הבטן מתהפכת מחדש בכל שנה

שלושה שבועות אחרי שעמשא משולמי ז''ל נפל בלבנון, נולדה בתו טוהר. ''מתנה ענקית שנשארה לנו מעמי", אומרת האלמנה בראיון לערוץ 7

אלירן אהרון , י"ח באב תשע"ט

יונת משולמי רום
יונת משולמי רום
צילום: אלירן אהרון

13 שנים לאחר נפילתו של בעלה, עמשא משולמי ז"ל, מספרת אלמנתו, יונת משולמי רום על התחושות המלוות אותה ועל השאיפות והתכניות שנותרו מאחור.

"עמי היה ממשפחה שגורשה מנצרים בגוש קטיף. הוא בא מבית מאוד שורשי וערכי וחלם להקים גבעה וליישב את השומרון ולבנות שם את הבית שלנו", מספרת יונת.

על נפילתו היא מספרת: "הוא היה חייל בשריון. הוא היה טען בטנק המ"פ שנפגע ביום האחרון של המלחמה בלבנון". את יונת אנחנו פוגשים באזכרה בהר הרצל והיא מספרת על תחושות קשות המלוות אותה עד היום, "הגעגוע לעמי עדיין חי בתוכנו ומלווה אותנו. הבטן מתהפכת מחדש בכל שנה. זה לא נהיה פחות כואב".

את הביטוי 'הזמן מרפא' יונת מבינה, אבל מבהירה שאמנם הפצע אינו מדמם כמו בשנים הראשונות אבל הגעגוע קיים ואתו הכאב.

עמשא משולמי ז"ל
צילום: באדיבות המשפחה

בימים אלה של הסלמה בדרום הגוררת אחריה דיון פומבי בשאלת הצורך להגיב בתקיפה ישראלית על הירי מרצועת עזה לעומת הטענה לאחריות המחייבת איפוק, מעריכה יונת כי עמשא ז"ל "היה בעד פעילות צבאית, וגם במלחמה שהוא נפל בה הוא חיכה לפקודה, להיכנס והתאכזב מהפקודות הסותרות ומכך שלא נתנו לצבא לנצח. הוא חיכה ליום שנחזור לשם".

על החזרה לגוש קטיף אומרת יונת כי האמונה והתקווה שאכן יום זה בוא יבוא מלוות אותה ואת המשפחה. על נחמתה האישית היא אומרת כי אמנם החיים ממשיכים ואיתם גם הרבה עניינים משמחים המלווים את חייה, אך איתם גם הגעגוע והחיסרון שלומדים לחיות עם אלה ואלה גם יחד.

שלושה שבועות אחרי שעמשא נהרג נולדה בתם טוהר, "ילדה מדהימה ומיוחדת, דומה לאבא שלה בהרבה דברים ומביאה לנו הרבה נחת וגאווה. היא מתנה ענקית שנשארה לנו מעמי ואנחנו שמחים בה מאוד. היא מביאה לנו הרבה אור והרבה מעמי לתוך הבית".