המלאכיות של בית אל

המיזם של תושבות בית אל להצלת חיים: "לצערי אין מודעות לתרומת טסיות דם אך התרומה שלנו מצילה את חייהם של ילדים רבים".

אורלי הררי , י"ג באב תשע"ט

נעמי בקוש
נעמי בקוש
צילום: דוברות

בנות היישוב בית אל נוסעות בקביעות לבית החולים הדסה עין כרם כדי לתרום טסיות דם. כעת הן מבקשות להעלות את המודעות לתרומה שמצילה את חייהם של ילדים חולי סרטן.

היוזמה החלה לפני מספר חודשים כאשר מנחם דוב, בנם של דוד ונעמי בקוש, פרסם תמונה שלו מחובר למכשיר רפואי בבית החולים הדסה עין כרם.

אימו שנבהלה לראות את התמונה בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית, שאלה אותו לפשר הדבר. "הוא אמר לי אמא, אני תורם עכשיו טסיות דם כדאי שגם את תתחילי לתרום. הבן שלי תורם כל מה שאפשר. הוא תרם כליה, רוצה לתרום כבד, תורם טסיות דם ואפילו היה סגן יושב ראש איחוד הצלה במטה בנימין בהתנדבות".

נעמי שעובדת בצוות הטכני של בית הספר היסודי לבנות בבית אל מתחילה את היום החופשי השבועי שלה בנסיעה להדסה עין כרם: "אני נוסעת בתחבורה ציבורית, יוצאת בשבע וחצי מהבית ומגיעה ברבע לעשר להדסה עין כרם, שם אני עונה שאלון קצר ומתחברת למכונה".

התהליך עצמו אורך כשעתיים נוספות ולאחר מכן היא עושה את הדרך בחזרה הבייתה. "זה בעצם גומר לי את היום החופשי אבל אני יודעת שמה שאני עושה ממש מציל חיים, טסיות הדם מסייעות לילדים חולי לוקמיה, גופם אינם מייצר טסיות דם וללא טסיות הדם הללו מצבם עלול להדרדר חס ושלום.

״בשונה מתרומת דם רגילה, תרומת טסיות דם מחזיקה מעמד חמישה ימים, לאחר מכן התרומה נזרקת לפח ולכן אני מרגישה שתרומת טסיות היא הצלת חיים ממש כאן ועכשיו, הילד או הילדה שזקוקים לזה נמצאים ממש מעבר לדלת, גם בעלי תורם באופן קבוע".

בקוש לא עצרה בתרומה שלה עצמה ובשבועות האחרונים היא מארגנת יחד עם חברתה שרית אביגד גם היא תושבת בית אל קבוצת נשים שתגענה בכל שבוע להדסה עין כרם כדי לתרום טסיות דם.

"אנחנו מקבלות סיוע מלא מבית החולים הדסה עין כרם ומזכרון מנחם וגם מאיחוד הצלה שהנציגה שלהם בבית החולים, שילת וולך, מתאמת מולנו את כל התרומות והעשייה. בכיכר ציון תמיד יש ניידת תרומת דם ויש המון פירסום אבל לגבי טסיות דם שזו הצלת חיים אף אחד לא מדבר ולכן לקחנו על עצמנו לפרסם את העניין בבית אל".

בפעמים האחרונות, מספרת בקוש, הגיעו להדסה עוד נשים מבית אל ויחד הן תורמות: "זה נורא משעמם לשבת שעתיים לבד ולכן אנחנו מגיעות כל פעם קבוצה של נשים, זה מפיג את השיעמום מצד אחד ומצד שני התרומה שלנו לחולים גדולה יותר, אני מאושרת שיש לנו את היכולת להציל חיים", היא מסכמת.