גלית גיאת: זו היתה הפעם הראשונה שבה אמרתי 'שמע ישראל'. יותר נכון – צעקתי

השחקנית והזמרת גלית גיאת מספרת על ניצוצות היהדות בחייה ועל הסיבה שבגללה סבתה דאגה לה עד יומה האחרון.

אבנר שאקי , כ"א באב תשע"ט

גלית גיאת
גלית גיאת
צילום: שילת מזרחי

נעים להכיר

"גלית גיאת, 47, נשואה ואם לשלושה, שחקנית וזמרת, מתגוררת בגבעת שמואל".

ניצוץ של נוסטלגיה

"יש הרבה סיפורי ילדות שאני זוכרת, והם מלווים אותי בחיי הבוגרים, אבל אספר דווקא סיפור שאני לא זוכרת. שמעתי אותו פעמים רבות מסבתא שלי, והסיפור הזה מראה מעט מהקשר המיוחד שהיה בינינו. כשהייתי בת שלוש, יום אחד סבתא שלי השגיחה עלי, ופתאום נעלמתי לה. גרנו בגבעת שמואל, שהייתה אז שכונה לא קטנה ולא גדולה, והיא התחילה לחפש אותי בהיסטריה ברחובות.

"אחרי לא מעט זמן היא הגיעה לבית של בן דוד שלה, שגם גר בגבעת שמואל, כי חשבה שאולי הגעתי לשם. סבתא נכנסה לבית, מיד ראתה אותי שם, ושאלה בחרדה מה קרה לי ומה אני עושה שם. אני, בתמימותי, עניתי שבסך הכל באתי לשחק עם דוד חיים. מאותו יום ועד יום מותה סבתא כמעט לא עזבה אותי, תמיד דאגה לדעת איפה אני נמצאת, ושהכל בסדר איתי. כנראה שעבורה זו הייתה טראומה לכל החיים".

ניצוץ של שורשים

"במשך רוב שנות ילדותי גרנו בגבעת שמואל, בשכנות לסבא וסבתא שלי שעלו מאלג'יר, והיינו אצלם המון. בהמשך עזבתי את הגבעה, אבל בבגרותי חזרתי אליה כדי לגור ליד המשפחה. הגעגוע לסבא וסבתא הוא יום-יומי, ולא מרפה. הם נפטרו בביתם, כשהאנשים שהכי אוהבים אותם בעולם סביבם, וזו נחמה גדולה לעצב הלא פשוט".

ניצוץ של יהדות

"את החיבה ליהדות גיליתי לראשונה במשפחתו של אבי, משפחת גיאת הירושלמית. אבי היה חילוני, אבל ניסה מאוד להעביר לנו, הבנות שלו, את הדברים הבסיסיים ביהדות. למשל, אבא היה עושה לנו קידוש, וזה משהו שלקחתי לחיי הבוגרים במשפחה שהקמתי".

ניצוץ של השראה

"אני מקבלת המון השראה מסבא שלי, אברהם גיאת, שעודנו דמות משמעותית בחיי. סבא אברהם חי בירושלים, אב ל-11, והיו לו זקן הדור עיניים טובות ומופלאות. תמיד דמיינתי כך את אברהם אבינו. סבא היה אדם מאוד דתי, ששמר על המסורת באדיקות כל ימי חייו. הישרות שלו, דבקותו בערך 'ואהבת לרעך כמוך', הדרך שבה התייחס לכולנו – גברים ונשים בצורה שווה, תמיד היו ויהיו מעוררי השראה עבורי. אף פעם לא הבנתי איך זה יכול להיות אחרת. גם היום אני לא מבינה".

ניצוץ של עשייה

"יש בחיי שני מוקדים מרכזיים, והם המשפחה והאומנות. בימים אלה, ובשנים האחרונות, אני קודם כל אמא. אמא שמחבקת, אוהבת, מבשלת, מכבסת ומנקה בלי הפסקה. לצד זאת, אני מנסה להתקדם עם האומנות שלי, ולעשות עוד ועוד דברים שמעניינים אותי.

"ובתוך כל זאת, בכל רגע נתון של חיי הניצוץ האלוקי שבי מלווה אותי. אם זה עם המשפחה, בכל נשימה ובכל מה שאני עושה. אני מרגישה את אלוקים בתוכי".

