בשבע מהדורה דיגיטלית

כוננות געוואלד מהרגע הראשון

על כיסא יו"ר מפלגת הימין המאוחד, שקד מנסה להשאיר מאחור את ענני האבק של המו"מ עם הרב פרץ וסמוטריץ' ולדאוג שתצליח לקום ממשלת ימין

ניצן קידר וגדעון דוקוב , ז' באב תשע"ט | עודכן: 15:45

שקד: איחוד בימין - צו השעה
שקד: איחוד בימין - צו השעה
צילום: ערוץ 7

איילת שקד יושבת לראשונה בחייה במקום שבו מובילים מפלגה. אחרי שהייתה במשך השנים האחרונות מספר 2 האולטימטיבית, קודמה שקד בבחירות הללו לתפקיד המנהיגה, וניכר שהמשא הזה כבר נמצא על כתפיה.

על המקום הראשון, מבחינתה, היא לא התעקשה – לפחות לא במובן הפשוט של המילה. "זה לא היה עניין אישי אלא רצון להביא הישג משמעותי. אם נפתלי או הרב רפי היו יכולים להביא מספר דו ספרתי של מנדטים, לא הייתה לי בעיה לפנות להם את המקום. אף פעם לא הייתה לי בעיה להיות מספר 2 וזה אפילו הרבה יותר קל – כי כל האש מופנית אל מי שממוקם במקום הראשון".

מי מנהיג את המפלגה בסופו של דבר? את מחזיקה בתואר היו"ר, אבל בנט ניהל את המשא ומתן על האיחוד.

"נפתלי הוא אשף בניהול משא ומתן, לא פגשתי מישהו שיודע לנהל משא ומתן כמוהו. לכן הפקדתי בידיו את ניהול המגעים – והכול נעשה בתיאום מלא איתי. זה יצר מצב שזה היה נראה אחרת. מה שנכון הוא שבימין החדש נותרנו יו"רים משותפים כמו שהיינו קודם".

איך התחושה לעבור להוביל מהמקום הראשון?

"זה שונה מאוד. להיות מספר 2 הרבה יותר קל. נטל ההוכחה הוא עליי, אני צריכה לנהל את הקמפיין. זה גם הישג, כי זו פעם ראשונה שיש אישה בראשות מפלגת ימין. תמיד אוהבים להציג את הציונות הדתית כחשוכה, ורואים כעת שדווקא הם שמו בראשם אישה שאינה דתייה. אני חושבת שזו תעודת כבוד".

ייתכן שלציבור הדתי היה קל יותר לקבל אותך בראש בגלל שאת נתפסת כשמרנית, אפילו יותר מנפתלי בנט?

"אני רק יכולה לומר שנכון שאני יותר שמרנית מנפתלי".

השבוע פורסם כי הוקמה קבוצת ווטסאפ שבה מתאמים ארבעת מנהיגי המפלגה – שקד, בנט, הרב פרץ וסמוטריץ' – את עמדותיהם. "אנחנו מסתדרים בינינו בדרך כלל. או שמקבלים את דעתי או שמחליטים לפי דעת הרוב".

זה יעבוד ביחד לאורך זמן?

"אנחנו עובדים מאוד טוב ביחד. נפתלי, בצלאל ואני חברים מאוד טובים. למדתי להכיר קצת את הרב רפי ואני מאוד מעריכה אותו ועובדת איתו מצוין. הצוות שלנו הוא לא כמו בכחול לבן – אני מובילה את המפלגה ואת הקמפיין, ועובדת בשיתוף פעולה עם כל האחרים. ישבנו יחד, ביקשתי מנפתלי שייקח על עצמו את המטה הרוסי, הצרפתי והאנגלוסקסי. מבצלאל ומהרב רפי ביקשתי שיחרשו את כל מרחבי הציונות הדתית. מהרב רפי ביקשתי שיגיע גם לציבור המסורתי ולפריפריה שמתחברת אליו מאוד".

"יש מקום נרחב לחילונים"

קשה להאמין שרק לפני חודשיים איילת שקד חשבה בעיקר על התפקיד הבא באזרחות, והייתה בטוחה שבקדנציה הבאה היא תראה את הכנסת מהבית.

