בשבע מהדורה דיגיטלית

המתקפה האסלאמית נהדפה

השתלטות של האקר אסלאמי על קבוצת הפייסבוק של הרבנית ימימה מזרחי נהדפה באסרטיביות תוך שימוש באפקט ההרתעה של יראת הקודש

חגית רוזנבאום , י"ד באב תשע"ט

"אלוקים שומר על האישה הקדושה הזאת". הרבנית ימימה מזרחי
"אלוקים שומר על האישה הקדושה הזאת". הרבנית ימימה מזרחי
צילום: גדעון שרון

לא בכל יום פורץ האקר מוסלמי פרו-פלשתיני אל דף פייסבוק שכולו תורה. אבל נדיר הרבה יותר שחשבון פייסבוק שכולו תורה מצליח להניס באימה האקר מוסלמי ולהעלים אותו בחזרה לאזור הדמדומים הווירטואלי.

הסיפור הלא נעים הזה, שהגיע לסיומו הטוב, התרחש השבוע בדף הפייסבוק הפופולרי של הרבנית ימימה מזרחי 'פרשה ואישה', שאותו מנהלת יד ימינה של הרבנית, יקרת פרידמן. 30 אלף העוקבים והעוקבות של הדף מקבלים באופן שוטף מאמרים, הגיגים ועדכונים מבית מדרשה של הרבנית ימימה. אבל בתחילת השבוע, בצוהרי תשעה באב, היה רגע אחד שבו כמעט הכול ירד לטמיון.

במוצאי תשעה באב, אחרי התאוששות קלה מהצום, נכנסה יקרת פרידמן לדף הפייסבוק וגילתה לחרדתה שכבר משעות אחר הצהריים היא הוסרה מתפקידה כמנהלת הדף, ככל הנראה כתוצאה מפריצה של האקר שהשתלט עליו. "משמעות הדבר חמורה", היא מסבירה, "אני לא יכולה להיכנס אל מאחורי הקלעים של הדף, והפורץ יכול לעשות בו כאוות נפשו: להריץ שם קמפיינים, להטריל את כל העוקבים, לשלוח מה שהוא רוצה, להפיץ וירוסים בשמי. בקיצור, להשתולל".

פרידמן גילתה כי ההאקר, שכינה את עצמו עאדה מעולאנה, מציג את עצמו כעובד באוניברסיטה אסלאמית באינדונזיה. במשך שעות אחדות היא הרגישה חסרת אונים. הפנייה ששיגרה להנהלת פייסבוק מטבע הדברים עדיין לא זכתה למענה, והחשש היה מנזק בלתי הפיך שהפורץ עלול לחולל בדף הפייסבוק שעליו היא עמלה כבר שנים. היא ניסתה לפנות לכל גורם שנראה לה רלוונטי, אבל קרוב לחצות הלילה הבינה שלעת עתה פני הדברים לא עומדים להשתנות. בליבה גמלה החלטה לא צפויה: "אמרתי לעצמי: מה יש לי להפסיד? אכתוב ישירות לפורץ, אפנה ללב המוסלמי שלו".

פרידמן ניסחה הודעה אסרטיבית למדי בשפה האנגלית, שכוונה אל הנקודה הדתית שככל הנראה הניעה את הפורץ: "אני רק רוצה לוודא שאתה מודע לכך שפגעת בדף פייסבוק קדוש", כתבה פרידמן למעולאנה. "הרבנית ימימה מזרחי היא דמות רוחנית חשובה מאוד בירושלים. כל מי שניסה לפגוע בה מצא את עצמו בסיטואציה חמורה. היא לא עשתה דבר כדי לגרום לכך לקרות, זה אלוקים ששומר על האישה הקדושה הזאת. עליך להבין שעל ידי פגיעה בדף שלה אתה עלול למצוא את עצמך נפגע, כולל המשפחה שלך". בסיום הדברים הציעה פרידמן להאקר לא להמתין לטיפול של פייסבוק בעניין אלא לעזוב מעצמו מיידית את הדף, ואף דרשה ממנו להתנצל על המעשה.

