברים למה הוא חסר אחריות, לא אף אחד אחר.

השיטה הזו שבה עושים שימוש בנכונות להיות חסר אחריות כקלף מיקוח ללחץ במשא ומתן היא שיטה נלוזה. היא מזכירה את מנהגם של 'ערסים צעצוע' לנהום "תחזיקו אותי" בעודם מנסים להתנפל על מישהו שכביכול הרגיז אותם. לא, אין לנו שום עניין להחזיק אתכם. תחזיקו את עצמכם.

אם לבן גביר ומרזל חשוב כל כך גורל גוש הימין הם אלו שצריכים לחשוב איך הם דואגים שהקולות של תומכיהם לא ילכו לאיבוד. זו הבעיה שלהם, לא של סמוטריץ' ובנט. ואם זה אומר להסכים להצעה של השתבצות במקומות 8 ו-13 (שמבטיחים, אגב, לבן גביר חברות בכנסת ה-22) - אז זה הצעד הנכון. לא לשרוף את המועדון בריצה עצמאית ואחר כך להאשים את כל העולם.

2. הטענה השניה, הנשמעת מפי אנשי "עוצמה", בן גביר וחבריו, היא שבאיחוד הימין התייחסו אליהם באופן לא הגון, או במילים בוטות יותר "השתמשו וזרקו". זה נשמע המון, כנימוק מנצח לכאורה לצורך של אנשי "עוצמה" להשתבץ במקום גבוה ברשימה.

רגע לפני שנעסוק בשאלה האם זה נימוק טוב, בואו ננתח רגע את הטענה הזו כשהיא לעצמה באופן אנליטי, בלי לערבב רגשות:

עוצמה יהודית בבחירות האחרונות רצו במסגרת איחוד מפלגות הימין. מה היתה האלטרנטיבה שלהם? לרוץ לבד ולא לעבור את אחוז החסימה. מה היתה התוצאה הסופית? שהם לא היו בכנסת. אז נכון, עוצמה יהודית לא הרוויחו כלום מהריצה עם איחוד מפלגות הימין. אבל האמת היא שהם גם לא הפסידו כלום.

מי שנשכב על הגדר בשביל להכניס את עוצמה יהודית לאיחוד מפלגות הימין ושילם על זה מחיר, בשריון של בן דהן, היה הליכוד, לא עוצמה יהודית. הם, כדרכם, היו נכונים גם אז "לשרוף את המועדון".

3. טענה נוספת שנוהג להשמיע איתמר בן גביר היא "אם יציבו אותי במקום השמיני מצביעי "עוצמה יהודית" שלא יגיעו לקלפי". בואו ננתח רגע את האמירה הזו: מה בעצם אומר לנו בן גביר: המצביעים של "עוצמה יהודית" הם חסרי אחריות, גורל גוש הימין לא מטריד אותם, מעניין אותם רק המקום שממנו אני אכנס לכנסת, חמש טוב להם, שמונה לא.

כאשר אנשי הימין החדש טענו שהכנסת "עוצמה יהודית" לרשימה תבריח חלק מהמצביעים שלהם ממנה, טענו נגדם שהם פיינשמקרים טהרנים, וזה לא בסדר שגורל הגוש לא חשוב להם. אז אולי תחליטו כבר, האם צריך לתבוע מהמצביעים אחריות לגורל הגוש או לא? כי אם כן, אז האחריות של מצביעי "עוצמה יהודית" לא צריכה להיות פחותה מהאחריות של מצביעי "הימין החדש".

אגב, תוצאות סקר ערוץ 12 שנערך רק השבוע מצביעות באופן ברור על כך שצירוף עוצמה יהודית לימין המאוחד בהחלט מבריח מהמפלגה מצביעים.

4. ואחרי כל זה צריך להודות שאנשי "עוצמה יהודית" הם אשפי תקשורת בלתי רגילים. אחרת אי אפשר להבין איך הם פעם אחר פעם מצליחים לשתול בשיח הציבורי נרטיבים כל כך מופרכים.

איך לעזאזל הצליחו ב"עוצמה" למכור לנו את הנרטיב שלפיו הבית היהודי והאיחוד הלאומי הפרו את ההסכם שחתמו עם עוצמה יהודית לפני הבחירות, בזמן שהאמת היא שזה פשוט קשקוש מוחלט?

איך לעזאזל מצליחים גם היום בעוצמה יהודית למכור לנו שמי שצריך להתפשר אתם זה אנשי הימין המאוחד, בשעה שברור שעוצמה, גם יחד עם נעם, בכלל לא עוברת את אחוז החסימה? בכל סיטואציה נורמלית הם היו צריכים להתחנן שישלבו אותם באיזה מקום ריאלי, ולא לבוא בדרישות כאילו שהם בעלי הכוח.

אז בואו, נסיר את מסכות השיח התקשורתי ונעבור לשיח ריאלי, שיח של עובדות ומציאות. שיח שמבין מה מקומה של כל מפלגה ולא מתמכר לפנטזיות ומשאלות לב בלתי מציאותיות. מי שיעשה היום את המעשה חסר האחריות וירוץ לבד ללא סיכוי לעבור את אחוז החסימה, יאבד את הזכות להאשים מפלגות אחרות בנפילת גוש הימין ויוכל להאשים רק את עצמו.