הצעה לגדות

מירי מסיקה יצאה למסע שביקש לחבר בין הישראליות ליהדות שבה. יו"ר איגוד רבני קהילות הרב עמיחי אליהו צפה בסרט וקורא להפיק את הלקחים

הרב עמיחי אליהו , י' באב תשע"ט

מירי מסיקה
מירי מסיקה
Photo by Tomer Neuberg/Flash90

במוצ"ש האחרון יצאה הזמרת מירי מסיקה, עם סרטון שמסכם מסע שהיא עשתה לחבר בין היוותה הישראלית ליהדות שלה.

היא עשתה זו ע"י מפגשים עם דמויות שונות בחברה הישראלית. בין השאר היא נפגשה עם אבי הרב שמואל אליהו. איש, שהשמאל הישראלי, זה בציונות הדתית וזה בשמאל החילוני, דואג פעם אחר פעם להציגו באור שלילי.

וזה מה שהיא כתבה עליו - "המפגש שהכי נגע בי היה עם הרב אליהו. התאהבתי בדמות שלו לגמרי, הסתנוורתי מהאור שלו. אני רוצה לחזור ולבקר אצלו. לא יודעת אם הוא שכנע אותי באידיאולוגיה שלו, אבל הוא איש מיוחד".

דברים דומים אמר נתן זהבי אחרי שהוא פגש בסבא זצוק"ל (הראשל"צ הרב מרדכי אליהו)

יש משהו בגישה של אבא שיחיה לאורך ימים ושל סבא זצוק"ל שאני מציע לחברה הישראלית לאמץ בחום.

חלקים בציונות הדתית - לא זו המפלגתית , אלא בתנועת הציונות הדתית -
רואים את הגשר עם החברה החילונית ע"י טשטוש ערכי התורה ושיח על ערכים אוניברסליים כבסיס רחב מחבר.
חלקים אחרים עסוקים בבניה פנים מגזרית, בעיסוק ביצירת חומות מגן שמאפשרות בירור פנים מגזרי. וביצור עמדות וערכים תורניים בתוך המגזר.

אולם יש גם דרך שלישית. והיא עיסוק בחיבורים לא ע"י המכנה המשותף הרחב והרדוד, אלא ע"י המכנה המשותף העמוק.

רוב הציבור החילוני במדינת ישראל כשהוא נפגש עם יהודי דתי, הוא מכבד אותו כיהודי דתי. הוא מוכן לשמוע ממנו על תורה והיהדות כשהדברים נעשים בכבוד. הוא מוכן גם לקבל את עמדותיו על אלוהים.
זה עשוי להפתיע את אנשי "ישראל חופשית"; אנשי התקשורת או כמה דתיים מהצד השני. אבל רוב מוחלט מהציבור "החילוני" אוהב את אלוהים, אוהב את ה' ולא מפחד ממנו. הוא מכבד את התורה והתנ"ך. פגשתי בימי חיי לא מעט "חילונים" שאוהבים את ה' לא פחות ממני. הציבור החילוני בישראל גם זה האשכנזי הוא "אמוני\מסורתי".

ישנה תפיסה "דתית" שנוהגת להציג את חז"ל באור שלילי ומגוחך, נוהגת לבקר אותם ולזלזל בהן ובכלל ברבנים באופן ציבורי, על גבי הרשת החברתית ובכל הזדמנות שרק אפשר. לדידי הגישה הזו לא גורמת לגשרים, ולא תורמת לחיבורים, היא לא מציגה את ה"היהדות" כדבר שכדאי לעסוק בו. האנשים שעושים זאת מחזרים אחרי אליטה ישנה, כשהם לרוב "אידיוטים שימושיים". בדיוק כפי שארגוני השמאל הישראלי בפעילותם "הכנה" בחו"ל אינם גורמים להכרה חיובית יותר של מדינת ישראל.

דווקא שיח זהותי עמוק, שיכול להכיר באי הסכמות ולדבר עליהן מתוך שייכות עמוקה - הוא בעיני העתיד של הגשרים שצריכים להיבנות במדינת ישראל.

השייכות הזו עוברת דרך השייכות למסורת, השייכות לעם הזה, השייכות להיסטוריה שלנו, לגיבורי התרבות שלנו, (לשמשון הגיבור ולארז גרשטיין, לשאול המלך וליוני נתניהו) ,לתורה שכולנו קיבלנו אותה מסיני ולאורך הדורות.

יהדות שורשית ואותנטית, שמסוגלת לומר "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" זו התורה ואין בלתה. ולאהוב כל אדם בלי קשר לנטיתו המינית.
שמסוגלת לקדם את השבת בישראל בלי להתבלבל ולכבד אדם שלא שומר שבת.

חיבורים כאלו אנחנו מקדמים גם באיגוד רבני הקהילות ע"י 250 קהילות שמפתחות ומדברות את השפה הזו, אותה למדנו בביתו של סבא זצוק"ל.

שפה שמניחה את השיח הזהותי על השולחן. אינה מבקשת להחביא את התורה או את האמונה בה' כפי שאינה מבקשת מברי השיח להחביא את "כצנלסון" או "אחד העם".

אמור מעתה - חיבורים וגשרים בונים ע"י מחנה משותף עמוק.