מהפכה הלכתית בעולם תרומות האיברים?

מאמר הלכתי של תלמיד ישיבת "מאיר הראל" במודיעין דן בשאלת ביצוע פעולות שיאפשרו תרומת אברים גם במקרה של נפגעים שמותם נקבע בשטח.

ערוץ 7 , י"ח באב תשע"ט

מהפכה. אדמון
מהפכה. אדמון
צילום: דוברות

גלעד אדמון תלמיד שיעור ה' בישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין החליט לכתוב מאמר תורני שיחקור לעומק את נושא השתלת איברים, בעלון הישיבה 'מודעין לתורה'.

גלעד הוא 'חובש בכיר' במד"א ומתנדב מידי שבוע באופן קבוע שנים רבות. וגם משמש ככונן אזורי למקרי חירום, ולאור זאת החליט לחקור את נושא 'השתלת איברים בהלכה'.

בראשית ביקש לבחון את עמדת פוסקי ההלכה שבשנות השבעים אסרו לתרום אברים, ולאחר מכן כאשר עולם הרפואה התקדם בתחום השתלת אברים ובתנאי שנקבע המות על פי ההלכה, סברו שמותר, שני עשורים לאחר מכן, רבים מהפוסקים פסקו שמדובר במצווה של הצלת נפשות של המטופלים הנמצאים בסכנת חיים ורק תרומת אבר תציל אותם. מנגד הוא בחן את הצורך והפער של מאות אברים להשתלה שנצרכים ומושתלים פוטנציאליים שממתינים בתור ואולי אף לא ישרדו אם התרומה לא תגיע בזמן.

תוך כדי המחקר ההלכתי התעוררה אצלו השאלה מדוע לא נעשה כיום מה שדרוש על מנת לאפשר השתלת אברים של נפגעים שמותם נקבע בשטח, והאם לא ניתן למצות מקורות פוטנציאלים נוספים להשתלות אברים, כך זאת כמובן תוך הבנה שמדובר במצווה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

כאשר מדובר על תורם פוטנציאלי שנמצא בתהליך סופני בבית החולים הוא יכנס לפרוצדורה של מועמד לתרומת אברים (לאחר שנבדקה הסכמתו – ע"י אדי או הסכמת משפחתו). אולם כאשר מדובר על נפגע בתאונה מחוץ לבית החולים, שהצוות הרפואי של מד"א מגיע אליו לשטח גם אם בסמוך לפטירתו. 'קביעת המוות' גורמת לכך שהוא מושאר במקומו. ובכך בעצם לא ניתן למצות את אבריו להשתלה פוטנציאלית.

מדוע, הוא שאל, לא נבצע בו פעולות החייאה ועיסוי ופעולות נוספות לשימור אבריו ונוביל אותו לבית החולים במהירות האפשרית ושם יבצעו את הפרוצדורה של מועמד לתרומת אברים? כך יוגדל מאגר האברים הפוטנציאליים להשתלה באופן משמעותי.

אדמון בדק ומצא שאפשרות זו לא נבחנה עדיין די צורכה ע"י רשויות הרפואה בישראל. ואולי הדבר עשוי להביא למהפכה בתחום ההשתלות בישראל.