בשבע מהדורה דיגיטלית

טרור על אש גבוהה

רצח דביר שורק הי"ד הוא שיאו של גל פיגועים וניסיונות פיגוע שביצעו לאחרונה מחבלי החמאס, כשברקע עומדת החסות האיראנית לארגון הטרור.

אסף משניות , י"ד באב תשע"ט

פועלים כל העת לסיכול פיגועים. לוחמי צה"ל בפעילות בימים האחרונים
פועלים כל העת לסיכול פיגועים. לוחמי צה"ל בפעילות בימים האחרונים
צילום: דו"צ

הרצח של דביר שורק הי"ד בשבוע שעבר הוא פסגת פיגועי הטרור שחמאס הוציא, או ניסה להוציא, מתחילת חודש אוגוסט. סדרת הפיגועים החלה בחדירת מחבל מרצועת עזה, שירה ופצע קצין ושני חיילים על גבול הרצועה וחוסל על ידי כוחות תגבור שהגיעו למקום. לאחר מכן הותר לפרסום שהשב"כ סיכל פיגוע תופת שתוכנן על ידי פעילי חמאס בחברון רגע לפני שיצא אל הפועל. בתכנון המקורי, מטען ובו שלושה קילוגרמים של חומר נפץ, שאליו הוצמדו עשרות חלקי מתכות שנועדו להגדיל את הרסס, היה מיועד להתפוצץ בירושלים. הוא נתפס כשהוא מוכן להפעלה מיידית.

בליל השבת האחרונה, עוד בטרם נתפסו רוצחיו של דביר שורק, ניסו ארבעה מחבלי חמאס לחדור מעזה לשטח ישראל עם אמצעי לחימה מרובים. באמתחתם נמצאו משגרי RPG, רימוני יד, רובי קלצ'ניקוב ועוד. הארבעה חוסלו לאחר שתצפיתנית זיהתה אותם רגע לפני שהצליחו לחדור לשטח ישראל במטרה לבצע פיגוע רב נפגעים. יממה אחר כך חוסל מחבל שניסה לעבור את הגדר.

שורת הפיגועים לא נולדה בחלל ריק. לפני שבועיים הגיעו בכיר חמאס סאלח חרורי וקבוצת שליחים לטהרן כדי לקבל ממשטר האייתולות תמיכה כלכלית בארגון הטרור שנמצא בבידוד בעולם הערבי. "אצל האיראנים אין מתנות חינם", אומר אלוף (מיל') איתן דנגוט, לשעבר מתאם הפעולות בשטחים. "הם רוצים קבלות על החשבונית שהם הוציאו. אתה לא יכול לקבל מהם כסף, ולא להוציא לפועל פעולות טרור. אבל יחד עם זה צריך לדעת שמדובר רק בדרבון לחמאס, כי הם בכל מקרה פועלים כל הזמן להוציא פיגועים".

"מבחינה כמותית אין עלייה משמעותית בהיקף פעילות חמאס בעזה ובאיו"ש, והשב"כ מתמודד עם היקפי טרור זהים לאורך כל השנים האחרונות", אומר ליאור אקרמן, לשעבר סגן ראש אגף בשב"כ ומומחה למודיעין וטרור. "ההבדל הוא במידת הצלחתם של פיגועים שיוצאים אל הפועל, מכיוון שרובם מסוכלים בטרם עת. עד כה סיכל השב"כ רק בשנה זו יותר מ-300 פיגועים, בשנה שעברה כולה כ-600 פיגועים ובשנה שלפניה כ-700 פיגועים. לחמאס יש אינטרס להחזיק את השטח על אש גבוהה כדי לשמר את המאבק להשגת היעד הסופי שלהם, שהוא השמדת כל מדינות הלאום מסביב והקמת ח'ליפות אסלאמית סונית במזרח התיכון".

המספרים אולי דומים, אבל עושה רושם שרמת התעוזה של חמאס עלתה.

