"תפיסות מעוותות הופכות לאורים ותומים''

ד"ר עינת רמון לקראת הדיון בבג"צ על הדרישה למנוע הפרדה בקמפוסים חרדים: "בית המשפט נגרר אחר עמדות הרסניות לנשים, לגברים ולציונות"

שמעון כהן , י"ח באב תשע"ט

דעות בעייתיות משתלטות על בג"צ
דעות בעייתיות משתלטות על בג"צ
צילום: מארק ישראל סאלם, פול

לקראת הדיון בדרישת שדולת הנשים לבטל את ההפרדה בין גברים לנשים בקמפוסים החרדיים ממשיך בג"ץ לדון בשאלת זהות המשיבים לעתירה לבד מהמדינה ופורום קהלת.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אחת המבקשות להצטרף כמשיבה לדיון, ד"ר עינת רמון, שהצטרפה לדרישתו של ארגון 'שוברות שוויון' המבקש גם הוא לקבל הגדרה של ידיד בית המשפט ולהשיב לדרישת שדולת הנשים.

ד"ר רמון הייתה בעבר דיקנית בית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית אך שבה לאורתודוקסיה בעקבות גלישתה של התנועה לעבר ליברליזציה המסכנת את עתידו של העם היהודי, בין השאר בסוגיות המגדר והלהט"ב, אך לא רק.

"אנחנו חלק מהעולם שבו כל הבחנה בין איש לאישה נחשבת בעיני האקדמיה כגזענות. מובן שהדבר מופרך", קובעת ד"ר רמון. "אין להשוות בין הפרדה בין גבר לאישה שיש לה תשתית ביולוגית, תרבותית, פסיכולוגית ועוד לגזענות שהיא הבחנה בין אדם שחור ללבן. להלכה יש גם תובנות עומק מוסריות שהיום מאוששות על ידי המדע".

"היום מפיצים את אי האמת הזה בדרכים שונות העטופות במלל ובאידאולוגיות שונות פוסט מגדריות שהופכות להיות האורים ותומים של האקדמיה וכעת גם של עולם המשפט, בניגוד לכל מה שנהגה ונדון בכל מערכות החשיבה בעולם בכלל. היהדות היא לא היחידה שהבחינה בין איש ואישה ולא היחידה שחינכה לברית בין איש ואישה. היום הדברים הנעלים האלה נחשבים לבזויים וגזענים, נחשבים לרעיונות שיש לבער אותם".

להערכתה "כל המצטרפים לתפיסות האלה לא חושבים על כל ההשלכות של הדברים. למשל, לצערי הרבה עמותת 'קולך' הצטרפה לעתירה. למה? הרי הילדים שלהם לומדים בכיתות בהפרדה והם מתפללים בבתי כנסת עם הפרדה. אם בג"ץ יקבל דבר כזה בית המשפט יהיה הראשון שיקבע שלהיות יהודי שומר מצוות זו עבירה פלילית וגזענית. צריך להבין עד כמה הדבר חמור מבחינתה של מדינת ישראל".

לדבריה אם יוכרע כי לא ניתן להפריד בין לומדים ללומדות באקדמיה הדבר יהיה תקדימי והוא צפוי לגלוש לאינספור תחומים אחרים, "איך אפשר יהיה להגן על בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות, על פעולות נפרדות בתנועות נוער, גם חילוניות, על חוגים ועוד?".

אגב, עולם הספורט זוכה להגנה כלשהי בתחום זה וד"ר רמון מסבירה: "עולם הספורט מגלגל ביליוני דולרים ולכן במדינות שהספורט קדוש החריגו את עולם הספורט כדי למנוע הפסד כסף מהמהמרים, אבל היום זה כבר גולש בארה"ב גם לתחומי הספורט וגברים מקבלים פרסים של נשים בתחומי ספורט כלומר זה פוגע בנשים, אבל ארגוני נשים כרתו ברית עם ארגונים שלא מכירים בהבדלים בין גברים לנשים וכך הנשים הן הנפגעות הראשונות ואחר כך גם הגברים".

