דינה זילבר
דינה זילברPhoto by Hadas Parush/Flash90

השיחה עם נציגת העירייה דווקא התחילה ברוח טובה. הזמרת והיוצרת רוחמה בן יוסף הסבירה לאישה שהתקשרה אליה על אופי המופע שלה, וסיפרה על האנרגיות המיוחדות שנוצרות כאשר הקהל הוא נשי בלבד.

נציגת העירייה קטעה אותה בחדות באמצע המשפט: "מופע לנשים בלבד?", הטון החם הפך ברגע אחד למקפיא, "זה לא חוקי אצלנו".

פסטיבל נשיות גדול ונחשב בישראל קיבל פנייה ממנהלת התיאטרון הנשי 'לחישה', רחלי מושקוביץ. היא הציגה בפניהם את החומרים ומנהלי הפסטיבל התרשמו מאיכותם, אבל פסקו: "המופע שלך לנשים בלבד? לא רלוונטי".

"היה בזה טעם מר של החמצה", מצרה מושקוביץ, "פסטיבל כזה גדול על נשיות, המופע שלנו על נשיות - אבל לא מוכנים שרק נשים יצפו בו". גם מקומות שמארחים יצירות ויוצרים בעלי ניחוח יהודי או קשור אל המקורות, סירבו להכיל את בקשות התיאטרון הנשי.

לא פעם שמעה מהם מושקוביץ כי אם ירצו להופיע אצלם - ייאלצו לעבוד מול צוות שכולל גם גברים. "אז לא", היא אומרת, "העקרונות שלנו חשובים לנו יותר מלהצטרף לפרויקט כזה או אחר או לקבל אולם, איכותי ככל שיהיה. אם זה לא עולה בקנה אחד עם האמונה שלי – לא אכפיף אותה ולא אעגל פינות".

שורה של אמניות מוערכות נוספות יכולה היתה למלא את העמוד הזה בסיפורים דומים, שהצד השווה שבכולם הוא טריקת דלת מהדהדת בפני נשים המבקשות להופיע מול קהל נשי בלבד. התופעה כשלעצמה לא חדשה, אך הכללים החדשים נגד הופעות בהפרדה מגדרית שקבעה המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, החמירו מאוד את התופעה. החומה שמונעת בעדן לפרוץ עם היצירה אל הקהל הולכת וגובהת.

כך למשל, מי שמבקשת להעלות מופע לנשים בלבד, נאלצת לנסח את הפרסום באופן שהעובדה הזו רק תשתמע ממנו, אך אסור לה לכתוב זאת במפורש מאימת עיקרון השוויון.

"חידוד הנהלים הממשלתי יוצר פחד גם במקומות שיש להם את כל הגב להעלות אירוע לנשים בלבד", מספרת מושקוביץ. "לא מאפשרים לנו לשכור חללים גם אם האירוע והפרסום הוא כולו פרטי, כלומר באחריותנו בלבד. זה תוקע מקל בגלגלים של היוצרות. הן לא יכולות לקיים הופעות פתוחות, שזו מקפצה משמעותית בתהליך הפריצה של אמן".

הטור המלא יפורסם בסוף השבוע בעיתון "בשבע"