ביום חמישי הקרוב יתקיים בישוב עטרת כנס 'והראנו בבניינו' שתכליתו ללמוד בעיצומם של ימי בין המצרים על עניינו ומהותו של המקדש.
אחד הדוברים בכנס הוא הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון 'פועה', שבהרצאתו יעסוק בסוגיית הפרה האדומה בימינו.
בשיחה עם הרב בורשטיין העלינו גם בפניו את השאלה אם יתכן והציונות והקמת המדינה גרמו להשכחת והדחקת השאיפה למקדש. אולי טוב לנו מדי ואנחנו חשים שכבר לא צריכים מקדש על העבודות שבו.
הרב בורשטיין מספר כי בעבר העלה את השאלה בפני שלושה רבנים שכולם השיבו לו את אותה תשובה. השלושה הם הרב שך, הרב צבי יהודה קוק והרב יחזקאל לווינשטיין, ושלושתם יעצו לו לעסוק בסוגיות המושכות את לב האנשים ומתוך כך יימשכו האנשים אל המקדש כולו.
"המקדש הוא יופי, הוא משהו אדיר", מזכיר הרב בורשטיין המשוכנע כי הציונות היא זו שתביא אל המדרגה הבאה, מדרגת המקדש כהשלמת תהליך הגאולה. בפועל, כעת, קורא הרב בורשטיין ברוח דבריו של הרב מן ההר ללמוד את סוגיית המקדש שכן "מי שילמד הוא זה שיהיה הפוסק במקדש".
"נושא הקרבנות נראה לנו בעייתי, אבל כשמסבירים שבעצם מדובר בחלופה למה שהיה צריך לקרות לך אדם מבין את זה", אומר הרב בורשטיין הקובע כי אמנם עבודת המקדש תותאם לימינו ולתקופתנו אך אין המשמעות היא ביטול מוחלט של עבודת הקרבנות. השינוי וההתאמה יהיו במידת השותפות של האדם, אך "יהיו קרבנות ומי שלומד לא נבהל מזה ולשם כך קיימים כנסים שכאלה". בכנסים שכאלה, ממליץ הרב בורשטיין, ברוח המלצת רבותיו, "לא להתמקד בדברים הבעייתיים. יש את עניין ריח הקטורת, יש את הצבעים ויש את הארכיטקטורה", הוא מזכיר ומעיר כי "בית המקדש לא יהיה מקור לריב. בית מקדש כזה יכולנו כבר להקים מזמן. אנחנו רוצים שבית המקדש יהיה בהסכמה וקבלה".
ומתוך דברים אלה שמענו מהרב בורשטיין מעט מהרצאתו הצפויה בסוגיית הפרה האדומה בימינו. בדבריו ציין הרב כי בעוד לפני שנים אחדות, כאשר פורסם שהוא נערך להבאתה לישראל של פרה אדומה הדבר גרר לעג בתקשורת החילונית וחשש בציבור החרדי שהקפיד להגדיר את הפרה כמיועדת ללימוד בלבד, "לעומת זאת אחרי 10-15 שנה מדברים על הנושא ורואים את היופי שבדבר ומתחיל עיסוק באופן גידולה של הפרה והדבר מתקבל בצורה טובה".
בהמשך דבריו סיפר הרב בורשטיין על מחקרו סביב הפרה האדומה והחקר ההלכתי סביב צבעה הרצוי ביותר, שכן אמנם גם אדום חום הוא צבע ראוי, אך המחמירים דרשו שהאדום יהיה אדום כדם, ואכן בסקנדינביה, כך התברר, ישנו איגוד מגדלי פרות אדומות והתמקדות בגידול פרות שכאלה שכן טעמם טוב יותר. הדבר נודע בעקבות תלמיד בעל תשובה במכון מאיר שעבד באחת החוות שם וסיפר על כך.
בהמשך שקל הרב בורשטיין להביא ארצה עוברים מוקפאים של אותן פרות אדומות בסקנדינביה ולהביא להולדתם כאן. כך גם נשקלה אפשרות להזריק חומר לפרות בגוון אדום חום על מנת לחזק בהן את הצבע האדום, אך הדרישה ההלכתית הייתה שהצבע יהיה טבעי לפרה.
מוסיף הרב בורשטיין ומציין כי על הפרה להיות בת שנתיים, כך שרק בשנת תשפ"א היא תהיה מוכנה, שנה שראשי התיבות שלה הן 'תהא שנת פרא אדומה'... ובהמשך יש ללמוד כיצד נכון לשרוף אותה, והיכן, וכיצד להכשיר כהנים שלא יהיו טמאי מתים, סוגיה אותה בחן הרב בורשטיין כניתנת לפתרון בהולדת תינוקות כהנים בבית החולים 'ביקור חולים' דווקא וכיוצא באלה סוגיות מורכבות, "מנסים למצוא פתרונות לדברים מתוך המודרנה", דברי הרב.