בשבע מהדורה דיגיטלית

עניין אישי והפעם עם רמי סדן

בן 57, גר באפרת, גרוש, אב לחמישה, יועץ אסטרטגי ואיש חינוך

, כ"א באב תשע"ט | עודכן: 20:13

רמי סדן
רמי סדן
צילום: גרשון אלינסון

התחלה/ תל אביב, הקטן מבין שני אחים. "חיינו בבית גדוש בערכים אבל לא שומר שבת. הוריי מאוד כיבדו את סבא וסבתא, שהיו אנשים דתיים, ולכן היה אוכל כשר. בשבת היו ארוחות מאוד מיוחדות, אבל גם ראו טלוויזיה".

אבא/ ארווין סדן (95). "איש עם יושר, ענווה וחום אנושי שנגע בכל אדם שהכיר. אחי ואני אמרנו פעם: שנינו ישבנו בבתי מדרש ליד גדולי עולם, 'ואיננו יכולים לומר מתי יגיעו מעשינו למעשי אבותינו'. הענווה שלו היא לא דבר שנוכל להגיע אליו, והמידות שלו הן בלי שישב יום אחד בישיבה, כליותיו סיפרו לו. הוא טבע בנו את היכולת לא ליפול לאף קושי, ואת הידיעה שכשתרצה טוב תהפוך קושי ליתרון גדול, וזה הבסיס לכל חיינו".

אמא/ ד"ר קוטי סדן ז"ל. "הייתה אישה חכמה, חמה, ויותר חכמה ממה שהיא חמה. התמודדה בחיים עם נפתולי השואה וגירושין. התחילה בלימודי רפואה בהונגריה, ולקראת סוף הלימודים כשהגיעה ארצה היא נקלטה במעברה בכפר סבא, והייתה צריכה להחליט אם להמשיך בלימודים בארץ או להתמסר לדאגה לילד קטן ששמו אלי. היא החליטה שגידול הילד ובריאותו הפיזית והנפשית חשובים יותר מקריירה רפואית מכובדת שעמדה לפניה".

הרב אלי/ "אחי הבכור, איש מבריק ואידיאליסט אמיתי, יודע לאהוב בגדול ולריב בגדול. הכול אצלנו בגדול. הוא, כמו גם רבנים אחרים, היו מועילים לציבור ולעצמם אם היו מופיעים פחות בתקשורת. מהרבנים הראשיים שביקשו את עצתי המקצועית מנעתי הופעות. את מספר הראיונות שנתנו לתקשורת אפשר למנות על יד אחת".

בית ספר חילוני/ אחרי שאחיו הבכור, הרב אלי סדן, למד בבית ספר ממלכתי דתי, אותו הוחלט לשלוח לבית ספר ממלכתי. "אלי הלך לבית ספר דתי בהוראת סבא, זו הייתה תקופה שמה שסבא אומר מקבלים בלי להתווכח. רק אחרי שהוא התקלקל ובמקום להעמיק בלימודי פיזיקה ומתמטיקה הוא הלך ללמוד אצל איזה דתי לאומי בשם צבי יהודה, אותי שלחו לבית ספר היובל, הלא דתי. עוד לפני שהוחלט כך, לבית הספר הדתי מוריה גם ככה לא התקבלתי, לאחר שאבי הודה שהוא צופה בטלוויזיה".

הקייטנה העירונית/ בשנות התיכון למד בתיכון הדתי צייטלין בתל אביב, ולאחר מכן בישיבה התיכונית בר אילן. "הוריי הסכימו שאלמד בבר אילן, שכונתה אז 'ישיבה עירונית', אבל אנחנו קראנו לה 'הקייטנה העירונית'. למרות המסגרת, תורה ומצוות היו אז דבר שולי בחיי. הייתי בעיקר רשום בבר אילן. בית הספר היה קרוב לחוף הים, ובחוף העדפתי להעביר את רוב זמן התיכון".

חברותא של הרב גורן/ בגיל 16 הגיע ככתב 'מעריב לנוער' לראיין את הרב שלמה גורן. "באותם הימים הוא היה למעלה מאלוקים בעיני החילונים בתל אביב. הגעתי אליו והטחתי בו 'אתם סחטנים, אתם לא מתגייסים וכל מה שמעניין אתכם זה כספים מהמדינה וסחטנות פוליטית', והוא שאג 'אל תלמדו אותנו על סחטנות ועל לחימה, אני הייתי הצנחן הראשון בצבא, שב תלמד'. הוא הושיב אותי לידו ומאז למדנו בקביעות הלכות יסודי התורה לרמב"ם".

