זרם חדש ביהדות?

ד"ר מיכה גודמן מציג בספרו החדש זרם דתי-חילוני המשלב חילונים שאינם חוששים מיהדות לצד דתיים שאינם יראים מהמודרניות.

ניצן קידר , י' באב תשע"ט

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

מרכז בגין יקיים מחר (שני) ערב השקה לספרו החדש של ד"ר מיכה גודמן - "חזרה בלי תשובה".

גודמן מנסה בספרו לפתח את הרעיונות של החילוניות והדתיות הישראליות וגם לגשר ביניהן.

"הספר הזה עוסק בשתי דילמות: הדילמה של הציונות החילונית והדילמה של הציונות הדתית. בעוד במלכוד 67' עסקתי במתח שבין ימין ושמאל בספר הזה אני לא עוסק במתח שבין דתיים לחילוניים אלא במתח שבין חילוניים לחילוניים ודתיים לדתיים.

''גם החברה הדתית קרועה אידיאולוגית ויש שם מתח עמוק בין הזרמים בתוך הציונות הדתית. גם בחברה החילונית יש בה התנגשות אידיאולוגית עמוקה בין זרמים שונים בתוך הציונות החילונית", מספר גודמן בראיון לערוץ 7.

הוא גם מסביר את הדילמות הפנימיות. "הציונות החילונית קרועה בין חילונים שמחפשים מגע אינטימי עמוק עם היהדות – כשהם נשארים חילוניים – לבין חילונים שרוצים לממש את תכנית ההתנתקות מהיהדות. המחלוקת הזו היא מאוד מעניינת כי הוא שחזור של מחלוקת בין מיכה יוסף ברדיצ'בסקי לבין אחד העם. אחד העם טען – ואני מסביר זאת בספר – שהחילוניות היא זרם של היהדות, כמו הקבלה, החסידות, הליטאיות גם זה זרם. ברדיצ'בסקי טען שזה מרד ביהדות".

"לצד החילוניות אני עוסק בקרע הפנים דתי מאז העת החדשה – איך הדת מתמודדת עם המודרניות. יש עמדה שההתמודדות הכי טובה עם המודרניות המטלטלת היא להסתגר מפניה. אבל יש גם עמדה פנים-דתית, שגורסת שזה לא נכון להיסגר בפני המודרניות אלא העמדה הנכונה דתית היא להיפתח למודרניות וללמוד ממנה. שתי העמדות הללו מייצגות מתח עמוק שיש בתוך הציבור הדתי היום ואנחנו שמים לב אליו מהרגעים המכוננים של העת החדשה", הוא מוסיף.

לדבריו, "מה שנורא מעניין הוא שחילוניות שהיא מאוד סגורה ומסתגרת מהמסורת ודתיות שהיא מאוד סגורה ומסתגרת מפני המודרניות – יש בהן קווים מאוד דומים. יש כאן מהלך פסיכולוגי מעניין שחרדה גדולה – מביאה להסתגרות גדולה. אצל החילונים, החרדה מפני המסורת והיהדות יוצרת הסתגרות. זו חרדה ש'אם רק ניחשף ליהדות התודעה שלנו תישטף וניאבד שליטה על הזהות שלנו'. באותה מידה זה קורה בצד הדתי. אז מה קורה לחילוניים שלא מפחדים מהדת? מה קורא לדתיים שלא מפחדים מהמודרניות? על כל זה אני מנסה לדבר בספר שלי".

ד"ר מיכה גודמן
צילום: יונית שילר

לשאלה המתבקשת, האם הציונות הדתית עדיין נקראת ציבור אחד, הוא עונה תשובה ברורה. "אני חושב שצריך להפסיק לדבר על הציבור הציוני-דתי כציבור אחד ולהבין שהיא לא עומדת להתפלג אלא כבר התפלגה. למעשה צריך לדבר על שני כוחות פנימיים בתוך הציונות הדתית ולטענתי צריך לדבר על שני כוחות פנימיים בתוך הציונות החילונית".

"אני לא עוסק בצד הסוציולוגי בספר – אבל אינטואיטיבית – מה קורה כשדתיים מהסוג היותר פתוח נפגשים עם חילונים מהסוג המאוד יהודי שמחפש קשר עם היהדות? הם הרבה פעמים מגלים שהם הרבה יותר דומים אחד לשני מאשר לקבוצות המקוריות שלהם. לכן אולי צריך לדבר על זרם חדש ביהדות – על קבוצה חדשה – שהיא דתית-חילונית. שיש בה חילונים שרוצים קשר עם יהדות ולא מפחדים מהדתה ודתיים שנפתחים אל העולם ולא מפחדים מהמודרניות. לדעתי, יש כאן פיצול בציונות החילונית והדתית – ויש הזדמנות לחיבור חדש", הוא מסכם.