על הצורך בהפרדה אקדמית אומרת רמון "אנחנו מבינים שלמידה היא תופעה שיוצרת קרבה בין אנשים, אנשים מתכוננים למבחנים ביחד, ובמקומות שרוצים לשמור על חוזק המשפחות לא רוצים שגבר ילמד ויתכונן לבחינה עם אישה זרה ויהיה בקשר רק עם אשתו. זה לגיטימי. הרי העולם המודרני נתן מקום לחופש דת. גם בכתבי קנט ומנדלסון הם מדברים על איזון בין הדת לבין החילון בחברה המערבית. אצלנו שכחו את הדברים האלה ולא מדברים עליהם באקדמיה או בתקשורת וגם בתי המשפט נגררים".

לדבריה "בתי המשפט נגררים בלי להבין שחברה יהודית שרודפת שומרי מצוות ומפיצה אמירה ששמירה על מצוות היא גזענות היא דבר חמור מאוד המנוגד גם לציונות". לטעמה תובנות שכאלה אינן מובנות כלל ועיקר לאנשי המשפט.

"ערך השוויון חשוב גם ביהדות, אבל מהי יהדות? כשמוציאים כספים רבים על אירוויזיון שנגד ערכים של רבים בישראל ומחוצה לה, אבל הבינו שזה חשוב לאחרים ולכן נשכו שפתיים והבינו שאין ברירה כחלק מהדו קיום של קבוצות שונות צריך לכבד את זה ולקבל את זה גם אם זה נוגד את ערכינו".

לטעמה "אירוע עפולה הוא נצנוץ של מה שעומד לקרות". עוד היא מוסיפה בהתייחס לעמדת מערכת המשפט: "כמי שמצויה בכתבי הסוציולוגיה והפילוסופיה, החשיבה של השופטים מאוד צרה ומסתכלת על הכאן ועל העכשיו ולא על תוצאת הדברים. לא חשובים על המשמעות שבה חברה מתייחסת לתפילה בהפרדה והפרדה בין גברים לנשים לגזענות. מה הבסיס המדעי והפילוסופי לדברים הללו. צריך להגיד שמלך השוויון הוא עירום. השוויון המוחק הבדלים בין גבר לאישה פוגע משמעותית בגברים ונשים. כשהפמיניזם מאמץ השקפה כזו הוא יוצא נגד עצמו. הוא כורע ברך נגד אידאולוגיה זרה לו הנוגדת את האינטרסים שלו".

עוד שאלנו את ד"ר רמון אודות היחס לחברה החרדית, האם רוצים שישתלבו או שרוצים שיעברו טיפולי המרה לחילוניות?

"היחס המתנשא והדה-הומאני כלפי החרדים הוא בלתי יאומן. כבר לפני שנים ראיתי איך כתבו עליהם בעיתונות כ'השחורים האלה' ולא האמנתי שמישהו יכתוב כך על מישהו. מה כבר החברה החילונית יודעת על הערכים שלהם? עדיין חסרה ההבנה לערך שלהם במרחב הישראלי כשומרי המורשת וכמי שמזכירים לנו על מה צריך לשמור. ברור שעל פי השקפתם לא הייתה קמה המדינה אבל גם ללא השקפתם המדינה לא תישמר לאורך דורות. יש כאן הפעלה הדדית של ציבורים שונים".

בדבריה מטילה ד"ר רמון ספק בעצם הרצון לשלב את החברה החרדית בחברה הישראלית. "בג"ץ לא רואה לאן הדברים הולכים. לפעמים יש נימה של פאניקה שקבוצות מסוימות נוטעות בציבור שכאילו החרדים משתלטים עלינו. הם לא משתלטים ואין להם כלים להשתלט עלינו. ככל שמאשימים אותם יותר המוטיבציה שלהם להשתלב תרד, ואולי זה מה שרוצות אותן קבוצות חילוניות. אולי לא באמת רוצים לשלב אותם. אם רוצים לשלב אותם צריך להקשיב לצרכיהם. הרי הציבור הזה תורם בהרבה תחומים שבעבר הוא לא תרם. בעבר הם היו ציבור יותר מבודד מכפי שהוא היום. כעת כשהוא מביא מהטוב שלו למרחב הציבורי מגבילים אותו בהסתמך על עמדות מדעיות לא קיימות, וזה סוחף את בתי המשפט והארגונים הליבראליים ללא מחשבה".