הרב צבי יהודה/ בתיכון היה פעיל והנהיג גוף שהקימה גאולה כהן בשם 'נוער למען התעוררות לאומית'. במסגרת הפעילות פגש את הרב צבי יהודה קוק. "אחרי ששלחנו לו מכתב ובו ביקשנו להגיע אליו, הוזמנו לפגישה. לא חשבתי שהמפגש יהיה מרשים יותר מדי. העוזר שלו, הרב יוסי בדיחי, הכניס אותנו לחדר קטן עם מיטה מרופטת. במשך שעתיים או שלוש הוא ענה לכל השאלות בפירוט וביסודיות. התלהבתי כל כך והתחלתי ללמוד במרכז הרב".

רב ללא תמורה/ את החופה של סדן ערך הרב גורן. אחרי המעמד נתן לו מעטפה עם המחאה מאביו, אך הרב גורן זעם ואמר: "חוצפה! לשלם על חופה? אני מקבל משכורת כרב מהמדינה ולא מקבל מעטפות על חופות".

בחור ישיבה/ "עברתי שנה מאוד משמעותית ומעצבת במרכז הרב. ישבתי בשיעורים של ר' עמי שטרנברג ולא הבנתי כלום, אבל נהניתי משיעורים של הרב אבינר. בערב מלחמת שלום הגליל הייתה המתנה ארוכה לכניסה ללבנון, והרגשתי שכשחבריי נלחמים אני לא יכול להמשיך להתפנק בבית המדרש, אז עברתי לישיבת הכותל והתגייסתי במסגרת ההסדר".

גדל בן החכמים/ עד היום תלמיד קרוב של הרב אביגדור נבנצל. "את הקשר העמוק שיש לנו כרב ותלמיד אי אפשר להסביר. את ההבנה הפנימית של הזכות להתאבק בעפר רגליהם אפשר להצמיח רק במפגשים עם תלמידי חכמים שעניינם רק תורה והם לא מכירים צורת מטבע. זן של רבנים שקשה למצוא היום. חלק מהמשבר החריף של עולם הרבנות הדתי-לאומי".

חברותא תחת אש/ "באמצע הפצצה בלבנון, כאשר הסתתרנו בבונקרים בעת הפצצה שבה נפצעו שלושה מחברינו, אני ועוד חייל קבענו חברותא. היום זהו הרב שלמה קמחי, מייסד ישיבת אורות יהודה וסגן ראש מרכז ישיבות בני עקיבא. כבר 37 שנים אנחנו לומדים ומלמדים יחד".

מסרב פקודה/ במהלך השירות הצבאי הועבר ושובץ לרבנות הצבאית בשל הורדת הפרופיל הרפואי. "סירבתי פקודה ונשפטתי. לשופט הצבאי אמרתי שעברתי את מבחני הכניסה לעיתון במחנה. השופט קנס אותי בשקל אחד על הסירוב, גער בקצין השלישות והורה לשבץ אותי ככתב צבאי".

כיפה במערכת/ "בעיתון היחס אליי היה כאל עוף מוזר, הערכה לצד תחושה ש'מאיפה הוא נפל עלינו?'. בוקי נאה, שהיה אז העורך, שאל יחד עם רבים אחרים למה אני מדקלם טקסטים עתיקים בתפילה". במכתב הפרידה שנתנו לו בעת השחרור הם כתבו: "האיש עם פתרון לכל בעיה, והאיש ששואף יותר לכל פתרון, האיש הבלתי נלאה בכישרון, האיש שבלשונו החדה כתער, יכול לשכנע גם נערה שהיא נער".

הרובע היהודי/ אחרי שחרורו התחתן ועבר לגור סמוך לישיבת הכותל. "הגענו לרובע למרות איומי אבי הכלה שלא יבוא לחתונה אם נלך למה שנחשב אז סוג של מאחז בלב הבוץ, העכברים והחולדות שטיילו להם בנחת ברובע. מבחינתי כצפונבון תל אביבי זה היה מימוש של חלום".

ידיעות אחרונות/ לקראת סיום מבחני ההסמכה לרבנות החל לעבוד כעורך לילה וכתחקירן בידיעות אחרונות. "לפני החתונה עבדתי בתל אביב, וכשעברנו לרובע הוצע לי לעבוד עם העורך האגדי חיים שיבי. כמו ב'במחנה' היו המון ויכוחים והמון חיוכים".