"אני לא חושב שיש שינוי מבחינת הנועזות של חמאס או מוכנותם של פעיליו לבצע פיגועים. ברשות חמאס בעזה וביו"ש יש נשק רב ומוטיבציה בלתי נגמרת. היקף ניסיונות הפיגועים מטעם חמאס לאורך כל השנה הם עצומים. בכל יום מסוכלים פיגועי מטען, חטיפה, דקירה ופיגועים נוספים, אך רק בודדים מגיעים לתקשורת".

"כללי המשחק השתנו"

הסיכולים אכן מרובים, אלא שאחד מהם חמור במיוחד והוא תפיסת המטען בחברון. דנגוט מציין כי "זה אירוע שלא ראינו כמותו כבר הרבה זמן. הם הגיעו לרמת מוכנות מסוכנת מאוד. בדרך כלל פעולות כאלה מסוכלות בשלבים הרבה יותר מוקדמים".

איך בכלל המחבלים הצליחו להגיע לרמת מוכנות כזאת?

"צריך להבין שכללי המשחק השתנו. זאת לא האינתיפאדה השנייה, שבה הפיגועים היו מתוכננים בצורה מאורגנת ומסודרת, מלמעלה למטה בשרשרת הפיקוד. אנחנו נמצאים במציאות שבה הפיגועים נעשים מההתחלה ועד הסוף על ידי יחידות מקומיות, שמקבלות המון השארה ותמיכה מהנהגת חמאס הכללית, אבל הפעילות של חמאס ביו"ש לא מתבצעת כמו בעזה. לא מדובר על יחידות מאורגנות שחמאס מאמן ישירות".

עד כמה יש קשר בין חמאס בעזה לחמאס ביו"ש?

"הקשר בלתי ניתן להפרדה. זה אותו גוף לחלוטין ואסור להתייחס אליו בצורה אחרת. ההשפעה מתרחשת דרך הסתה כוללת, קשר רציף ברשתות החברתיות והזרמת כספים לביצוע פיגועי טרור. זאת השפעה כוללת חזקה מאוד. חשוב להבין שאין שום בידול בין הטרור מעזה ובין הטרור של חמאס ביו"ש, ואם אנחנו נכיר בבידול כזה ונתייחס אליהם כשני גופים שונים אנחנו נאבד את ההרתעה שעוד נותרה לנו ונראה הרבה יותר פיגועים ואבידות".

אקרמן מוסיף כי "בשביל להבין את רמת ההשפעה של חמאס על פעיליו ביו"ש צריך להכיר במבנה של חמאס. רוב הנהגת חמאס נמצאת בעזה ובחוץ לארץ, במקומות כמו טורקיה, לבנון וכיום גם איראן. לכן זה סוג השפעה שונה ממה שהיינו רגילים לראות בעבר. מי שאחראי על גזרת איו"ש בחמאס כלל לא יושב ביהודה ושומרון אלא בעזה, ומשם הוא מכוון את כל הפעילות, בעיקר על ידי הרשתות החברתיות".

עד כמה סיכול הפיגוע מחברון שינה את התוכניות של חמאס או הוביל לניסיונות הפיגועים שראינו בשבוע החולף?

"לסיכול הזה, ככל שהוא מוצלח וחשוב, אין משמעות מעשית מבחינת חמאס. זה לא ישנה את התוכניות שלו כי כל הזמן מסוכלים ניסיונות פיגועים שהוא מנסה להוציא אל הפועל. מה שהתרחש השבוע הוא הצלחה מקומית של חוליה עצמאית. מה שכן, זה הראה לנו את התרחיש הבעייתי הצפוי של חוליות בודדים נוספות שיקבלו מוטיבציה לצאת ולחקות את הפיגוע הזה בהמשך. זה בדיוק הדבר שממנו מערכת הביטחון חוששת כל כך".

