אין צורך במלים מיותרות בזמן הסלמה

האלוף במיל' בן ראובן, מפקד גזרת לבנון בעבר: השר גלנט לא צריך לקפוץ בכל פעם כמו תיש ולומר 'עשינו'. לנצל את פסק הזמן למיגון.

שמעון כהן , ג' באלול תשע"ט

אייל בן ראובן
אייל בן ראובן
צילום: יונתן סינדל פלאש 90

האלוף במיל אייל בן ראובן, מי שבעברו פיקד על גזרת לבנון, היה גם סגן מפקד פיקוד צפון ובהמשך חבר ועדת החוץ והביטחון, מתייחס ביומן ערוץ 7 להסלמה בצפון ולתרגיל ההטעיה שביצע צה"ל.

בפתח השיחה אתו נשאל בן ראובן עד כמה משמעותי וקריטי תרגיל ההטעיה שביצע צה"ל מול חיזבאללה ושנחשף ביום ראשון, והוא משיב ומציין בפתח דבריו כי "צה"ל יצטרך לתחקר מדוע הנושא נחשף ואם אפשר היה לעשות זאת אחרת".

"זה חלק ממערכת שלמה של עשיה כדי להביא לתוצאה שנסראללה יורה, אין נפגעים לכוחותינו, הוא נאלץ לתת הודעות ניצחון שקריות מבחינתו, ואנחנו במשימת מניעת ההסלמה והמלחמה שיכולה הייתה להיות בקלות אם הג'יפ אמבולנס היה נפגע". עוד מציין בן ראובן כי נושא נוסף שחייבים לתחקר הוא הג'יפ-אמבולנס שאם חלילה היה נפגע היינו מצויים במציאות שונה לחלוטין.

"במשחק הזה שבינינו לבין אויבינו אתה צריך להגיע למצב שאתה פועל כשזה נוח לך על כל המשתמע מכך. לא נכון להיכנס לפעולה שנסראללה קובע את הזמן שלה", קובע בן ראובן ומדגיש כי "היעד המרכזי בכל הסיפור הוא סיפור החימוש המדויק שצה"ל פעל נגדו בצורה כזו או אחרת בסוריה ובמקומות נוספים, כך על פי מקורות זרים. היעד הזה עדיין לפנינו. זה יעד גדול ולא בטוח שהאנשים מבינים מה זה חימוש מדויק. המשמעות היא ששמים טכנולוגיה על טיל שיפגע בדיוק של בין מטר לעשרה מטרים, כלומר כל בית וכל גורד שחקים או בסיס, אלא אם כן כיפת ברזל עצרה את זה. ישראל צריכה לעשות הכול כדי שאת זה לא יהיה לנסראללה".

ושוב שאלנו אודות תרגיל ההטעיה וחשיבותו ובן ראובן אינו מנדב פרטים רבים אם כי מציין את חשיבות בלימת ההסלמה משיקולים שונים ומגוונים: "לא אוהבים לדבר על זה אבל בשיקולים של צה"ל לוקחים בחשבון את שנת הלימודים שנפתחת ושיקולים נוספים, ואם אפשר באמצעים לא מטורפים שנסראללה יעשה את שלו ויהיו אפס נפגעים אצלך זה נכון לעשות".

מאחר ו"המשימה בעדיפות גדולה היא הטיפול בחימוש המדויק" סבור ומעריך בן ראובן כי "אנחנו כעת בפסק זמן. לא הסתיימה המערכה נגד נסראללה ואנחנו שומעים זאת גם מדבריו".

באשר לתחקור אותו יש לבצע בעקבות האירוע אומר בן ראובן כי מאחר ו"כל עניין מתוחכם יותר או פחות שנחשף הוא כבר לא רלוונטי" הרי ש"בתחקור ולימוד צריך לחשוב איך לגרום לכך שזה לא ייחשף".

לזאת מוסיף בן ראובן ומציין: "אין לי טענה לתקשורת. היא צריכה לעשות את עבודתה ולהציג כל מה שהיא יכולה להציג למעט מקרים של סיכון ביטחון המדינה".

באשר לטענות האופוזיציה על התרברבות מיותרת של שרים ואנשי קבינט שוויתרו על עקרון העמימות למען שיקולים פוליטיים אומר בן ראובן: "אני לא פוליטיקאי ואומר בצורה הפשוטה, אין צורך במילים מיותרות במצב כל כך רגיש כאשר אתה לא רוצה מלחמה והסלמה, ולכן אני תמיד מעדיף, אולי בגלל עברי כאיש ביטחון, ללא מילים מיותרות שלא עושות טוב. לפעמים יש הערכת מצב שכדאי להגיד דבר כזה או אחר כדי להגיע להישג כלשהו".

