הרב חגי לונדין
הרב חגי לונדיןצילום: דוברות קהלים

נתחיל בבשורות הלא-טובות: קשה ללמוד את כתבי הרב קוק. כתבי הרב קוק הם שילוב 'קטלני' של רעיונות עמוקים ומופשטים, המנוסחים בסגנון ספרותי של תחילת המאה ה-20.

לרבים מהלומדים, כתבי הרב קוק הופכים בשלב זה או אחר לעיסה דביקה של מילים כדוגמת 'אור', 'נשמה' ו'כנסת ישראל'; מה שגורם לחלק מהלומדים לפתח טראומה ביחס אליהם, וכבר נאמר ונכתב על כך רבות.

כעת נמשיך בבשורות הטובות: בעבודה שיטתית ואיטית ניתן להתגבר על הקשיים בלימוד כתבי הרב קוק, והרווח הוא חשיפה לאחת המשנות הרוחניות העמוקות ביותר שנכתבו מאז ומעולם.

כמה עצות כיצד לגשת לכתבי הרב קוק, בדגש שהדברים נכתבים על דעת הכותב בלבד.

גיל - לימוד כתבי הרב קוק זוקק בשלות נפשית ושכלית, וזאת מעבר לשליטה טובה בשפה העברית ורחבות אופקים (סבירה). הנגזרת היא שלימוד כתבי הרב קוק בגילאים הצעירים אינו מומלץ. כמובן שישנן פסקאות מסוימות שניתן (ורצוי) להיפגש עימן כבר בגיל הנעורים (יש כיום ספרונים שמרכזים אותן באופן זה או אחר), אולם לימוד שיטתי של כתבי הרב קוק לפני גיל 18 על פי רוב אינו נותן את האפקט הרצוי. פעמים רבות, חשיפה מוקדמת מידי לכתבי הרב קוק גורמת לזניחת הלימוד בשלב מאוחר יותר, לאחר שפגה ההתלהבות הראשונית.

תחביר – אחת הבעיות המרכזיות בכתבי הרב קוק הוא התחביר המסובך של הפסקאות, שהוא, כאמור לעיל, תוצר שילוב של רעיונות רחבים הכתובים בסגנון ספרותי מורכב. משפטי הרב קוק הם ארוכים ולעיתים מזומנות מכילים כמה וכמה נושאים במשפט אחד. הדרך להתגבר על בעיה זו היא לעצור מידי פעם, תוך כדי קריאה, ולנסות להבין למה מתייחסות מילות הקישור המחברות בין המשפטים. יש לפרק את הפסקה למשפטים בודדים, להבין כל אחד מהם בפני עצמו, ורק לאחר מכן לחבר אותם יחדיו.

סדר הספרים – עד היום יצאו כ30 ספרים של הרב קוק במדרג שונה של קושי. ישנם ספרים 'פשוטים' יותר, ישנם קשים יותר, וישנם כאלה שהם כבר בגדר ספרות נסתר ('ריש מילין' לדוגמא). קשה לתת סדר חד-משמעי במדרג הקושי של הספרים, אבל ניתן לציין שספרים כדוגמת 'עין איה' (שלשת החלקים הראשונים) הינם קלים יותר, הן מבחינה תחבירית והן מבחינת תכנית, וכדאי להתחיל בהם. לאחר מכן ניתן לגשת לספרים כדוגמת 'מידות הראיה', 'אורות התורה', ו'אורות התשובה'. ספרים כדוגמת 'אורות', 'עולת ראיה' ו'אורות הקודש' – מומלץ לשמור לשלב מאוחר יותר ('שמונה קבצים' הם ספרים שמכילים פסקאות ברמות שונות של קושי, שלהערכתי גם אותם רצוי לשמור לשלב מאוחר יותר).

ספרי עזר – בניגוד ללימוד גמרא, בו אנו נדרשים 'לשבור את הראש' ולהעלות סברות באופן עצמאי במידה ואיננו מבינים את המושג בו נתקלנו, הרי בלימודי מחשבה בכלל וכתבי הרב קוק בפרט – אין בכך תועלת. כאשר נתקלים במושג לא-ברור, כדוגמת 'אידיאה לאומית', יש צורך להשתמש בידע חיצוני שלא תמיד מצוי בידינו; וכאן נכנסים ספרי העזר לתמונה. ישנם כיום שורה ארוכה של ספרי תרגום והנגשה של כתבי הרב קוק, שאט אט 'מכסים' רבים מכתביו. יחד עם זאת, מומלץ גם למשתמש בהם לקרוא בפעם ראשונה את הפסקה לבדה ורק לאחר מכן ללמוד אותה עם הביאור. בהקשר זה ראוי לציין כי לפני כמה שנים הוציא הרב יוסף קלנר את ספרו הפנומנאלי, 'מילון הראיה', שבו מוסברים מושגי הרב קוק באופן שיטתי (אם כי, עקב השפה הקשה בה נכתב, הוא מועיל בעיקר ללומדים בשלב מתקדם יותר).

סדר ושיטתיות – הרב קוק כתב את רוב הגותו באופן לא מסודר, בצורת פסקאות בודדות שנכתבו לאורך חייו. הנגזרת היא שקשה מאד להבין מה חושב הרב קוק על נושא מסוים מתוך פסקה אחת. על מנת לקבל מושג כולל על סוגיה בכתביו של הרב קוק יש צורך להקיף את ספריו באופן שיטתי. למרות שבמבט ראשון נדמה כי מדובר במשימה בלתי אפשרית – אין זה כך. כדוגמת לימוד משניות, גמרא, רמב"ם וכו' – ניתן בעבודה מסודרת להקיף גם את כתבי הרב קוק (הבסיסיים לפחות), וזאת באמצעות 'פסקה יומית' או סדר לימוד עקבי זה או אחר.

שימוש תלמידי חכמים – ככל מקצעות התורה, לימוד תורני אינו רק ניתוח קר של טקסט, אלא נושא בחובו חיבור למסורות העוברות בשרשרת הדורות. ביחס ללימודי מחשבה עמוקים כדוגמת כתבי הרב קוק, הדברים נכונים שבעתיים. קל מאד לקחת משפטים מופשטים ולדמיין בהם הבנות שלא היו בכוונת הכותב. מעבר לכך, כאמור, כתבי הרב קוק הם רבים מאד ולא כל אחד יכול להקיף אותם במילואם. לכן, במקביל ללימוד עצמאי, מומלץ שלימוד הכתבים ילווה בהאזנה לשיעורים ובליווי של תלמידי חכמים שנותנים את העקרונות של שיטתו, וכך נוכל להפיק מכתבי הרב קוק את מה שניתן לקבל מהם – וזהו עולם ומלואו.