ברוקלין: החרדים מודאגים, אך לא מופתעים​

שרשרת התקיפות האנטישמיות בברוקלין מטרידה את חברי הקהילה החרדית, אך אפילו על השאלה האם באמת ישנה התגברות בתקיפות אין הסכמה.

בן סלס / JTA , ה' באלול תשע"ט

ברוקלין. השבוע
ברוקלין. השבוע
צילום: בן סלס

יוסף רפפורט מצביע על צלקת קטנה מעל עינו הימנית כשהוא מדבר על גל התקיפות כנגד יהודים אורתודוקסים שאירעו לאחרונה בברוקלין. הצלקת היא שריד מתקיפה אנטישמית שעבר לפני 50 שנה כשהיה נער במונטריאול.

"עבור אלה מאיתנו שנראים מאד יהודים, זה משהו שתמיד קיים", אומר רפפורט, בן 65, לבוש בחליפה שחורה ומגבעת, כשהוא עומד בשכונת בורו פארק החרדית שבברוקלין. "אתה פשוט מושך בכתפיים. זה כמו רעש רקע קבוע".

באותו אחר הצהריים, חנכה עיריית ניו יורק את המשרד החדש שלה למניעת פשעי שנאה. מועד הפתיחה הוקדם בחודשיים בין היתר בשל גל התקיפות האחרון נגד אנשים בעלי מראה יהודי בברוקלין.

בשבוע שעבר ארעו לפחות שלושה מקרי תקיפה של יהודים:

• ב-31 באוגוסט הכה אדם גבר יהודי באמצעות חגורה מחוץ לבית כנסת.

• ב-29 באוגוסט ידה תוקף אבנים על אדם יהודי שעה שישב ברכבו.

• ב-27 באוגוסט הותקף באמצעות לבנה גבר יהודי שהתאמן בפארק.

לפי נתונים סטטיסטיים של משטרת ניו יורק, מתחילת יוני, נרשמו 110 פשעי שנאה נגד יהודים, מתקיפות ועד לכתובות גרפיטי אנטישמיות. מדובר במספר כפול כמעט מזה של השנה הקודמת. "אנחנו לא נסבול שנאה או אלימות כלפי הקהילה היהודית שלנו", צייץ ראש העירייה ביל דה-בלאזיו ב-30 באוגוסט, בתגובה לאחד ממקרי התקיפה.

"זה מפחיד מפני שיש לנו חיים טובים כאן, ואנחנו רוצים לחיות בשלום ובשלווה כדי שנוכל לעבוד את אלוקים כמיטב יכולתנו", אומרת שרה, מאמנת אישית בבורו פארק, בתם של ניצולי שואה. היא סירבה לחשוף את שם משפחתה. "אנחנו לא רוצים להיות מוטרדים ולפחד", היא אמרה, "זה מחזיר את הזיכרונות של מה שהורינו נאלצו לעבור".

האלימות הובילה לגל של מאמרי מערכת בתקשורת היהודית, בהם נטען כי התקיפות אינן מקבלות חשיפה תקשורתית מספקת מפני שגורמי אכיפת החוק מסרבים לראות בהן פשעי שנאה, או מפני שארגונים יהודים חילוניים אינם מייחסים חשיבות לבעיות של יהודים אורתודוקסים.

אבל בבורו פארק יש גם כאלה שמרגישים בטוחים בדיוק כפי שחשו בעבר ושאומרים כי דבר לא השנה בחיי היומיום. זה עצוב, הם אומרים, אבל אנשים בעלי חזות יהודית-אורתודוקסית סבלו תמיד מתקיפות שנאה. חלקם טוענים שהזרקור המופנה כעת לתקיפות בברוקלין נובע בסך הכל מעלייה בתיעוד גילויי האנטישמיות ברמה הלאומית.