עזיבת הבית היהודי בפעם הקודמת לא הייתה קלה בשבילה, וייתכן שהעובדה שהימין החדש נותרה בחוץ בבחירות הקודמות קצת הוציאה את האוויר מהמפרשים. "לא היה לי משבר כשלא עברנו את אחוז החסימה, היה לי משבר כשעזבתי את הבית היהודי", אומרת שקד.

ואז הכול השתנה. "אני זוכרת שבעלי ואני ישבנו מול הטלוויזיה וראינו את ההצבעה על פיזור הכנסת. הוא תפס את הראש ואמר: אני לא מאמין שזה קורה לי".

המשפחה תומכת בריצה הפעם?

"הבת שלי אמרה לי במהלך הקמפיין הקודם: הלוואי שלא תעברי את אחוז החסימה. הבן שלי, שהוא בעצמו פעיל בימין החדש ומאוד אוהב שאני בפוליטיקה, מאוד שמח שחזרתי".

לשקד יש גם אנקדוטה להוסיף בנושא: "יש מענק של כ-220 אלף שקלים שמקבלים אחרי שעוזבים את הכנסת, שגם נפתלי וגם אני היינו צריכים לקבל. נתניהו פיטר אותנו אחרי שהודיעו על הבחירות החוזרות. כשפוטרנו אמרתי שאני רוצה את המענק, שהוא סוג של מענק הסתגלות. החשבת בכנסת אמרה לי: את תחזרי, אני לא נותנת לך את המענק".

למה חזרת בעצם?

"אני מרגישה שזה המקום שבו אני הכי באה לידי ביטוי. אני רוצה להשפיע ולתרום. כסף אוכל לעשות גם כשאהיה יותר מבוגרת. שאלו אותי: מה את מעדיפה להיות, שרה או עשירה? עניתי שאני מעדיפה להשפיע ולהיות שרה".

ויתרת על חזרה לליכוד?

"אין לי מושג מה יהיה בעתיד. לקחתי על עצמי להוביל בשנים הקרובות את המחנה האידיאולוגי בימין ושם אני נמצאת. כשלא עברנו את אחוז החסימה בניתי לי מסלול באזרחות, ובמקביל התכוונתי להתפקד לליכוד ולהתחיל לבנות את עצמי שם".

ומה בעצם מטרת החזרה שלך? הובלת פה קו ורצית גוף ימין חזק ומגוון.

"חשבתי שלהדביק את הציונות הדתית יחד בחזרה זה דבר נכון משתי סיבות. גם כי נכון שהציונות הדתית תהיה מאוחדת, וגם בצלאל ואני היינו שותפים למחשבה שריצה ברשימות נפרדות יכולה להוביל למצב שאחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה. היה לנו ויכוח במשך כמה שבועות. נפתלי חשב שנכון ללכת בשתי רשימות וגם הרב רפי נטה לכך בהתחלה. אורית סטרוק אמרה לי כשלא הייתי בטוחה: את פשוט באמת אוהבת את הציונות הדתית, והם אוהבים אותך בחזרה".

יש מי שאומרים שזו אותה מפלגת הבית היהודי שרצה ב-2015. מה בעצם הבשורה של הימין המאוחד?

"חוץ משינויי ההנהגה, הבשורה היא שיש מקום נרחב לחילונים. זה שילוב של שתי מפלגות דתיות עם מפלגה לא דתית. הבית היהודי הורכבה משתי מפלגות דתיות. אלו מפלגות שלא מטשטשות את הזהות שלהן. אני חושבת שהקו של הימין החדש, שהוא יותר ליברלי, לא בא מבחינתנו לידי ביטוי בכלל כשהיינו בבית היהודי. לא היה אז ביטוי לכל הזרמים של הציונות הדתית, בניגוד להיום, ולאלו מצטרף גם הימין החילוני".

השותפות כאן לא פשוטה. אתם תנהלו קמפיין ביחד, ייתכן שתנהלו משא ומתן קואליציוני ביחד. היית רוצה שזה יהיה מעבר לכך, שאחרי הבחירות השותפות תתבטא בעבודה כגוף אחד?

