רשת BBC בשפה הערבית פרסמה בימים האחרונים תיעוד נדיר מהשכונה היהודית בבירת סוריה, דמשק, שבה מתגוררים יהודים בודדים בלבד שעדיין נותרו במקום.
כתבי הרשת הגיעו לשכונת אל־אמין בבירה, שבה מתגוררים היהודים האחרונים, וביקרו בבית הספר היהודי לשעבר 'בן מימון'.
אחד מחברי הקהילה הוא יוסף המדני, שכל משפחתו עזבה לישראל, אך הוא החליט להישאר בדמשק למרות הקשיים ולנהל חנות למכירת כלי אוכל מזרחיים בשוק של דמשק. "לא רציתי לעזוב, העבודה שלי פה ויש לי כאן חברים", אמר.
יהודי נוסף הוא אברהם אלברט קמע, שסיפר על הקשיים וההגבלות שהוטלו על הקהילה היהודית לאחר מלחמת תש"ח.
"במשך 25 שנים אסרו עלינו להתרחק יותר מחמישה ק"מ מהבירה, והעסקים נפגעו, השלטונות האשימו את היהודים בסוגיה הפלסטינית וכינו את הקהילה 'גיס חמישי'". לדבריו היחס כלפי הקהילה השתנה דרמטית בשנות השבעים. "הנשיא אמר שצריך לתת לנו את אותו היחס שנותנים לנוצרים ולמוסלמים".
העליה העיקרית של יהודי סוריה היתה לאחר מלחמת ששת הימים, ועד שנות התשעים נותרו כ־ 4,500 יהודים במדינה.
בית הכנסת העתיק אל־פרנג' שברובע היהודי בדמשק, משרת את קהילת העיר המונה מספר יהודים בלבד. מבין 17 בתי כנסת ובתי מדרש הפזורים בדמשק, אל־פרנג' הוא היחיד שאיננו סגור ומוזנח ושתכולתו לא נבזזה, ואליו עדיין מגיעים חברי הקהילה, שגילם נע בין 60 ו־ 90 שנה.
עד שנת תש"ז חיו בסוריה 30 אלף יהודים, והחל משנת תש"ט נאסר על 5,000 היהודים שנותרו במקום לצאת מהמדינה. ב־ 1992 הסכים הנשיא חאפז אסד לאפשר ליהודים לצאת המדינה בתנאי שלא יעלו לישראל.
הרב אברהם חמרה, ששימש הרב הראשי של דמשק עד תשנ"ב ומתגורר כיום בחולון, סיפר כי "עד תחילת שנות ה־ 90 ', חיו כ־ 4,000 יהודים בדמשק וכל היתר חיו בחאלב ובקמישלי". לדבריו, "ב־ 1992 , עשרה ימים לפני חג הפסח נפגשתי עם הנשיא ואז הוא אישר ליהודים לנסוע לחו"ל, אבל רק לא לארץ ישראל. היהודים שנותרו שם נשארו מרצון. מדובר בעיקר באנשים מבוגרים וזקנים שלא רצו להתחיל חיים חדשים במקום אחר".