מצטיין קורס חובלים: לא מפחדים מאתגרים

אביתר מלכה, ממצטייני קורס חובלים, חוזר לרגעים הקשים של הקורס, רומז למי הקורס לא מתאים ומספר על הערכים שהיו לצידו בשעות המפרכות.

שמעון כהן , ד' באלול תשע"ט

אביתר מלכה
אביתר מלכה
צילום: דו"צ

הערב (רביעי) יסתיים מחזור נוסף של קורס חובלים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אביתר מלכה, בן 21 מזכרון יעקב, צוער מגמת השיט של הקורס, אחד משלושת המצטיינים בקורס החובלים.

מלכה מספר כי הודעת מפקד בית הספר לקצינים בשיחת הסיכום על שמו כאחד ממצטיייני הקורס הפתיעה אותו לאחר ששמע את שמו הצפוי של המצטיין במגמת מכונה, "הוא אמר את השם שלי. לא הייתי מוכן לזה בכלל. זה היה רגע מרגש ושמח, אבל אני חושב שכל מי שבמחזור שלי הגיע לשלב הזה מצטיינים אחד אחד".

על הרקע שהוביל אותו באופן אישי לקורס החובלים הוא מספר: "תמיד ידעתי שאני רוצה לשרת שירות משמעותי. כל המשפחה שלי, הסביבה שלי, כולם חינכו לזה. כמו כל מלש"ב חיפשתי את הכיוון שלי בין המיונים והגיבושים. כמי שהייתה לי הידיעה שאני רוצה שירות קבע משמעותי קיבלתי את הזימון למיון לקורס חובלים ויש לי מעט רקע עם הקורס כי אבא שלי עבד עם משרד הביטחון בבסיס של חיל הים ויצא לי לבוא אתו לעבודה. בכיתה י"ב דברים התחברו".

לשירותו הצבאי מגיע אביתר לאחר שנת לימודים במכינת 'קשת יהודה'. את השנה הזו הוא רואה כדרמטית בעיצובו האישי לקראת השירות ובמהלך: "זו השנה המשמעותית בחיי. גדלתי שם, למדתי על עצמי, על הזהות הדתית שלי, על מי אני ומה הערכים שאני מאמין בהם".

על השלכות ההכנה המנטאלית רוחנית על שירותו הצבאי הוא מוסיף: "הקורס הוא קורס מאוד סיזיפי וארוך וגם מכשיר פיקודית. בקורס כזה הערכים משחקים תפקיד. כל אחד בונה את הפיקוד שלו על בסיס הערכים שהביא מהבית ושלמד בדרך מהמפקדים בקורס ומהחברים. בלי זה קשה להישאר. כל מי שמגיע לקורס מגיע עם מטען ערכי מאוד גבוה, מכינות, שנות שירות וכו'. החבר'ה טעונים במטען ערכי רציני וזה בא לידי ביטוי".

ביקשנו מאביתר לספר על רגע קשה, כמעט רגע משבר במהלך הקורס, והוא מספר שישנן לא מעט נקודות שכאלה. על אחת מהן הוא מספר:

"במהלך הקורס יש סדרות חוסן שהן סדרות קיצון שמשפרות את הצוער ומוציאות ממנו את המקסימום, לזקק את הנקודות המהותיות שצריך להכשרת הצוער באופן אישי, כדי להביא אותו למקסימום. באחד המקרים קיבלתי תפקיד לפקד על כל האירוע והרגשתי את כל המחזור על הכתפיים שלי. הגיע מצב שבו אני מסתכל אחורה כדי לראות מי יכול לעזור לי, למי אפשר לפנות בשאלה ואני רואה שאני המפקד וכולם אחרי. אם אטעה כל המחזור ייפול. זו תובנה מעצימה שקשה לעבור אותה כשפוגשים אותה בפעם הראשונה, אבל בשביל זה הגענו. הרגע שמבינים שאין איתי אף אחד לכל המשימה תלויה רק בי הוא רגע קשה אבל למפרע אפשר לומר שהוא מאוד מפתח, רגע שמאוד חשוב לעבור אותו".

אביתר מספר כי לצד ההכשרה הגופנית והמנטאלית עוסקים הצוערים רבות גם במורשת הקרב היחידתית והחילית. "יש היסטוריה חילית והיסטוריה יחידתית. בנושא ההיסטוריה החילית מקפידים לשלב סדרות מורשת קרב ועוברים על המורשות המשמעותיות כמו אח"י אילת, קרב לאטקיה ועוד, אירועים משמעותיים למדינה בכלל ובפרט לחיל הים".

במקרים אלה, הוא מספר "מדברים גם עם האנשים שהיו ממש במבצעים. בשבוע שעבר היה לנו מור"ק על מלחמת יום כיפור ותפקיד חיל הים בקרב לאטקיה, קרב טילי ים-ים הראשון בעולם, והצוער שהעביר את המור"ק הזמין את מפקד שייטת 3, מפקד הסטי"לים שהכין את הכוחות למלחמה. כשהעברתי מור"ק על אח"י אילת ביקשתי מבעלה של דודה שלי שהיה שם כדי לספר לכל המחזור".

עוד שאלנו את אביתר למי הוא לא ממליץ להגיע לקורס והוא משיב: "כל מי שלא רוצה לתת מאה אחוז ולא רוצה תפקיד משמעותי ומחפש להקטין ראש זה לא המקום בשבילו. כל מי שרוצה תפקיד משמעותי, לפקד על לוחמים, כל מי שרוצה לתרום למדינה ולחוות סיפוק מהעשייה שלו אני ממליץ לו להגיע לקורס חובלים".

ומה באשר ליחסיהם של ציבור הדתי וחיל הים, יחסים שבעבר היו מתוחים בשל אופיו המיוחד של השירות בחיל והקשיים הכרוכים בכך? לדברי אביתר המציאות השתנתה מאוד בשנים האחרונות והפקודות הצה"ליות מאפשרות שילוב של חיילים המחזיקים באורח חיים דתי כמוהו גם בחיל הים. לזאת הוא מוסיף ומעיר כי "הציונות הדתית, שאני חלק ממנה, לא פחדה אף פעם מאתגרים, ואם היא ראתה את חיל הים כאתגר אז שם צריך אותה".