"הרשות הפלשתינית לא מתפקדת"

מי שנמצאת ברקע של האירועים היא הרשות הפלשתינית, שנראה שלא רוצה או יכולה לעצור את גל הטרור ביהודה ושומרון. הסיבה לכך, טוען אקרמן, אינה מקרית. "הרשות עצמה לא מתפקדת כבר שנים. מנגנוני הביטחון שלה אומנם נמצאים בקשר ובתיאום עמנו ואף עוצרים ומסכלים מעת לעת, אבל הם לא מסוגלים באמת לאתר ולעצור את תשתיות חמאס ביו"ש. הגורם העיקרי שמסכל את פעילות תשתית החמאס ביו"ש הוא השב"כ. פרט לכך אבו מאזן עצמו נטול כל כוח בשטח ואף אינו מעביר כל הוראות לביצוע סיכולים, כך שממילא הרשות היא לחלוטין חסרת יכולת בתחום הזה כיום. אינטרס אומנם יש, מאחר שחמאס מנסה לגרום להפיכה ביו"ש ולכבוש את השלטון גם שם, אך כאמור עיקר הנטל הסיכולי נופל על השב"כ".

במובנים רבים, אבו מאזן נמצא בין הפטיש לסדן מבחינתו. מצד אחד הוא תומך בפיגועי הטרור, משלם משכורות למחבלים וממשיך בהסתה הבלתי פוסקת, כמו שראינו השבוע בהר הבית. מצד שני, העובדה שחלק ניכר מהפיגועים מבוצעים על ידי מחבלי חמאס מערערת את מעמדו הרעוע גם כך בתוך הרשות.

"הרשות מצד אחד מחויבת להכרה במדינת ישראל במסגרת הסכמי אוסלו, ומצד שני ממשיכה בהסתה בלתי פוסקת נגדה. כך שיש פה התנהלות מנוגדת מצד הרשות. מה שכן, אבו מאזן ממשיך בתיאום הביטחוני עם ישראל, למרות שיש ביקורת על זה בתוך הרחוב הפלשתיני. יחד עם זה, התיאום לא נובע מאהבת ציון גדולה שיש לאבו מאזן. הוא פשוט יודע שזה הדבר המרכזי שמשמר את השלטון שלו ביו"ש. הסיכולים ופעולות כוחות הביטחון שלנו ביו"ש לא רק מונעים פיגועים אצלנו, אלא גם מונעים החלשה משמעותית של הרשות מול חמאס, שבונה בשנים האחרונות את התשתית שאיתה הוא רוצה להשתלט על אש"ף ביום שאחרי אבו מאזן", אומר דנגוט.

אקרמן מעריך שלמרות שחמאס מנסה להלך על החבל הדק שבין הסלמה ושקט, "הסלמה היא רק עניין של זמן במצב הנוכחי. אנחנו חיים בסיטואציה של גלי הסלמה ורגיעה בלתי פוסקים לאורך שנים. השטח הפלשתיני ביו"ש רוחש וגועש בעיקר בגלל חוסר תפקודו של אבו מאזן. חמאס מבחינתו לוטש עיניו לשלטון, וגם יריבים פוטנציאליים מתוך הפת"ח מתארגנים ומתחמשים ליום שאחרי. בעיקרון לאף אחד מהצדדים אין אינטרס כיום להסלים, מאחר שחמאס בעזה מעוניינים בשקט יחסי כדי להשתקם ולהתארגן ולרש"פ נוח גם השקט באיוש. אבל פיגוע גדול אחד יכול לשנות הכול ולגרום להסמלה מיידית ולתגובות קשות מצד ישראל".

"בעיקרון חמאס טוען שהוא אינו שולח חוליות לתוך ישראל וכי מדובר בחוליות עצמאיות. עם זאת הוא ממשיך לשגר בלוני תבערה לעוטף עזה. אני מעריך שעוד נראה סבבי שיגורים של רקטות לעוטף עזה, מאחר שחמאס מבין שכל עוד הוא תוקף את עוטף עזה, ממשלת ישראל אינה מגיבה או מגיבה במתינות. השיטה של חמאס קבועה, וכך הוא נהג לאורך כל השנים האחרונות: חימום הגזרה באופן הדרגתי, שיגורים בודדים, פיגועים בודדים עד למצב שבו הוא מרגיש נוח להיכנס למערכה כוללת. אז הוא מגביר את האש וגורר את ישראל למבצע נוסף, שגם בו הוא ישלוט בגובה הלהבות ובתזמון הפסקות האש ותחילתן. שיגורי רקטות הם רק עניין של זמן, ובמצב חוסר ההרתעה הנוכחי מול חמאס הסבב הבא נמצא מעבר לפינה", מסכם אקרמן.