בבוקר שלמחרת נכנסה פרידמן אל הדף, וגילתה הודעה מנשות צוות 'פרשה ואישה': "כל הכבוד, הכול סודר". הפורץ נעלם כלא היה. היא בדקה האם הנהלת פייסבוק טיפלה בעניין, אבל עדיין לא התקבלה מהם תגובה לפנייתה מאמש. מה שכן חיכה לה הוא הודעה שהתקבלה בשעות הלילה ממעולאנה, שהגיב בשאלה: "האם ניתן לקיים משא ומתן?". משלא נענה, הוסיף ושאל: "את פרו-פלשתינית או פרו-ישראלית?". "אני מודה לה' שישנתי", צוחקת פרידמן, "בגלל שלא עניתי, הוא אולי נבהל מדממת האלחוט והחליט להתקפל".

ואי אפשר לסיים בלי וורט קצר מהרבנית ימימה, שהגיבה כך על הסיפור: "כשמשה רבנו עלה למרום ונבהל מהמלאך המקטרג, אמר לו ה': אחוז בכיסא כבודי ותענה לו. הנה", אמרה לפרידמן, "גם את אחזת בכיסא הכבוד, בקדושה, וכך ניצלת מהמקטרג".

לא מבינים רמזים

לפני כחודשיים דיווחנו בטור זה על עסקת הטיעון שנרקמה בין התביעה לקטין שעומד לדין בפרשת ההצתה בדומא. עסקת הטיעון הורידה מכתב האישום סעיפים משמעותיים, באופן שכמעט מנתק את הצעיר מהמעשה כליל. אולם הפרקליטות התעקשה להכניס לעסקה את הסעיף החמור שעוסק בחברות בארגון טרור. ההגנה סירבה, וטענה שהראיות לכאורה שהציגה הפרקליטות בעניין נועדו אך ורק להצדיק למפרע את החקירות בעינויים, אך אינן הוכחות שמבססות משפטית את הסעיף בכתב האישום.

לפני כשבועיים, בדיון נוסף שהתקיים בבית המשפט המחוזי מרכז, הביעה נשיאת בית המשפט, השופטת רות לורך, את הסכמתה לטיעוני ההגנה ואותתה לפרקליטות לרדת מהעץ. היא נתנה להם 14 יום שבהם המליצה כי יקבלו החלטה לסגת מסעיף האישום החמור. אולם באופן לא מפתיע, כמו במהלך משפט דומא כולו, הפרקליטות חזרה לפני כמה ימים בבית המשפט על עמדתה, ואף הוסיפה טיעונים חדשים המבססים כביכול את הטענות לקיומו של ארגון טרור שבמסגרתו פעל הקטין.

עורכי דינו של הקטין מכינים בימים אלו את תגובתם לדברים, ומסבירים כי ההשלכה של הסעיף היא גם לעניין העונש שיושת עליו, אבל יותר מכך משמעותית האמירה העקרונית שתשיג הפרקליטות בתיק, שתשפיע גם על הנאשם המרכזי בפרשה – עמירם בן אוליאל. "ההתעקשות של התביעה היא לכל אורך התיק הזה", אומר עו"ד עדי קידר מ'חננו', סנגורו של הקטין, "הם מתנהלים בצורה חריגה. אפילו כשבית המשפט אומר להם תחשבו על זה שוב, הם לא משתפים פעולה. מבחינתם זה תיק משמעותי, שלא נשאר להם ממנו יותר מדי. לדעתי מדובר בבכירים בפרקליטות שעומדים מאחורי העניין".

אין ייאוש בעולם

הבחורה עם המבט הביישני פנתה אליי בלחש: "רואה את הבחור שם? אולי את מוכנה לדבר איתו?".

