עבודות אומנות בבית אורי צבי
עבודות אומנות בבית אורי צביצילום: מירי צחי, יח"צ בית אצ"ג

האם לאמנות יש תפקיד להשפיע או להתערב במציאות או שהיא נועדה להיות כלי לביטוי אישי של אמן - כלי לביטוי של יצירתיות, טכניקה, ויופי? מה היחס בין שירה לפוליטיקה, בין ציור למרחב הציבורי, בין קטע מחול להווית הזמן?

בימינו האמנות היא בהישג היד, היא לא רק 'אמנות גבוהה' ואליטיסטית, היא גם נגישה, המונית, ופופולארית. היא מזמן כבר לא מוצגת רק במוזיאון, ולא זקוקה לבמות המפוארות של התיאטרון. היום היא ניתנת בלחיצת כפתור ומופצת בקלות ביו-טיוב, בפייסבוק, באינסטוש.

המרחק בין הסטודיו או המכתבה לקהל, התקצר וכמעט שהתבטל. אך האם הנגישות של האמנות מובילה לכך שהיא משפיעה יותר על המציאות? האם יש היום יותר אמנים שמעורבים בספירה הציבורית או שעדיין על אף התפוצה הגדולה, אמנים מוסיפים להתבצר בביטוי של הייחודיות של הפרט, בתצוגה של טכניקה, או בראווה של יופי?

במסגרת פרויקט "משורר אחד" שנוצר לאחרונה לציון 20 שנה למותו של מאיר אריאל, חידש המפיק פטריק סבג שתי הקלטות נדירות של הטרובדור הנצחי, והפך אותן לשירים. השיר הראשון, "משורר" הוא קטע דיבור שנכתב על ידי מאיר אריאל עבור ערב שירי משוררים שהתקיים במרכז סוזן דלל בתל אביב בשנת 1987. כך כתב מאיר אריאל: "משורר \ לוקח את המצב הכי ירוד בחיים \ ועושה מזה שיא של אמנות \ המכות הכי קשות בחיים \ קוטפות את כל האוסקרים…" השיר עוסק במהות המשורר, ונוגע בנקודה שבה השירה כביטוי של התנסות אישית של המשורר "במכות הכי קשות של החיים" הופכת לנחלת הכלל, איך היא מוצגת לעיני אלה "שיושבים להם בקצה הכי בטוח שבסוף \ הכי מתוק של כל הסיפורים" ואיך אלו "נותנים לזה ציון".

מאיר אריאל ממשיך ושר על כך שתפקיד המשורר "לפעמים זה כל אלה ביחד \ גם אוכל אותה חזק \ גם עושה מזה שיר \ גם יושב ומסתכל על עצמו איך הוא אוכל אותה". המשורר הוא זה שמתנסה במציאות, וזה שיוצר ומבתטא לגביה, אך הוא גם הקהל, גם חלק מההמון הניזון מהאמנות.

השיר השני "פילוג" חושף תפקיד נוסף של המשורר, להביע לא רק את ההתנסות האישית שלו במציאות, אלא גם את הכאב של "המכות" שהחברה חוטפת. ברוח הבחירות הקרבות דבריו של אריאל ש"מפלגות מנציחות פילוג", נשמעות ברור יותר. הוא מבכה את מצב הפוליטיקה שלא מייצרת הידברות, ומבקר את זה ש"...שלחברי כנסת לפעמים \ יש רשות להצביע לפי מצפון \ זאת אומרת שברוב הזמן \ חבר כנסת מצביע בניגוד למצפונו…"

אך גם כאן לא נעדר הקול האישי, כלומר השיר על אף שהוא פוליטי ומביע מסר נוקב, מוסיף להיות במה להבעה של האישי ביותר. וכך מסתיים הקטע הנפלא הזה: "אני שואל אם זה הייצוג ההולם אותי? \ אמא שלי הייתה אומרת: ״מאיר זה לא הולם אותך, אתה איש מצפוני. \ אתה צריך שמישהו יצביע אך ורק לפי מצפון…״ \ כי מפלגות מנציחות פילוג".

דוגמא נוספת לשירה שנובעת מתוך חיבור וקשב להוויה, ונוצרת מתוך רצון עמוק להישמע ולהשפיע על המציאות היא השירה האקספרסיוניסטית העברית של אורי צבי גרינברג. אצ"ג חי ויצר כשליח-ציבור וכמשורר-נביא, הרותם את כל כוח-חייו למען תיקון המציאות החברתית, הרוחנית והפוליטית בישראל. המוסד הירושלמי, בית אורי-צבי, המאמין באנשי הספרות והאמנות ורואה בהם חלוצים, חולמים ומובילי דרך בכינונה ובהעצמתה של החברה הישראלית, הולך בעקבות אצ"ג, מפתח ומקים מסגרות לימוד, הכשרה והעצמה לכותבים, המעניקות להם את ההזדמנות לגדול ולהיות יוצרים מובילים המשפיעים על סביבתם הקרובה והרחוקה. וכך כותב אצ"ג:

'...וְעַתָּה אָחִי, צֵא מִן הַמִּנְזָרִים, כִּי בָא מוֹעֵד, וּלְמֵאָה שְׁעָרִים לְכָה וּקְנֵה שָׁם טַלִּית בִּמְחִיר זָהָב

אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַקֻּפָּה: שְׂכַר הֱיוֹתְךָ לָמוֹ פִּיּוֹת, שְׂכַר הֱיוֹתְךָ עַרְטִילָאִי,

לְבַעֲבוּר תוּכַל לְהִתְעַטֵּף וְהָלָכְתָּ אֶל הַכֹּתֶל לְהִתְפַּלֵּל עִם יְהוּדִים, אִם לִתְפִלָּה נָכוֹן אַתָּה.

אוֹ מוּטָב: קְנֵה שָׁם מִכְנָסַיִם וְכָתְנֹת : בִּגְדֵי חִלּוּץ וּשְׁאַל בְעִבְרִית: אֵי הַדֶּרֶך אֱלֵי עֵמֶק יִזְרְעֶאל –

יְרוּשָׁלַיִם הִיא שֶׁל מַטֵּה; וְעָנוּךָ אֵיך לָלֶכֶת.'

( אורי צבי גרינברג מתוך: ירושלים של מטה)

'ליבה' – תכנית האצה לאמנים יזמים מבית אורי צבי - מבקשת להיות גשר וסולם ליציאה של אמנים "ממנזרי" היצירה, מהסדנא אל הרחוב, מהקובייה אל הכיכר, מהסטודיו אל העיר, מהמכתבה אל החוצות. התכנית מיועדת לכותבים בעלי ניסיון, תושבי ירושלים והסביבה, מבקשת לקדם אמנות מעורבת, פעילה וישימה במציאות, זאת כמובן מבלי לוותר על היותה איכותית, ייחודית, ועמוקה. התכנית מבוססת על מתודות הלקוחות מעולם היזמות במטרה לפתח יזמות אמנותית פורצות דרך, אך היא רואה בראש ובראשונה את היצירה האמנותית כמקור השראה וביטוי, המהווה בסיס לפיתוח של פרויקט יזמי תרבותי המכוון לעצב ולהשפיע, להביא לשינוי ותנועה במרחב התרבותי הירושלמי והישראלי.

אז אם אתם אמנים מעולם המילה הכתובה ויש לכם רעיון או מיזם אומנותי שיכול להשפיע על המרחב העירוני הירושלמי ליבה – תכנית האצה לאמנים יזמים מבית אורי צבי - כאן בשבילכם:

לצפיה בקול קורא