"לא הייתי אומר שיש עליה גדולה, לא," אומר בכיר בארגון 'השומרים', ארגון שמירה אורתודוקסי פרטי המופעל על ידי מתנדבים, ופועל בתיאום עם משטרת ניו יורק. הוא לא מסר את שמו מפני שמדיניות 'השומרים' אוסרת על חבריו לדבר עם התקשורת. 'השומרים' מילאו תפקיד מרכזי באחרונה בתיעוד התקיפות שאירעו בסיוע לקורבנות ובאיתור צילומי מצלמות אבטחה, כדי לסייע למשטרה.

"תקריות מסוג זה קרו גם בעבר", אמר הבכיר. "גם אירועים אנטישמיים היו בעבר, אבל איכשהו, היום מסתכלים על כל אירוע כזה באופן שונה, מפני שכולם מרוכזים עכשיו באנטישמיות".

הארגון לא הגביר את כמות הסיורים ולא גייס עוד המתנדבים, על אף שלדברי הבכיר, חברי הארגון שיוצאים לסיורים בהחלט נמצאים בכוננות לאפשרות של תקיפה. הוא הוסיף שלא ברור אם כל תקיפה על אדם יהודי או על מוסד יהודי יכולה להיחשב כפעולה אנטישמית.

"אנחנו כן רואים עליה במספר האירועים", הוא אומר. "אם זה אנטישמיות, אני לא יכול לומר. זה נראה כמו אנטישמיות כשאתה רואה את זה בסרטון. האם זה באמת אנטישמיות? מי יודע?"

אחרים בשכונה הסכימו עם דעה זו, ואמרו כי אינם חשים חוסר בטחון.

"המגמה בסך הכול טובה", אומר שלמה, 34, אב לשישה שחי בלייקווד, ניו ג'רזי, ועובד בבורו פארק. "אנחנו חיים באחת התקופות הטובות והבטוחות ביותר אי פעם. האם יש תקריות מצערות? ברור. האם יהיו תקלות? כמובן. האם זה אומר שהשואה הבאה מתקרבת? אני לא חושב".

אבל לא כולם רגועים.

חבר מועצת עיריית ניו יורק, חיים דויטש, שיבח את ההחלטה לפתוח משרד למניעת פשעי שנאה וקרא להגביר את החינוך בנושא. הוא גם הצליח להשיג תקציב של שני מיליון דולר למימון מצלמות אבטחה במחוז דרום ברוקלין בו הוא גר. "זה מאד מדאיג ומטריד אותי", סיפר דויטש ל-JTA. "זה לא רלוונטי אם דברים כאלה קרו גם בעבר. מה שחשוב הוא שזה קורה בהווה".

אגודת ישראל של אמריקה, ארגון גג חרדי, תומך במימון ממשלתי לביטחון בתי כנסת ומוסדות יהודים אחרים. לאה זיגלבאום, סגנית נשיא הארגון לענייני תקשורת, אומרת שהיא באופן אישי סבורה שתשומת הלב הרבה לתקיפות האחרונות היא דווקא התפתחות חיובית.

"פשעים נגד יהודים אורתודוקסים לא זוכים לתשומת הלב שהם ראויים לה מאף אחד", אומרת זיגלבאום ומבהירה שהיא מדברת כאדם פרטי, לא כנציגת הארגון. "אני חושבת שטוב להפנות את הזרקור להתנהגות ראויה לגינוי ולחינוך".

אחרים מטילים ספק שאפשר להביא סוף לתקיפות. אלכסנדר רפפורט, תושב בורו פארק ומנכ"ל בתי התמחוי 'משביע', מסכים שתקיפות אנטישמיות הן מציאות ארוכת שנים ממנה סובלים יהודים דתיים ותוהה כיצד ניתן להילחם בשנאה שנמשכת דורות. "אדם ממוצע בעל חזות יהודית סבל מהטרדות בדיוק באותה מידה בשנים 2003, 2006, 2007 ו-2015", הוא אומר. "מה עוד אתה יכול לעשות חוץ מלמצוא את העבריינים ולהעמיד אותם לדין?"