נחשפו קברים עתיקים מהמאה ה-15 באוקראינה

כבר עשור שעמותת יהדות גליציה ובוקובינה תרה אחרי בתי קברות יהודים עתיקים. במהלך המסע השנה גילו חברי המשלחת קברים מהמאה ה-15.

רפאל לוי , כ"ז באב תשע"ט

חלק מהמצבות שנחשפו
חלק מהמצבות שנחשפו
צילום: עמותת יהדות גליציה ובוקובינה

כבר עשר שנים פועלת עמותת יהדות גליציה ובוקובינה (JGB) לפיתוח, תיעוד והנגשת המורשת היהודית בחבלי גליציה ובוקובינה וגילוי מצבות וקברים עתיקים בבתי הקברות הפזורים באזורים אלו.

רוב בתי העלמין הקיימים באזור נהרסו בעיקר בתקופת השואה ובתקופה הסובייטית, וחלק מהמצבות אף שימשו כחומרי בנייה וסלילת כבישים, או אפילו להקמת אנדרטאות שונות. לשם גילוי אותן מצבות נשלחת לאוקראינה משלחת, אחת לשנה.

זו השנה הרביעית שלמשלחת, המורכבת מאנשי העמותה ופעילי ציבור אוקראינים-מקומיים, מצטרפים סטודנטים ממכללת הרצוג, הסטודנטים שיוצאים לשליחות עוברים קורס בנושא מורשת יהדות גליציה הכולל הכשרה מעשית לחישוף מצבות על ידי חומרים מיוחדים ולתיעוד.

השנה יצאה המשלחת לעיירות בוסק וקאלוש וחשפו מספר קברים עתיקים מהמאה ה-15. "הסוג שממנו נבנו המצבות והעובדה שהן שרדו משמשות עדות לכך מעידים שהקהילות היו בעלות גב כלכלי רחב, ובהחלט אפשר גם ללמוד על השושלת התרבותית והרוחנית שהייתה לאותן הקהילות - את זאת אפשר להוכיח על פי השפה ותיאורי הנפטרים שמראים שאנשי הקהילה היו למדנים ובעלי תארים רבניים רבים", מסביר ד"ר אליה לוריא, חוקר העמותה.

ד"ר דניאל רייזר מרכז החוג למחשבת ישראל במכללת הרצוג ומי שריכז את המשלחת מטעם המכללה, מציין שהבשורה הגדולה ביותר שיוצאת מהפעילות החשובה לכשעצמה היא היכולת שנוצרה כעת לכל יהודי שמוצאו מארצות גליציה בוקובינה, לאתר למעשה את קברי משפחתו ושורשיו.

ניתן להיכנס לאתר העמותה ולהשתמש במנוע החיפוש המיוחד המאפשר גישה למאגר ולמיפוי בתי הקברות ולבדוק ע"י הקלדת הנתונים הידועים למשפחות אם נמצאו קברים הקשורים לענף כלשהו במשפחתם.

למרבה הצער, העדות האחרונה שנותרה מהקהילות המפוארות שחיו בגליציה באותם הימים, אלו בתי העלמין השוכנים במקום ועל כן העמותה שמה לה למטרה לאתר את הקברים והמצבות כדי להביא לידיעת הציבור את החיים התוססים שהיו בעיירות אלו עד חורבנן.

בשנה שעברה נדהמו חברי המשלחת מגילוי מפתיע שנפל לידם: בבית העלמין בבוצ'אץ' התגלתה מצבתה של אסתר צ'צ'קס, אימו של הסופר ש"י עגנון. העיירה בוצ'אץ' מזוהה כעירו של עגנון, ומופיעה בהרבה בכתביו.

המצבה נמצאה בשלמותה, שוכבת על האדמה לא רחוק ממצבתו של שלום מרדכי צ'צ'קס, אביו של עגנון, כשעליה פיוט ארוך ואקרוסטיכוני: "פ"נ מ' (פה נקברה מרת) אסתר טשאטשקיס בת הישיש המופלג מו"ה (מורנו ורבנו הרב) יהודה פארב הכהן נ"י... ארבעים ושלוש ימי שנותיה ספדו וקוננו לימי עלומיה תמימה היתה זכה וישרה רבה חן ויעלה תפארה בארה צדקה דרכה נתיבה רחמה נפשות ברוח נדיבה ילדיה חנכה בכשרון תבונה הוריה אהבה תורה ואמונה". ניתן לשער כי מי שכתב את הפיוט על המצבה הוא אביו של עגנון ולא עגנון בעצמו, שכן באותם ימים ישב הסופר בארץ ישראל ולא נכח בהלוויית אימו, דבר שציער אותו לאחר מכן שנים רבות.



טוען....