היועמ"ש: לפסול את מרזל וגופשטיין

מנגד סבור היועמ"ש כי דינן של הבקשות למנוע את מועמדותם של איתמר בן-גביר ושל רשימת עוצמה יהודית להידחות.

ערוץ 7 , י"ב באב תשע"ט

מרזל, גופשטיין ובן ארי
מרזל, גופשטיין ובן ארי
צילום: אלירן אהרון

היועץ המשפטי לממשלה הגיש הערב (שלישי) לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22 את עמדתו בנוגע למספר בקשות שלא לאשר רשימות ומועמדים בבחירות הקרובות.

עמדת היועמ"ש היא כי דין הבקשות למנוע מברוך מרזל ומבן ציון גופשטיין מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-22 להתקבל, ויש לפסול את מועמדותם.

מנגד, דינן של הבקשות למנוע את מועמדותם של איתמר בן-גביר ושל רשימת עוצמה יהודית להידחות.

היועמ"ש סבור גם כי דינה של הבקשה לפסול את רשימת "יש עתיד" להידחות על הסף וגם לגופה, ודינה של הבקשה למנוע את מועמדותה של "הרשימה המשותפת" להידחות.

ביחס לבן-גביר סבור היועמ"ש כי לאחר בחינת הראיות שצורפו לבקשה – ואין חולק כי מדובר בראיות בהיקף גדול יותר מזה שהיה בפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 ובפני בית המשפט העליון במסגרת עניין כסיף – היועץ המשפטי לממשלה סבור שבן גביר קרוב כיום עוד יותר ל"קו האסור", אולם גם כיום לא הוצגה מסה קריטית של ראיות, שיכולה לבסס את מניעת השתתפותו בבחירות לכנסת. לפיכך, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה סבורים שיש לדחות את הבקשה בעניינו של בן גביר.

ביחס למרזל וגופשטיין סבור היועמ"ש כי בהתאם להוראות החוק ולפסיקת בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה סבורים, שיש למנוע את השתתפותם של מרזל וגופשטיין בבחירות לכנסת ה-22, שכן הצטברה בעניינם מסה קריטית של ראיות – ולמעשה הרבה מעבר לכך – ממנה עולה תמונה ברורה, חמורה וחד-משמעית של הסתה לגזענות מצידם, באופן שיטתי ולאורך שנים.

בעמדת היועמ"ש צוין כי התקיימותה של עילת ההסתה לגזענות בעניינם של מרזל וגופשטיין דומה בחומרתה ובהיקפה להתקיימותה של העילה בעניינו של ד"ר מיכאל בן ארי, שמועמדותו לכנסת ה-21 נפסלה על-ידי בית המשפט העליון במסגרת עניינו של ח"כ עופר כסיף. לא זו אף זו, בעוד שעיקר הראיות שהביאו את בית המשפט העליון להורות על פסילת מועמדותו של בן ארי היו החל ממחצית שנת 2018 ואילך, הרי שבעניינם של מרזל וגופשטיין מדובר בראיות מבוססות ביותר על הסתה לגזענות שנמשכת ברציפות שנים ארוכות, כולל בשנה האחרונה.

עוד צוין כי הראיות שהצטברו בעניינם של מרזל וגופשטיין הן בהיקף ובמשקל גדול בהרבה – בסדרי גודל שונים לחלוטין – מאלה שהצטברו בעניינו של בן גביר, שגם לגביו צוין כאמור בעניין כסיף כי יש טעם בעמדה לפיה התקרב קירבה מסוכנת לקו האסור, שהחוצה אותו מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת. אם כך צויין לגבי בן-גביר, אין ספק שמרזל וגופשטיין חצו את הקו ונמצאים "בעומקו" של האזור האסור.

ביחס לרשימת עוצמה יהודית סבור היועץ המשפטי לממשלה כי על אף שרשימת עוצמה יהודית מצויה בקירבה ל"קו האסור" שהחוצה אותו דינו פסילה מלהתמודד בבחירות לכנסת, עדיין הרשימה לא חצתה את הקו ועל כן אין מקום למנוע את השתתפותה בבחירות.

לעניין זה צוין כי במצע המפלגה כשלעצמו, אין כדי להצדיק את פסילת המפלגה, ומסקנה זו אינה משתנה גם בהתחשב בהתבטאויותיהם של ראשיה. לעניין זה יצוין כי ראש המפלגה שמטעמה הוגשה הרשימה, מפלגת חזית לאומית יהודית, בן ארי, איננו מתמודד בבחירות הנוכחיות; אשר לראשיה הנוכחיים של הרשימה שהתבטאויותיהם חוצות את הרף המצדיק פסילה, היועץ המשפטי לממשלה סבור שיש למנוע את השתתפותם בבחירות (מרזל וגופשטיין); וביחס לאדם העומד כיום בראש הרשימה (בן גביר), הגיע היועץ המשפטי לממשלה כי למרות שהתקרב קירבה מסוכנת לקו האסור, אין מקום לפסול את השתתפותו בבחירות.

בנוגע לבקשת "עוצמה יהודית" ועו"ד איתמר בן-גביר לפסול את "יש עתיד" מלהתמודד בבחירות לכנסת, היועמ"ש סבור כי יש לדחות את הבקשה על הסף, שכן היא אינה מכוונת כלפי רשימת מועמדים אלא כלפי מפלגות, ומכיוון שרשימת "כחול לבן" לא צורפה כמשיבה. גם אילו היתה הבקשה מכוונת לרשימת "כחול לבן", היועמ"ש סבור שהיה מקום לדחותה מכיוון שהבסיס הראייתי שהונח בתמיכה לבקשה הוא קלוש עד מאוד, וממילא אינו עומד באמות המידה המחמירות לצורך פסילת רשימה.

בנוגע לבקשת "עוצמה יהודית" ועו"ד איתמר בן-גביר שלא לאשר את התמודדותה של "הרשימה המשותפת", עמדת היועמ"ש ופרקליט המדינה היא כי חומר הראיות הכולל המובא בבקשה אינו מצדיק את קבלתה, שכן לא הצטברה "מסה ראייתית קריטית" המתחייבת לשם פסילת רשימת מועמדים מלהתמודד בבחירות לכנסת.

העמדות הוגשו באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, ועוה"ד אודי איתן, יונתן נד"ב ויונתן ברמן ממחלקתו.