עם זאת סבור בן ראובן כי שוב ושוב ההתבטאויות מגיעות "מהתיש שתמיד קופץ ראשון שעשינו". כשנשאל למי התכוון בהשוותו את הדיבורים לתיש שקופץ הוא משיב: "יואב גלנט לא צריך לקפץ בראש וזו לא פעם ראשונה שהוא עושה זאת". באשר לראש הממשלה והתבטאויותיו סבור בן ראובן כי "אם הוא עשה הערכת מצב עם מערכת הביטחון והגיעו למסקנה שצריך לומר דברים אז בסדר. כאשר הוא אמר שאין נפגעים זה כבר התפרסם אז זה בסדר. אני נגד מלחמת מילים עם נסראללה".

כמי שמכיר היטב את נסראללה משנות שירותו הצבאיות בגזרת הצפון נשאל בן ראובן כיצד נכון להתייחס להבטחותיו אודות פעולת המשך בעוד דיווחיו אינם מתבררים תמיד כמדויקים.

"לי יש היסטוריה ארוכה עם נסראללה. אני מכיר אותו מכל הזוויות ולוקח מאוד ברצינות את דבריו. אני יודע להבדיל בקול שלו מה יותר רציני ומה לא, מה נועד למילים ומה למעשים. בשבוע שעבר כשהוא אמר שהוא יגיב היה לי ברור שהוא יגיב. האיש אויב מר ואכזר אבל הוא אדם שיודע פוליטיקה. הוא מנהיג את אנשיו, ולכן אני לא מזלזל בו אף פעם. לכן לדעתי מבחינת האירוע שעברנו בשבועיים האחרונים הוא סיים את המשחק הזה, כי הוא מאוד לא רוצה להיכנס עם צה"ל למערכה גדולה. יש גורמים מייצבים כמו ראש ממשלת לבנון והציבור בלבנון שמאוד לא רוצה את צה"ל על הראש שלו, יש גם את הרוסים שלא רוצים מערכה בצפון שיכולה להתפשט לסוריה ולערער את השלטון שם, ויש גם את האמריקאים. יש הרבה מערכות מייצבות. לכן מה שאמר נסראללה מתייחס לכללי המשחק בהמשך הדרך. הוא מבין שלא נוותר על סוגיית החימוש המדויק והוא צריך לחשוב אם לקחת סיכון אם ימשיך בכך".

בדבריו שם בן ראובן דגש מיוחד לסוגיית מיגון העורף שלדבריו התגלה במערומיו במהלכים האחרונים: "מה שאני למדתי הוא סוגיית מיגון העורף האזרחי. זה מחדל חמור של ממשלת ישראל. אם זה לא יתוקן וניכנס לסיבוב מערכה, זה יהיה הנושא הראשון לוועדת החקירה שאחרי המלחמה. טיפלתי בזה הרבה והייתי מאחורי ההכרזה של הקצאת חמישה מיליארד שקלים למיגון, אבל עד כה לא נעשה דבר. הצפון לא ממוגן, בוודאי לא מול היכולות של חיזבאללה. מול חמאס עוטף עזה מוגן ומול חיזבאללה אנחנו בשערורייה. גנים ובתי ספר ולמעלה מחמישים אחוז מהבתים שלא ממוגנים". לטעמו את פסק הזמן שנוצר כעת יש לנצל למשימת המיגון.

לקראת תום הדברים שאלנו את האלוף במיל בן ראובן כיצד קורה שהחלטה 1701 שאמורה הייתה להרחיק את חיזבאללה מהגבול אינה מיושמת ואיש, לא באו"ם ולא בישראל, אינו דואג לאכוף אותה.

"לגבי האו"ם ברור שזה לא רלוונטי. עם האו"ם חשוב לדבר כגורם בינלאומי, אבל לא שום דבר מעבר לזה. לגבי ישראל, זו שאלה שצריך להחליט מתי נכנסים למערכה. אני חושב שהדבר הכי גרוע באנושות שנוצר על ידי אדם הוא מלחמה, בוודאי כאשר יודעים שההישג אחרי מלחמה קלוש ובתוך שבועיים האויב יחדש את מלאי הטילים. זו החלטה קשה מסובכת ומורכבת, שאלה שתמיד עומדת בפנינו. היו הרבה הסכמים שלא ממומשים. זה עניין להערכת מצב גם של המחיר שמשלמים. צריך לזכור שמלחמה נגד חיזבאללה היא מלחמה קשה שתעלה הרבה מאוד בחיי אזרחים וחיילים".

עם זאת מזכיר בן ראובן כי "אחרי מלחמת לבנון השנייה היו שינויים גדולים בלבנון כמו ירידת צבא לבנון דרומה. לבנון לקחה אחריות, גם אם לא כמו שהיינו רוצים והיו דברים נוספים".