"נחליט אחרי הבחירות. נכון שהיום מדובר בבלוק טכני, נראה לאן זה לוקח אותנו אחר כך. במפלגות היום רב המשותף על המפריד. אנחנו מסכימים על 90 אחוז וצריך להתמקד בעיקר בזה".

"כרגע כל מפלגה שומרת על הזהות שלה. בכוונה החלטנו גם לא לטשטש את ההבדלים בין איחוד הימין לימין החדש. אני בהחלט רואה אותנו כמפלגה שיכולה להגיע להנהגה ולמספר גבוה של מנדטים. זה בסדר גמור שבמפלגה גדולה יש שוני בדעות, מה גם שהשוני קיים בתפיסות בתוך הציונות הדתית בתחומי דת ומדינה. זה לא יהיה בליבת הקמפיין, אגב, אבל נדאג שכל אחד בציונות הדתית ירגיש שיש לו ייצוג ברשימה".

אם לתרגם את מילותיה של שקד, אפשר לומר בבירור שהיא עצמה הייתה מאוד רוצה שהמפלגה תמשיך לעבוד יחד גם אחרי הבחירות, אבל היא יודעת שזה לא תלוי רק בה.

מדברים על הגוש

שקד מודעת לבעיה הגדולה שהציונות הדתית, והמפלגות מימין לנתניהו בכלל, נתקלות בה באופן עקבי: סקרים מחמיאים, ליטופים ציבוריים, ואז מגיעות הבחירות ונתניהו שותה את המנדטים.

מה תעשו הפעם כדי למנוע את הנפילה?

"אני מצפה שהפעם, לפחות הציונות הדתית שתמיד ממהרת לתת כתף לליכוד תתמוך בנו. בבחירות האחרונות הבנו שלא משנה גודל המפלגה אלא גודל הגוש. חשוב לנו שאנשים יישארו איתנו. עשינו את רצון הציבור והלכנו ביחד. נתחיל קמפיין, ואנחנו מצפים שלא ישמעו את צעקות הגעוואלד של נתניהו וילכו אליו".

אולי גם אתם צריכים הפעם לצעוק "געוואלד" בקול רם?

"אחת הטעויות שלנו בימין החדש הייתה שלא עשינו קמפיין געוואלד בבחירות האחרונות. גם אנחנו נעשה קמפיין כזה, והציבור צריך להבין שאם אנחנו קטנים – לא נהיה משמעותיים, לא נקבל את תפקידי השרים שנרצה ולא נכניס את מספר הח"כים שאנחנו מעוניינים בו. למה להכניס את הח"כים מהשורות האחרונות של הליכוד ולא את אורית סטרוק ושולי מועלם?"

הזכרת את שולי, והיא נדחקה קצת לאחור, אחרי שהייתה נאמנה לכם לאורך הדרך. בזכותה גם הפיצול בסיבוב הקודם התאפשר.

"שולי מועלם היא ח"כית מדהימה, פרלמנטרית מעולה והיא בסך הכול הייתה במקום החמישי ועברה לשישי. אני אעשה הכול כדי שהיא תהיה בכנסת".

היא הרבה יותר מוכרת מרוני ססובר או שי מימון.

"רוני ססובר היא פעילה בשכונה שלה, צהלה, הרבה מאוד שנים, והייתה מהראשונות שעשו לנו חוג בית כשהגענו לבית היהודי. היא עוסקת המון ביחסי דתיים-חילונים והגנה על חב"ד כשבשכונה עשו עליהום על הגנים שלהם. כמו שבליכוד מקדמים פעילים גם אנחנו עושים את זה. שי פעיל בפורום המשפחות השכולות ונפגעות הטרור, והוביל את החוק שהתקבל בכנסת לקיזוז הכספים שהרשות הפלשתינית מעניקה למחבלים מהכספים שישראל גובה בשבילה".

בחזרה לקמפיין. מה תעשו אחרת?

"אנחנו נתחיל את הקמפיין מיד אחרי תשעה באב ונדבר לכל אורכו על הימים האחרונים. אנחנו נתנהג לאורך הקמפיין כאילו אנחנו נמצאים בשבוע האחרון, ואני מקווה שזה יצליח".

