מי יטפל בנו בעוד 20 שנה?

העובדה שזמני התורים לרופא מומחה התארכו אינה גזירת גורל. אין סיבה שאמא צעירה עם תינוק לא תוכל לראות רופא התפתחותי תוך שבוע.

איילת שקד , ד' באלול תשע"ט

איילת שקד בכנס התאחדות התעשיינים
איילת שקד בכנס התאחדות התעשיינים
צילום: קובי ריכטר/TPS

נותרו שבועיים לסיום מערכת הבחירות, ואנחנו שומעים בעיקר דיונים חלולים מתוכן ולא על הנושאים החשובים באמת, אלה שמעסיקים אותנו ביום-יום.

ראשית, צריך לומר בהגינות, רמת הרפואה בישראל נחשבת גבוהה מאוד. לעומת זאת, השירות הרפואי, הנגישות לרפואה, מערכת הבריאות- סובלות היום מבעיות קשות. במדינה בה שיעור הילודה הוא הגבוה ביותר, תוחלת החיים היא מהגבוהות בעולם ותמותת תינוקות מהנמוכות בעולם, אך טבעי שצרכי הבריאות עולים בהתמדה ולכן מתגבר המתח בין הצרכים הרפואיים לבין המשאבים הקיימים.

כבר היום ישראל נמצאת בפיגור של 1.5% בהוצאה הממשלתית על בריאות עם 7.4% מסך התוצר לעומת 8.9% ב OECD. התוצאה היא, ששיעור ההוצאה של משקי הבית על בריאות הולך ועולה עם הזמן, ולמעשה כמעט הכפיל את עצמו תוך 20 שנה. גם עלויות הבריאות האמירו עם השנים, בעיקר בשל זינוק של 42% בשכר הרופאים לעומת עליה של 15% בשכר הממוצע בין השנים 2011-2017.

מה הסיבה לכך?

כלכלת בריאות מתנהגת כמו כל כלכלה אחרת. זו השורה התחתונה. כאשר יש תחרות על משאבים- במקרה הזה רופאים- מחירם בשוק עולה. כאשר אין מספיק תקנים להתמחות- אין מספיק רופאים מומחים. כאשר יש מאבק בין המערכת הפרטית למערכת הציבורית על רופאים, שכר הרופאים עולה. העובדה שעד היום מדינת ישראל לא השכילה לייצר מודל שילוב בין הרפואה הפרטית לזו הציבורית וגררה חוסר יעילות של מערכת הבריאות טעונה תיקון יסודי.

אתם יודעים שאינני מאמינה בפתרונות קסם. כאשר יש מחסור ברופאים יש מחסור בתורים. כאשר יש מחסור בתורים, רמת השירות הרפואי הציבורי יורדת, ואז האזרח ניצב מול 2 אפשרויות- לממן שירות רפואי פרטי למי שהפרוטה מצויה בכיסו, או להתפשר ולפגוע ברמת השירות הרפואי.

העובדה שזמני התורים לרופא מומחה התארכו אינה גזירת גורל. אין סיבה שפציינט הזקוק לרופא מומחה ימתין חודש לתור זמין, אין סיבה שאמא צעירה עם תינוק לא תוכל לראות רופא התפתחותי תוך שבוע, ואין סיבה שילד עם קשיי שפה ימתין יותר משלושה חודשים לקלינאית תקשורת. את המחיר בסופו של יום, משלמים כולנו.

אהיה ברורה- לרפואה פרטית בהחלט יש מקום בשוק חופשי בישראל אולם על המדינה לדאוג לרובד בריאות בסיסי לכל אזרח, וזו הייתה מטרת חוק בריאות ממלכתי. מחקר שנעשה בישראל מעלה גם כי התכנית הלאומית לקיצור תורים הביאה למימון השירותים הפרטיים על ידי משלם המיסים, מה שגורם לעיוות וחוסר יעילות במערכת הבריאות.

מה עשינו כדי לשפר את המצב?

בסופו של יום, הכשרה של מאות רופאים נוספים, אחיות, קלינאיות, פיזיותרפיסטים, או כל מקצועות הבריאות בד בבד עם פתיחת תקנים למתמחים ולקליטת אנשי מקצועות הטיפול הרפואיים עם מערכת תמרוצים מאוזנת ונכונה היא אבן יסוד בפתרון הבעיות של מערכת הבריאות.

הידעתם שמחצית מהרופאים בישראל הם מעל גיל 55? הצורך בהכשרת הדור הבא הוא לא פריבילגיה, הוא קריטי.

בקדנציה הקודמת בנט נאבק על פתיחת בית ספר לרפואה נוסף באריאל, כנגד כל הסיכויים ומול כוחות גדולים מאד שעשו הכל כדי למנוע זאת באמתלות שונות. אבל אנחנו עובדים אצל הציבור, ואם הפתרון הוא הכשרת רופאים נוספים כל שנה, נלחמנו על זה. אין סיבה שהילדים המוכשרים בישראל ילכו ללמוד בהונגריה או איטליה, ולעיתים גם יבחרו להישאר שם להתמחות ולעבוד.

אין סיבה שהילדים שלנו, אנחנו, או ההורים המבוגרים שלנו נמתין חודש לרופא במערכת. אנחנו מחויבים ליותר- יותר בריאות, יותר השכלה, יותר פתרונות יצירתיים עבור אזרחי ישראל , גם בתחומי הבריאות.