היועץ לרבנים/ בסיום התואר הראשון באוניברסיטה העברית פרץ משבר הפלשמורה מול יהדות אתיופיה. "נקראתי אז לרבנים הראשיים, הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא זצ"ל. הם ראו אז שאין ברירה וחייבים למנות דובר לרבנות הראשית, וכך הייתי הדובר הראשון שלה בעבודה כיועץ חיצוני".

יועץ אסטרטגי/ במשך השנים ניהל והוביל 17 קמפיינים פוליטיים ארציים ועירוניים, ב-14 מהם ניצח. במקביל ניהל קמפיינים מתוחכמים בנושא סל התרופות מטעם האגודה לזכויות החולה.

לשכת ראש הממשלה/ אחד מהאישים שאיתם עבד הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. "לא מכיר מישהו שמסוגל לעמוד כמוהו בלחצים. מנהיג אמיתי, גאון עם כריזמה משתוללת. מדינאי שחולל לפחות שתי מהפיכות וגם טעויות מצערות. איש שחושב שלושה צעדים קדימה וחוויה לעבוד איתו".

ניכור הורי/ בין היתר לקח חלק במאבק נגד ניכור הורי של גרושות וגרושים שמשתמשים בילדים, ונגד פגיעות אחרות בילדים. "כשלא נאמנים לבן הזוג, גם לא נאמנים לילדים ומשתמשים בהם לצורכי נקמה ומאבקים כספיים. בשניהם תנהג בשיטת 'השתמש וזרוק'. ילדים הם הדבר היקר ביותר ואעשה הכול כדי להגן עליהם".

ערוץ עשר/ לפני שלוש שנים מונה ליו"ר הדירקטוריון של ערוץ עשר, אך הודח ממנו בעקבות אמירה גזענית שיוחסה לו. "המינוי לא היה קשור בשום צורה לנתניהו, למרות השתוללות התקשורת".

שנאת המזרחים/ "על האמירה שיוחסה לי נגד המזרחים ודרעי, ארבעה ראשי מועצות מטעם ש"ס עתרו לבג"ץ. אנשי ש"ס נזרקו מכל המדרגות בבית המשפט".

מפסיק את המאבק/ "כשגיליתי שליו"ר הדירקטוריון אין שכר, כיסוי הוצאות ואפילו לא חדר בערוץ ועוד איסור להתערב בתוכן, אז החלטתי שאין טעם להתעקש".

גירושין/ "דרשו הרבה אומץ והרבה כוחות, מתגרשים רק כשאין ברירה. אני לא מכיר גרוש שהייתה לו ברירה. במשך שנים הייתי מברך זוגות 'תזכו לבית נאמן בישראל', ופתאום הבנתי למה מברכים דווקא בבית נאמן. נאמנות היא יסוד הבית".

גרושים דתיים/ "החברה הדתית לא יודעת עדיין איך להתייחס לגירושין, או לכל אדם שהוא שונה מהנורמה המקובלת. הרבנים נכשלים באופן סדרתי בהתייחסות שלהם, בהבנה שלהם ובעיקר בפחדים שלהם בנושא".

איש חינוך/ בעשור האחרון מלמד באוניברסיטת בר אילן ובקריה האקדמית אונו בנושא תקשורת המונים. "ויותר חשוב - מלמד בישיבת אורות יהודה בגוש עציון גמרא, עיון ומחשבת ישראל, ונהנה מזה יותר ממה שאני עושה כל השבוע".

אם זה לא היה המסלול/ "במקום לכתוב היום דוקטורט על השפעת התקשורת על הכנסת תרופות לסל התרופות, הייתי חוקר במדעי הרוח תהליכי חשיבה של תינוקות, הם הכי אמיתיים ונקיים".

במגרש הביתי

בוקר טוב/ "כשאני מתעורר אני מנסה לשהות קודם התפילה בחשיבה מדיטטיבית, לסדר מחשבות ורגשות ולהגדיר מה אכוון בתפילה, בעיקר על הילדים. ואז קפה חזק - ומוכן לתפילה".

פלייליסט/ שירי ארץ ישראל ויעקב שוואקי.

שבת/ "משתדל שתהיה שקטה, מנוחה, אוהב מאוד את שולחן השבת והשירה ואת הזמן הקבוע ללימוד, שיעורים שאני לומד ומלמד".

דמויות מופת/ משה רבנו ובנימין זאב הרצל.

משאלה/ "לראות את הילדים צומחים ישר ואת ירושלים בנויה".

מפחיד אותי/ "מפגש עם אנשים לא ישרים ולא כשרים".

כשאהיה גדול/ "אסיים את הדוקטורט ורוצה להצליח לרוץ לפחות חצי מרתון".

לתגובות: shilofr@gmail.com