לא נשב תחת גנץ

השאיפה הגדולה של הימין החדש היא כמובן ממשלת ימין, אבל הסקרים נכון להיום רחוקים מאוד מאפשרות להקים ממשלה כזאת. השאלה המרכזית היא האם להיות פרקטיים יותר ולחתור להיות בקואליציה כדי למזער נזקים, או להישאר בחוץ.

לפי חלוקת הגושים, הסיכויים של נתניהו כיום להקים ממשלת ימין אינם גבוהים.

"הם תלויים בנתניהו. אם הוא, שיש לו הרבה מאוד כסף לקמפיין, יסביר לציבור שלא זורקים קולות לפח, ויצליח בעזרת יכולות ההסברה ובעזרת התקציבים שיש לו לגרום למצביעי עוצמה וזהות להצביע לימין המאוחד או לליכוד – יהיו לו 61 בגוש. אם הציבור יבין שהצבעה היום לעוצמה וזהות, במצב שנוצר, משמעותה הצבעה לאהוד ברק ויאיר לפיד – הוא לא יצביע למפלגות האלה".

אבל הציבור שמצביע למפלגות הללו מאזין בעיקר למנהיגים שלהן, לא לנתניהו.

"אני לא מסכימה שאי אפשר לשכנע את המנדטים האלה. אנחנו לא מתייחסים אליהם כאל קולות אבודים אלא כאל קולות שחייבים להביא לגוש. אם למפלגה שלנו היה את התקציב, היינו עושים את הקמפיין הזה. לליכוד יש את היכולות האלה, והוא גם צריך לרצות בכך כדי להשיג את הרוב של 61 מנדטים".

איך בעינייך, במצב הנוכחי, אפשר להגיע לרוב בבחירות?

"בבחירות הקודמות היו לנו בין 63 ל-64 מנדטים, עם פייגלין. אז אם נוריד 2 מנדטים שיתבזבזו, אפשר להגיע ל-61. וגם להגדיל את אחוזי ההצבעה".

את מתייחסת גם לתרחישים אחרים?

"אני עושה כל מה שאני יכולה כדי שתהיה ממשלת 61. אף אחד לא יודע מה יקרה אם לא תהיה ממשלת ימין".

אתם אומרים מראש לא לבני גנץ?

"אנחנו לא נשב עם גנץ כראש ממשלה. אנחנו רוצים שראש הממשלה יהיה איש ימין, זה אפשרי ונתאמץ לשם כך. גם אם לא יהיו 61 נעשה את כל המאמצים כדי שתוקם ממשלת ימין. מי שרוצה ימין צריך להצביע לנו כי נתניהו עלול להקים גם ממשלת שמאל. אצלנו אתה מבטיח גם שנתניהו יהיה ראש הממשלה, וגם שהכוח שלנו יהיה משמעותי יותר. אני מאחלת לנתניהו שיצליח להרכיב ממשלה ואנחנו גם נמליץ עליו. יחד עם זאת, ברור שהכנסת הבאה לא תפזר את עצמה כפי שהנוכחית עשתה".

יש הבדל אמיתי בין גנץ לנתניהו?

"בסופו של דבר ההבדל שהוא שגנץ עומד בראשות מפלגת שמאל, שכוללת את יעל גרמן, אלון שוסטר ועפר שלח שהם אנשי שמאל. לא משנה רק מי המועמד לראשות הממשלה אלא גם מי האנשים שסביבו".

"אין סיבה לרעות בשדות זרים"

המאבק של שקד בראש וחבריה להנהגה עומד להיות על כל קול. גם מצביעי זהות על הפרק ואפילו אלו של ליברמן. "עשינו חישוב וראינו שמ-2013 תמיד יש כ-420 אלף קולות מימין לנתניהו. יש לנו פוטנציאל של בין 12 ל-13 מנדטים. אני מקווה שנצליח להביא עשרה מהם – ולהוסיף אליהם חילונים ומסורתיים מהליכוד, מכולנו ומכחול לבן", היא מסבירה.