לא הרבה השתנה מאז אירועי ט"ו באב ההיסטוריים, שבהם מלאכת זיווג הזיווגים הייתה מוטלת לא מעט על כתפי הבנות המחוללות. הבחורה בעלת החזות הצנועה התנצלה במבוכה ואמרה שהיא ממש לא רגילה לעשות דברים כאלה, אבל הגיעו מים עד נפש. היא מתקרבת לגיל שלושים, וכמו שאפשר ללמוד מהופעתה החיצונית היא מחפשת בחור תורני וירא שמיים. כאלה, היא משפילה מבט, כבר קשה למצוא בגיל שלה. דווקא כאן, באירוע שאליו נקלענו יחד, היא ראתה מישהו שאולי יכול להתאים, מה שגרם לה לפרוץ את כל מחסומי הבושה לטובת הסיכוי למצוא סוף סוף את שביקשה נפשה.

האורח ליד שולחן השבת חצה מזמן את גיל שלושים. חייו קודש לתורה, לימודה והרבצתה. הוא למד שנים בישיבה, העמיד תלמידים הרבה והביא אור של תורה גם לאוכלוסיות הנחשלות ביותר. ההלכה מנחה את אורחות חייו עד קוצו של יו"ד. ומה הוא כבר מבקש, תינה צערו באוזני המארחים, "מישהי עם חצאית ארוכה. כבר אין כמעט בנמצא". כן, אפשר כבר לשמוע את קולות הרקע שיבקרו אותו על בררנות, או חמור מכך על דתומטר שהוא נושא איתו. אבל האמת היא שמתוך שלל הטיעונים לפסילת בני ובנות זוג, המדד התורני הוא מהיותר חשובים לאיכותו ויציבותו של הבית שיקום. החצאית הארוכה היא סימפטום משמעותי למחויבותה הכוללת של בת הזוג להלכה. התאמה בנושא הזה תגזור את עומקה וחוזקה של הזוגיות שתירקם בין השניים, והדברים יפים כמובן גם בכיוון ההפוך.

ניסיון הרווקות, שתמיד היה קשה ומאתגר, הפך בדור הזה לאדיר מימדים. קל מאוד ליפול לרפיון רוחני בשנים הללו, גם במימד האישי וגם מכוח סחף החברה הביצתית, שלעיתים עוטפת את החולשות הרגעיות באצטלאות של צידוקים. אבל דעו לכם, אתם, הרווקים והרווקות התורניים, שלמרות שנדמה כאילו לא נותרו עוד אופציות בשבילכם, יש אי שם עוד כאלה, שכמותכם כוספים בדיוק אל המקום שגם אתם חולמים עליו: לבנות בית של תורה ויראת שמיים, בלי פשרות ומתוך שמחה ובחירה במקום הזה.

לאחרונה השתתפנו בחתונה שמחה ומרגשת של זוג כזה. בני 38, רווקים, שחיפשו ועברו מסע תלאות ששורט את הנפש. הוא נשאר עם הזקן הארוך, הציציות בחוץ וכל אורחות החיים התורניים. היא שמרה על צניעותה והצבת העולם הרוחני במרכז חייה. כנגד כל הסיכויים כמעט, גם כשהם עצמם לא היו בטוחים שזה ילך, מזווג הזיווגים הביא אותם לעמוד ברגע מאושר ובלתי נתפס כמעט מתחת לחופה, מול הרי ירושלים. החתונה המאירה הזאת נערכה כמעט כאילו לא חלפו 18 שנות המתנה. הם זכו לחברים בוגרי ישיבה רבים שבאו לשמח, ואולי יותר מזה לשמוח, שורת רבנים שעלו בזה אחר זה לחופה לאמירת שבע הברכות ורפרטואר חסידי אותנטי ומרומם של שירים בטעם מתוק של הודיה לה'.

אז חכו לבני ובנות הזוג שלכם ותאמינו שהם שם. תתחזקו ברצון, תתחזקו בעמידה בניסיון הקשה הזה, תתחזקו בתפילה ובביטחון שה' הכי רוצה את הדמעות האלה, שכוספות לבית של תורה. זה יקרה במוקדם או במאוחר, אבל כך או כך זה יהיה בעזרת ה' בעיתו ובזמנו.

לתגובות: Hagitr72@gmail.com