ראש החץ שנמצא ביודפת
ראש החץ שנמצא ביודפתצילום: אחיה כהן-תבור

בחודש אייר גתתכ"ז (מאי בשנת 67 לספירה), התאספו בעכו 60 אלף חיילי החיל הרומי בפיקודם של אספסיאנוס וטיטוס לאחר שנירון קיסר החליט לדכא את מרד היהודים שפרץ שנה קודם.

הכל התחיל ביודפת. העיירה הגלילית בוצרה לקראת המרד בהוראתו של מושל הגליל, יוסף בן מתתיהו והיתה לאתר המבוצר העיקרי בגליל המערבי. לאחר 47 ימי לחימה ומצור כבד נפלה העיר. רבים מתושביה נטבחו ויוסף בן מתתיהו נפל בשבי הרומאים, והפך להיסטוריון יוספוס פלאוויוס.

השבוע החלה חפירה ארכיאולוגית ביודפת שבסופה יחשפו חלקים נוספים מ״בית הפרסקו״ שנחפר חלקית בעבר, ובית הכנסת מהתקופה הביזנטית. החפירה מנוהלת על ידי פרופ׳ מרדכי אביעם ממכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת, שחפר את האתר בעבר, יחד עם אוניברסיטת לוזאן בשוויץ, ובחסות רשות העתיקות.

פרופ׳ אביעם סיפר: "החפירות המחודשות ביודפת, מציגות מחדש את הקרב הכבד שהתנהל בגליל בקיץ של 67 לספירה, על העיירה היהודית המבוצרת יודפת. למצוא ראש חוץ שהוא עדות לקרב הזה, בערב יום הזיכרון לחורבן המקדש, בט' באב, זו בהחלט התרגשות. יש פה עדות חיה וברורה, על תחילתו של המרד הגדול, על הקרב הראשון שהתנהל בגליל בחודש יולי 67 לספירה ובסופה של המלחמה הזו הגיעו גייסות הרומים לירושלים, הרסו את העיר, את בית המקדש ודיכאו את המרד הראשון".