לדבריה, "נפתלי ואני מייצגים את הערכים של כלכלה חופשית, אחריות וחירות, ועסקנו בהם כל אחד במשרדים שלו. לכן, אם אתה מביא את הפן הרעיוני של זהות לכדי מציאות, אנחנו הפוליטיקאים שהכי מזוהים עם הרעיונות הללו ונדבר על זה בקמפיין. זה די ברור שהמקום של מצביעי זהות הוא עם המפלגה שלנו, ואני מאוד מקווה שהם יהיו מספיק נבונים ויבינו את זה".

ליברמן, שהולך על הקו האנטי-דתי, לוקח מכם קולות?

"כן, הוא מתחרה על קולות של ימין חילוני. יש בימין החילוני אנשים שהם נגד דת ומהם לא נביא קולות, אבל יש ציבור שמצביע לו רק בגלל שהוא אנטי ביבי. מהציבור הזה אנחנו בהחלט יכולים וצריכים להביא קולות. יש מנדט או שניים לקחת משם".

מהצד השני, כחול לבן מחזיקים מטה של ציונות דתית. הם יכולים לנגוס בכם, אפילו בשוליים?

"קשה לי מאוד להאמין. במפלגה שלנו היום יש ייצוג מאוד מכובד לזרם הליברלי ואני לא חושבת שיש מה לדאוג מכחול לבן".

תביאו גם קולות של מאוכזבי ליכוד?

"יש כאלה שלא רוצים להצביע יותר לנתניהו, והאתגר הגדול שלי הוא שהם לא ילכו לליברמן אלא יבואו אלינו".

מה עם אנשי הציונות הדתית שהלכו לליכוד?

"אני חושבת שבקונסטלציה של היום אפשר להחזיר גם חלק מהמצביעים שעזבו אותנו לליכוד בעבר. אני מפנה קריאה להנהגה הלא-פוליטית של הציונות הדתית – גם להנהגת המוסדות, גם להנהגה הרבנית וגם להנהגת היישובים – יש לנו היום מפלגה גדולה, מגוונת ומאוחדת. לציונות הדתית לא צריך להיות בבחירות האלה בית אחר. אין שום סיבה ללכת לרעות בשדות זרים".

נראה שהציבור פחות מתעניין הפעם במערכת הבחירות. גם זה שיקול בעינייך? יש חשש שזה יתבטא באחוזי ההצבעה?

"אני חושב שהציבור כן ייצא ויצביע. חלק מהעבודה שלנו הוא ליצור את התחושה, שהיא אמיתית, שאם לא יהיו אחוזי הצבעה גבוהים בימין אז תהיה ממשלת שמאל – או בראשות הליכוד או בראשות אחרים".

מה לגבי המפלגות שנותרו? היית מפנה קריאה לאיתמר בן גביר לפרוש?

"אני לא יודעת מה בן גביר יעשה, אני יכולה רק לקוות".

מפלגת נעם מדאיגה אתכם?

"אני רוצה להאמין שמי שעומד מאחורי נעם אלו אנשים ממלכתיים, שבסופו של דבר יבינו את המצב ויסירו את המועמדות שלהם".

היחידים שמדברים על תוכן

לשקד חשוב לציין שבעוד מפלגות אחרות מדברות מעט מאוד על אידיאולוגיה, מפלגתה מדגישה את הנושא הזה. "במערכת הבחירות הזאת אף אחד לא מדבר על תוכן. נתניהו לא מדבר על כלום, גנץ לא מדבר על כלום, ליברמן מסית נגד החרדים ומרוויח מכך מנדטים, לא מדברים על כלום".

ואתם כן מדברים, בעיקר על כלכלה.

"יש לנו משנה, בעיקר לנפתלי, לבצלאל ולי. משנה כלכלית ליברלית. אנחנו בהחלט שואפים להביא את צעירי הציונות הדתית, שראינו שזה מאוד מדבר אליהם, למקום הזה, וגם חלקים מהמגזר העסקי שמבינים שבמדינת ישראל יש ביורוקרטיה וחסמים מיותרים שמכבידים על הכלכלה שלנו. פעלנו למען הנושאים האלה גם כשרים ונדגיש את זה גם בקמפיין. זה לא עניין מדיני שיש עליו מחלוקת, אלא נושא שנמצא בהסכמה חוצת מגזרים וציבורים".

