איילת שקד
איילת שקדPhoto by Gili Yaari/Flash90

המשק הישראלי הוא דוגמה לכלכלה בריאה וצומחת ביחס למדינות המפותחות, ויש בו פוטנציאל צמיחה גבוה גם בעתיד, אם נשכיל לייצר את התנאים עבור עסקים ויצרנים הפועלים בו.

משק עם פוטנציאל צמיחה של 3-4% הצומח בקצב של 1% (כולל השפעת רכישת רכב פרטי שירדה בחדות) הוא תמרור אזהרה לכולנו. נכון, לא קובעים מגמה או מדיניות על סמך רבעון בודד, אולם די להביט בנתוני הצמיחה של הסקטור העסקי, ולהבין שהמצב יכול להידרדר במהירות.

התוצר העסקי צמח ב-0.6% בלבד לעומת 5.9% ברבעון הקודם, ירידה דרמטית בפעילות ובתרומה של הסקטור העסקי לתוצר. יהיו שיטענו, "אבל הממשלה פיצתה בצריכה ממשלתית נדיבה של 10% ברבעון", לכן חשוב להסביר: התוצר אמנם מורכב מתוצר עסקי ומהוצאה ממשלתית, אולם להוצאה ממשלתית יש מגבלת תקציב.

לא נוכל להגדיל הוצאות ממשלה ללא גבול, בדיוק כמו שמשק בית לא יכול לקנות את כל מה שהוא רוצה ללא מגבלת תקציב. החשבון בסופו של יום, מגיע. כבר היום אנו נמצאים בחריגה מהתקציב, והדבר עלול להשפיע על דירוג האשראי של ישראל.

נתוני הצריכה הפרטית היו חלשים ברבעון וירדו ב-1.3% לעומת גידול של 5.8% ברבעון הקודם, אולם מה שמטריד יותר הוא הצמצום בהשקעות בנכסים במשק.

דמיינו לכם- מפעל מזון לדוגמה, שמעוניין להשיק קו ייצור נוסף, אולם בשל מגבלות רגולציה או הכבדת נטל המיסוי או תקנות עבודה מחמירות מחליט שלא לפתוח אותו אלא להתייעל בקו ייצור ישן. מה התוצאה? במקום לפתוח קו ייצור ולהרחיב את הפעילות הכלכלית, להעסיק עוד כמה עשרות עובדים (אשר ישלמו מס הכנסה), ולייצר עוד מוצרים שירחיבו את היצע המוצרים במשק, ויעלו את תשלומי המס של אותה חברה- החברה תעדיף להתייעל בקו ייצור קיים, שולחת עובדים הביתה, ומצמצמת פעילות.

זו בדיוק המשמעות של ירידה בהשקעות במשק. אם ברבעון הזה אנחנו רואים ירידה של 5% בהשקעה אל מול עליה של 14% ברבעון קודם- סימן שיש האטה בפעילות הכלכלית של ענפי המשק.

איך דואגים שהמשק בכל זאת ישמור על יתרונותיו היחסיים ויישאר משק צומח ומוביל?

תפקיד המדינה, וזאת שמעתם אותי אומרת לא פעם, הוא לאפשר לעסקים קטנים כגדולים לפעול ולייצר עבורם תנאים הוגנים על מנת שיצמחו. תפקיד המדינה- לא להפריע, ולסייע בהפחתת רגולציה היכן שניתן, לצמצם בירוקרטיה כמה שאפשר (ועם ההתפתחות הטכנולוגית היום אין סיבה שלא נעשה זאת), והשקעה נוספת בתשתיות במגוון צורות, הן השקעה בתשתית חינוכית והשכלה והן בעידוד השקעות הון באמצעות מיסוי מופחת. בסופו של יום, כולנו נהנים מהפירות.