ראש הממשלה נתניהו
ראש הממשלה נתניהוצילום: דוברות הליכוד

פרישת משה פייגלין מהמירוץ מעניקה לראש הממשלה בנימין נתניהו זריקת אדרנלין לקראת ההסתערות על השלב הבא: העברת בוחרי הימין הדתיים מ'ימינה' לטובת הליכוד.

בעולם אחר קמפיין 'לחזור הביתה ולהציל את דייריו' היה ראוי ונכון. כדי למנוע את אבדן יתרון גוש הימין, משה כחלון חזר הביתה לפני שלושה חודשים ומשה פייגלין חוזר כעת לצור מחצבתו. כמה טבעי היה שראש הממשלה ייצא בקריאה רשמית למצביעי 'עוצמה יהודית' לחזור הביתה – למפלגת הציונות הדתית כדי למנוע אובדן קולות לגוש ולחזק באמצעותה את קואליציית הימין הבאה.

אבל ראש הממשלה נתניהו לא עושה זאת. לא רק שאינו עושה זאת – אנשיו אף שוקדים בימים אלה על הליטוש האחרון של סרטוני האימה החדשים בגנותה של איילת שקד ושאר קברניטי מפלגת 'ימינה' הצפויים להציף את המדיה על שלל שלוחותיה החל מהשבוע הבא ועד ליום הבחירות.

מה שמלמד שמפלגת הליכוד חשובה יותר לנתניהו מיתרון גוש הימין. זו הסיבה שהוא שקד בשבוע האחרון על גניזתה של 'זהות' ולא פועל בעוצמות הפוליטיות השמורות רק לו לגניזת 'עוצמה יהודית'. סקרים פנימיים שביצעו אנשיו ביממות האחרונות אותתו לו שביום ש'זהות' תיגנז, מצביעי פייגלין ינהרו לליכוד. מצביעי 'עוצמה' לעומתם ידלגו בקלילות על הליכוד ויתמקמו בהמוניהם ב'ימינה'. זה כבר פחות מעניין את נתניהו.

זה פחות מעניין אותו משום שהמשחק הגושי פחות מרתק אותו. ביום שנתניהו הבין שספרת 61 הלכה לבלי יכולת שוב, עבר נתניהו להתמקד במשחק המפלגה הגדולה ביותר מתוך הנחה שהיא תהיה זו שתרכיב את הממשלה הבאה.

עם מי ירכיב נתניהו את הממשלה הבאה בהיעדר 61 לגוש הימין? שאלה מצוינת. התשובות נמצאות באמתחת קמפיין הזעקה של ראש הממשלה על ראשם של אנשי הציונות הדתית ובפליטות הפה המתוזמנות של יו"ר 'כחול-לבן' בני גנץ המאותתות על ממשלת האחדות הבאה בינו לראש הממשלה בנימין נתניהו.

כשהקמפיין האגרסיבי הזה יראה אור יצטרכו אנשי הציונות הדתית לשאול את עצמם את השאלות הנוקבות הבאות שצבעו את סדר היום לאורך השנים האחרונות ואשר היו למדקרות חרב בקרב מצביעי 'ימינה' הטבעיים.

מי הקפיא את ההתיישבות ומי הוביל להפשרתה; מי פירק מאחזים באגרסיביות ומי מנע את המשך הטירוף; מי שחרר גופות מחבלים ומי בלם את התהליך הזה; מי דאג לאינטרסים המהותיים של הציונות הדתית ומי ניסה במשך שנים להוליך אותה בכחש.

התשובה ברורה: ללא 'ימינה' חזקה סביב שולחן הממשלה הבאה – ממשלת השמאל קום תקום. ללא 'ימינה' גדולה ואיתנה – ממשלת נתניהו הבאה תמשיך להתעמר בצרכי הציונות הדתית. כל עוד ציבור הבוחרים הטבעי של הציונות הדתית ישנן את הנרטיב הזה, כוחו הפוליטי יגדל ביום הפקודה.