ניצוץ של פחד

"במשך הרבה שנים הייתי אדם שלא פוחד, מתוך אמונה שאני צועדת בדרכי הנכונה שנבנתה במיוחד עבורי. לפני כשלוש שנים, בפתאומיות מוחלטת, אבי האהוב נפטר. שיחקתי באותו ערב בהצגה, וברגע שירדתי מהבמה קיבלתי את הטלפון שבישר לי את הבשורה הקשה. מאז אותו מקרה, הפחד והחרדה נכנסו לחיי בעוצמה רבה, והפכו נוכחות במחשבה ובעשייה שלי.

"אף פעם המוות לא העסיק אותי, אבל עכשיו בלית ברירה אני נאלצת להתעסק איתו ולהכיר בקיומו. כשזה כל כך קרוב אליך, הכל משתנה. ועם זאת, ביום יום, אני משתדלת לשים את המחשבות על כך בצד, כדי שהנושא הזה לא ישתלט על חיי".

ניצוץ של שבת

"השבת שלי אהובה עלי מאוד. בשבת אני לא עובדת, אלא מקדישה את עצמי לבית ולשקט. בכל ערב שבת אנחנו עושים קידוש ואוכלים בבית, ובשבת בבוקר הולכים לאימא שלי, לארוחה הכי טובה בשבוע – ג'חנון וקובנה. זה לא יאומן איך היא מכינה אותם טעים, והיא עוד אלג'ירית".

ניצוץ של תפילה

"אני מתפללת לה' המון, וזה תמיד מאוד אישי. לא מתוך נוסח קבוע, אלא מתפללת את מה שיוצא לי מהלב. אני מתפללת גם על דברים פרטיים וגם על דברים כלליים. תפילה מיוחדת עבורי היא תפילת הדרך, אותה אני נוהגת לומר כשאנחנו בנסיעות וטיולים. התפילה הזו קצת מזכירה לי את זה שסבתא שלי הייתה שופכת מים מחוץ לבית לפני שאחד מבני המשפחה היה נוסע לחו"ל, וממלמלת תפילה בערבית.

"מקרה מיוחד נוסף בו התפללתי היה כאשר בני הבכור נולד. הוא נולד מוקדם מהצפוי, במשקל נמוך מהרגיל, ובנוסף לכל זה היו לו מדדים מאוד גבוהים של צהבת. אלו היו רגעים מאוד קשים, וזו הייתה הפעם הראשונה בחיים שבה אמרתי 'שמע ישראל'. או יותר נכון – צעקתי. אחות ששמעה אותי והבינה מה קורה, מיד השתלטה על העניינים, ושעתיים לאחר מכן כבר ראינו שיפור אצל הילד, תודה לאל".

ניצוץ של התמודדות

"יש לי בן זוג נפלא, איש קשב וחוכמה, שעוזר לי בסוגיות שונות בחיים ומלווה אותי בהתמודדויות שלי. מצד אחד זה לא פשוט לחיות עם אומנית שלפעמים עסוקה בעצמה יתר על המידה, אך מצד שני אני מאוד משתדלת להיות תלמידה נצחית. כל הזמן להתבונן בתוכי פנימה ולנסות להשתפר עוד ועוד.

"בעניין זה אני יכולה לספר שלמדתי את 'שיטת ימימה' במשך ארבע שנים, קיבלתי שם כלים חשובים, ואני מיישמת אותם בחיי. בנוסף, אני מתרגלת יוגה, מה שעוזר לי לשמור על גוף ונפש בריאים, ובזכות כך אני מתמודדת טוב יותר עם הקשיים שיש בחיים".

ניצוץ של התעוררות

"כמו שאמרתי קודם, אלוקים נמצא בי בכל רגע נתון, אבל בהחלט יש רגעים שאני יותר ערה לכך. שאני יותר מרגישה אותו. למשל, כשאני יותר ישרה עם עצמי, או לפעמים כשאני על הבמה, אני מרגישה את הנוכחות של אלוקים בחיי באופן חזק מהרגיל. כשזה קורה על הבמה, אני מביאה לקהל את מה שיוצא ממני, בלי עכבות ומחשבות מיותרות, וזה ממש רגע אלוקי".

ניצוץ של סיום

"אחרי 120 אשמח לדעת שהשארתי בעל ושלושה ילדים שמחים ובריאים, ושאנשים יזכרו שהענקתי כמה רגשי שמחה והתרגשות לאנשים בעולם הזה ובארץ הזו".

——

באדיבות אתר הידברות – תכני יהדות, זמני כניסת שבת, הכרויות לדתיים בחינם, פרשת השבוע, לוח זמני היום ועוד