שני בני זוג התגרשו לפני עשרה חודשים כדת משה וישראל בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע. בסיום המעמד כמו בכל סיום גט קבעו הדיינים כי האישה מותרת לכל אדם לאחר תשעים יום.
לפני חודש, כעבור תשעה חודשים בדיוק, הופיעה האישה שוב בבית הדין הרבני לאחר שילדה תינוקת ועמה בן זוג חדש כשהשניים מבקשים לרשום את התינוקת כבתם המשותפת.
בנסיבות אלה, כאשר התינוקת נולדה תשעה חודשים מיום הגט ללא שלושה חדשי אבחנה כנדרש, יש חשש לממזרות.
הסיפור המורכב והעדין הופנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה להרכב יוחסין מיוחד של בית הדין בבאר שבע. בית הדין הרבני תחקר לעומק את המבקשת, את בעלה לשעבר ואת בן זוגה החדש ובדק את כל המסמכים הרפואיים והדו"חות הגניקולוגיים.
בפסק דין המשתרע על פני 11 עמודים התמודד הרב יהודה דרעי, אב בית הדין, עם שורה של סוגיות הלכתיות הנוגעות לנסיבות המיוחדות.
לאחר שסרק וסקר את ההיסטוריה ההלכתית בנושא מימי השולחן ערוך ועד פוסקי דורנו הוא פסק כי למרות שהתינוקת נולדה ללא חודשי אבחנה ותשעה חודשים מיום הגט – הרי היא בתו של בן הזוג החדש והיא כשרה לבוא בקהל ומותרת להינשא כדת משה וישראל לכל אדם ואפילו לכהן.
עורך הדין אורי נחמני מומחה לדיני משפחה אמר כי "בדיקה גנטית אמורה להיות הפתרון הקל והפשוט, אך על מנת למנוע מקרה של ממזרות, ברגישות הראויה בית הדין קובע בביסוס ראוי כי אין חשש ממזרות, חשוב להבין כי הממזר (וצאצאיו) אינו רשאי לשאת יהודיה כשרה, והוא רשאי להינשא רק לממזרת, לשפחה או לגיורת".
"אך מכיוון שהאיסור על הממזר לשאת כשרה הוא רק איסור לאו, אם הממזר מתחתן עם כשרה, הנישואין תופסים, וגירושין חייבים להעשות בגט. אין הבדל בין זכר לנקבה לעניין ממזרות. זו הסיבה שבתי הדין למשפחה אינם ששים לקיים בדיקת אבהות ומסתפקים בבחינה של בני הזוג באמצעות שאלונים,בחינת ההיריון וקיבעות הלכתיות כיוון שבכל הנוגע לנישואים חלים במדינת ישראל דיני ההלכה, ממזר אינו רשאי להתחתן בישראל אלא עם ממזרת או גיורת. למימוש הגבלה זו מנהלת הרבנות הראשית רישום של ממזרים", הוסיף נחמני.