ועדת סל התרופות לשנת 2020 החלה את עבודתה

לוועדה הוגשו כ-900 תרופות וטכנולוגיות בעלות כוללת של מעל ל-3 מיליארד שקל, וסכום תקציב הסל נקבע שלא יפחת מ-500 מיליון ש''ח.

אורלי הררי , א' באלול תשע"ט

תרופות
תרופות
צילום: ISTOCK

במשרד הבריאות בירושלים התכנסה היום (ראשון) ישיבת הפתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2020.

הישיבה התקיימה במעמד סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן, שר האוצר ח"כ משה כחלון, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ויו"ר הוועדה הפרופ' זאב רוטשטיין.

לוועדה הוגשו השנה כ-900 תרופות וטכנולוגיות (בהן כ-150 טכנולוגיות) בעלות כוללת של מעל ל-3 מיליארד שקל, וסכום תקציב הסל נקבע שלא יפחת מ-500 מיליון ₪. ליצמן וכחלון הגיעו לסיכום שיפעלו במשותף להגדלה אפשרית של תקציב הסל ל-700 מיליון ₪. התקציב הסופי יקבע רק לאחר הבחירות.

השנה לראשונה הוזמנו חולים מהציבור הרחב במסגרת פיילוט למסור לוועדה את חוות דעתם והתנסותם לגבי טיפולים שמועמדים לסל, לרבות התייחסות לגבי תופעות לוואי, השפעת הטיפול על תסמינים פיזיים ונפשיים ועל איכות החיים, יתרונות וחסרונות הטיפול, השפעה על השימוש בשירותי בריאות (פניות לרופאים ואשפוזים) והשפעת הטיפול בהיבט כלכלי וחברתי.

עד כה התקבלו במשרד כ-50 התייחסות ממטופלים במחלות שונות. ציבור המטופלים מוזמן להמשיך ולמסור התייחסויותיו דרך עמוד הוועדה לשנת 2020 באתר משרד הבריאות באינטרנט.

פרופ' זאב רוטשטיין, יו"ר הועדה ומנהל המרכז הרפואי הדסה, אמר: "הייתי רוצה שוועדת הסל תגיע למקסימום תוצאים בתקציב מוגדל ונתון. בכוונתנו שוועדת הסל תתוקצב ביותר מ-500 מיליון והמלצתי לשרים שנגיע ל-700 מיליון, אם כי אני מבין היטב את האילוצים הקיימים במדינה. הציבור תולה בנו תקוות.

''הגדרתי את הוועדה כשירות עבור הציבור, ונבצע את העבודה ביראת כבוד, וצפויה לנו תקופה לא קלה. זכותו של הציבור לקבל כמה שיותר מהר את הטיפולים ללא תלות בנושא הפוליטי של הרכבת הממשלה, ולכן עניתי בחיוב על הבקשה לכהן כיו"ר הוועדה ועל תחילת העבודה במהירות הבזק כדי שנוכל בתחילת ינואר להביא בשורות לציבור.

''כולם צריכים לקחת חלק יחד בתהליך, כולל חברות התרופות וקופות החולים והציבור, לצורך מיקסום האפקט החיובי הכולל של ועדת הסל. נרצה לשלוח מפה מסרים לכל המעורבים.

''באשר לחברות התרופות, אנחנו מבינים שמדובר בחברות למטרות רווח, אבל בנושא הסל נעשה כל שניתן כדי שישתפו אותנו בתוצאים – כדי שאם תרופה לא תעזור לבסוף, החברות יתבקשו להשיב חזרה כסף. מקופות החולים נבקש לשמור על הכמויות שאישרנו ששימשו בסיס לתמחור. אמנם אם קופת חולים חסכה במחיר כתוצאה ממו"מ מוצלח – זה בונוס לקופה, אבל אם הכמות נמוכה יותר ממה שתוכנן – נרצה להשתמש בתקציב שנותר כדי להרחיב את הסל.

''לתפיסתי, כמה שיותר נצליח להכניס למסגרת התקציב הכוללת – כך הציבור ירוויח. ולכן גם בנושא טיפולים, חלק מהפתרונות שאני רואה זה גם השתתפות עצמית גדולה יותר של הציבור לטיפולים שאינם מצילי חיים, וזאת במנגנונים שיפצו שכבות מעוטות יכולת. עדיף להכניס שלוש תרופות עם השתתפות עצמית מאשר תרופה אחת ללא השתתפות, זה ה'אני מאמין' שלי.

''בקשתי האישית לסייע לתקצב את הוועדה בסכום שלא יפחת מ-700 מיליון ולעזור לנו בכל מה שצריך כדי להפוך את הרעיונות הטובים שלנו לכדי מעשים", סיפר רוטשטיין.