אריאל בן דוד
אריאל בן דודצילום: באדיבות המצולם

אריאל בן דוד, מנהל עסקים וחבר הנהלת "קרן יחד", היה סקפטי כשהרב הלל הורוביץ פנה אליו לפני 5 שנים עם הרעיון להקים קרן ערבות הדדית שתתמוך בעתידם של יתומים ויתומות שהוריהם שנפטרו בטרם עת היו חברים בה, אבל – לא היה לו נעים לסרב.

"הייתי מאוד סקפטי אבל לא היה לי נעים להגיד לרב הלל. נרתמתי למשימה והאש בעיניים שלו הלהיבה אותי ואת יתר חברי הקבוצה. הטלתי ספק גדול אם יש בכוחנו להרים את זה ולגייס את ההמונים, והוא הצליח".

היום חברות בקרן כבר 23 אלף משפחות, והשיטה היא כזו: במידה ובאחת מהמשפחות החברות בקרן נפטר אחד ההורים – כל אחד מהיתומים הרווקים בגילאי עד 30, או עד שנתיים לאחר חתונתו, זכאי לקבל סיוע כספי חד פעמי בסכום בסיס של 50 אלף ₪, ועד ל-150 אלף ₪, תלוי בקושי הכלכלי של המשפחה. הסכום מופקד בקרן על שמו של היתום ומיועד להבטיח את עתידו – למטרות השכלה גבוהה, חתונה, ועוד. במידת הצורך מופרש סכום גם לאירוע בר מצווה וכיו"ב. הסכום שמועבר ליתומים נגבה בחלוקה שווה מחברי הקרן ומגיע לסכום של עשרות שקלים בודדים בחודש, ורק אם באותו החודש הועבר סיוע.

"מבחינה כלכלית זה רעיון מבריק ואני חייב לומר תודה גדולה לאחינו מהקהילות החרדיות שלימדו אותנו את השיטה", אומר אריאל. "במקום זה שבכל פעם שיש חלילה מקרה אסון הסביבה הקרובה ביותר מתחילה לגייס כסף וזה מלווה במבוכה למשפחה, ובכל פעם חוזרים לאותם אנשים שיכולים לתרום סכום גדול, באים לקבוצה מאוד גדולה של אנשים ואומרים להם שבלחיצת כפתור יש סכום גדול מאוד ליתומים ובעלות ממש מינימאלית עוזרים ליתומים לבנות את העתיד שלהם".

יש משפחות שלאחר אובדן מישהו לקח על עצמו לעשות עבורן מגבית. זה כרוך בבושה - משפחה שלפני המקרה הייתה נורמטיבית, חלק מקהילה, תורמת, פעילה, פתאום הופכת לשיחת היום. אתה פותח את הדלת ואתה לא יודע אם השכן תרם לך כסף או לא

תהילה צימר, מלווה כלכלית של המשפחות בקרן יחד, מתייחסת גם היא למגבית שנוהגים לעשות עבור משפחות: "יש משפחות שמישהו לקח על עצמו לעשות עבורן מגבית. נגיד והגיוס הזה הצליח, זה כרוך בבושה - משפחה שלפני המקרה הייתה משפחה נורמטיבית, חלק מקהילה, תורמת, פעילה, פתאום הופכת לשיחת היום. אתה פותח את הדלת ואתה לא יודע אם השכן תרם לך כסף או לא. בנוסף, זה לא תמיד מצליח ולא תמיד יש מי שייקח על עצמו ויגייס את הכספים, ולא כולם בעלי קהילה ומשפחה תומכת", היא מתארת וממשיכה: "לצערנו, טרגדיות קורות. האמירה של קרן יחד היא שהחברה לוקחת על עצמה אחריות לטפל במקרים כאלה, ואז המשפחה הזו לא נמצאת בבעיה הזו לבד, כולנו שותפים לעזור. כשכל הקהילה נרתמת - יש 23 אלף משפחות, אז הנטל הוא ממש מזערי".