מה לגבי הסדרת ההתיישבות? תפעלו להאיץ את התהליכים שנראה שעובדים לאט מאוד?

"אנחנו הקמנו את צוות ההסדרה שפעל, ובסוף העבודה שלו פורסם דו"ח זנדברג שיש בו כלים להסדרה. היועמ"ש בתשובות לבג"ץ וגם באופן יזום יישם כמה כלי הסדרה. זה תהליך שהוא בעיצומו, ושצריך להמשיך ללחוץ כדי שהוא יימשך. יש אתגר ומשימה גדולה מאוד להסדרת היישוב עפרה. זו החלטה מדינית שנתניהו בינתיים דוחה, אבל זו בהחלט אחת המשימות לקדנציה הבאה".

עוד נושא שנמצא על סדר היום הציבורי הוא המסתננים והמהגרים.

"זה נושא שרק אנחנו כמפלגה מטפלים בו. אני פועלת בעניינו מאז ימי 'ישראל שלי'. כשרת משפטים טיפלתי בנושא ככל שיכולתי, גם דרך בתי הדין לעררים וגם בתשובות מדינה לבג"ץ. יש לנו אידיאולוגיה מאוד סדורה וגם בלמנו את מתווה האו"ם. אנחנו חושבים שהפתרון הוא מדינה שלישית, ויש אחת כזו שנמצאים איתה בשיח. אני מעריכה שכשתקום הממשלה הבאה נתחיל בעבודה בכיוון הזה".

לא מדברים על תיקים

בשיח פוליטי מדברים גם על התפקידים. אף אחד לא שכח שאיילת שקד עזבה את תיק המשפטים, שבו רשמה הצלחות רבות בקדנציה הקודמת. היא לא אהבה, בלשון המעטה, את צורת ההתנהגות של ראש הממשלה שפיטר אותה ואת בנט, ואחר כך האשים אחרים בכך. "אני חושבת שאיך שזה נעשה היה בוודאי לא מכובד וראוי", היא אומרת במשפט קצר שמסתיר כנראה הרבה יותר.

שקד ערה לעובדה שהפעם, בניגוד למערכת הבחירות הקודמת שבה ראש הממשלה הצהיר שלא יתקוף את הציונות הדתית (ולא עמד בזה), המציאות תהיה שונה.

נתניהו הפעם פחות שילב ידיים עם הציונות הדתית. זה יתנקם בכם במשא ומתן העתידי?

"ההערכה שלי היא שנתניהו ירצה לסגור את המשא ומתן מהר ולא להשאיר אותנו לרגע האחרון. אם נצליח להשיג 61 אנחנו נסתדר איתו מהר, זה תלוי גם ברצון שלו. חשוב לומר שהציונות הדתית היא לא אסקופה נדרסת של הליכוד. אנחנו נעמוד על הדרישות שלנו ונקבל את מה שמגיע לנו. כרגע אנחנו פועלים ביחד, אני רואה את עצמי כשחקנית צוות, גם בין הארבעה שאני מובילה וגם עם הליכוד, להביא 61. גם הם צריכים לראות זאת כך".

נתניהו לא יכול להישאר רגוע במיוחד בנוגע לדרישות של הימין המאוחד אחרי הבחירות. "כלקח מהבחירות הקודמות, אנחנו לא מדברים בשלב הזה על תפקידים. זה לא סוד שהרב רפי ובצלאל רוצים להישאר במשרדים הנוכחיים שלהם, זה לא סוד שאני שואפת לעוד קדנציה במשרד המשפטים, אבל אנחנו פתוחים עדיין בעניין הזה. החלטנו בינינו שבהתאם למספר המנדטים נשב יחד ונחליט איך נחלק את התיקים.

"אני אומרת כאן לציונות הדתית: אם אתם רוצים שנהיה משמעותיים, כי הוכחנו את עצמנו כשרים משפיעים, תצטרכו להצביע לנו ולא לברוח לליכוד. ציוני דתי שמצביע לליכוד יכול לקבוע האם הרב פרץ, נפתלי בנט, בצלאל סמוטריץ' ואני נהיה שרי המדע, התיירות, הגנת הסביבה ועוד משהו, או משפטים וחינוך".