אחרי אובדן – המצב הכלכלי משתנה

הסכום שמוגדר בקרן ליתום הוא 50 אלף ₪, אך בפועל, במקרי פטירה רבים המשפחה זקוקה ומקבלת סכום גבוה יותר על פי אומדן הקרן. "בדרך כלל, רוב האנשים שיש להם ילדים קטנים בגילאי 0-30 וקורה להם אסון לא הספיקו להתבסס מאוד מבחינה כלכלית, ולפי ממוצע הסכומים שהעברנו עד היום רואים שהרוב הגדול באמת מקבל את הדרגה המקסימלית. למרות שיש גם מקרים חריגים שהאלמן או האלמנה אומרים לנו שהם מסודרים ולא צריך לדאוג להם", מספר אריאל.

"יש משפחות שעברו טרגדיה אבל המצב הכלכלי שלהן מצוין והן לא צריכות השלמה ל150 אלף ₪. אבל מדובר במשפחות צעירות, זו פטירה בטרם עת. רובנו בשלב הזה של החיים עוד לא הצלחנו לגייס חסכונות לילדים, לאוניברסיטה, לחתונה, ולכן הם זכאים להשלמה", מוסיפה תהילה. "הרבה פעמים אחרי אובדן כזה המצב הכלכלי משתנה. גם יש אובדן הכנסה כי משכורת אחת נפסקת, וגם אם יש פנסיה זה לא תמיד באותו היקף, והרבה פעמים בן הזוג שנשאר צריך לקצץ בהיקף משרה כי הוא צריך להיות יותר עם הילדים ולשקם את הבית. נוסף על כך, ההוצאות גדלות, צריך להשיג יותר עזרה ותפעול בבית. ברגע שחסר מישהו בבית יש יותר הוצאות.

"ברגע שהנושא הכלכלי מטופל יש ערך משנה כי האלמן או האלמנה פנויים לטפל בשאר ההיבטים; בנושא הרגשי, הנפשי, לשקם את הבית. אנחנו רוצים להקל על המשפחות ועושים איזון עדין בין הרצון והצורך לתת להן את המקסימום ובין המחויבות שלנו לשאר 23 אלף המשפחות של הקרן שיודעות שאנחנו גובים מהן כסף רק במקרה הצורך".

חברה שלמה תומכת

במקרה שצוות הקרן שומע על אירוע פטירה במשפחה שחברה בקרן הם פונים למשפחה כדי לסייע לה כלכלית.

תהילה: "היה מקרה שמשפחה הייתה לפני חתונה של אחד הילדים. האם נפטרה והם לא ידעו שהם חברים בקרן. פנינו אליהם וסיפרנו להם שאנחנו שמחים להיות שם עבורם. זה היה ממש בזמן, לפני החתונה כשיש קושי רב מסביב, וזה ממש היה כמו מתנה שנשלחת מהאמא, שהיא ככה דאגה להם. רוב בני המשפחות שנפגשתי איתם אמרו לי שמעולם הם לא חשבו שהם יזדקקו לעזרה של הקרן, הם הצטרפו כי הם חשבו לעשות משהו טוב של ערבות הדדית. מדובר בכמה עשרות שקלים בחודש ואני רואה שוב ושוב כמה זה משמעותי עבור המשפחות. גם כעזרה כלכלית וגם כאמירה שהן לא לבד. יש פה משפחות מאחוריהן, חברה שלמה שתומכת בהן. זו אמירה משמעותית".

תהילה מספרת לסיום כי לעיתים הפניה מגיעה מהמשפחה או מהקהילה, שמבקשים לדעת האם הילדים זכאים לסיוע. "כמעט בכל שבוע פונים לקרן ראשי קהילות, חברים או משפחה עם אירוע פטירה ושואלים אם המשפחה חברה בקרן יחד, ואם המשפחה לא חברה, הם שואלים –'אולי בכל זאת אפשר לעזור? אני אוותר על הזכות שלי, הם במצב קשה'. כואב מאוד להגיד למשפחה שהיא לא בקרן, אבל אנחנו לא יכולים לתת סיוע במצב כזה כי אין לזה קיום כלכלי. לכן, הקהילה צריכה להיות אחראית שכל החברים שלה נמצאים בקרן. כאקט של חסד וערבות הדדית, אבל גם כאחריות קהילתית".

להצטרפות לקרן יחד לחצו כאן

מתוך העיתון שבתון