בשבע מהדורה דיגיטלית

סוד גדלותו של הרב קוק

רבים בדורו של הרב קוק תהו כיצד הוא מצליח לשלוט בסוגיות רבות ושונות בהלכה ובאגדה – וכל זאת תוך כדי עיסוק בצורכי הציבור ללא הרף

הרב אליעזר מלמד , ה' באלול תשע"ט | עודכן: 07:22

הרב אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד
צילום: ישיבת הר ברכה

לכבוד ג' באלול שחל השבוע, יום פטירתו של מרן הרב קוק זצ"ל, נחזור להזכיר מעט מגדולתו של גדול הדורות האחרונים.

שקידתו

כתב הרב קניאל זצ"ל, רבה של חיפה: "לא פחות מהגאונות של מתנה, הייתה בו גאונות של עבודה, שקידה והתמדה עד למסירת נפש על התורה. כשלמד בישיבת וולוז'ין, ושקידתו הייתה למעלה מכוח אנושי (שישים דף גמרא עם המפרשים היה לומד בכל יום בעיון)... אני הגבר זכיתי שרבנו קבע איתי שיעורים, וראיתי את אש הקודש שהייתה יוקדת בליבו לאהבת התורה, כשלהבת העולה מאליה בלי גבול, ורק בהתאמצות גדולה אפשר היה להסיע אותו מלימודיו אל טעימה כלשהי להחזיק את קיומו. ופעם עברתי עם אחד מחכמי ירושלים על יד בית הרב בשעה מאוחרת אחרי חצות הלילה, וראינו אור בבית. חפצנו לדעת מי הוא המפריע את מנוחת הרב בשעה כל כך מאוחרת, אחרי טרדות כל כך קשות שעברו עליו במשך היום כולו. ומה נשתוממנו כשראינו את הרב בכבודו ובעצמו, וספר גדול בידו, והוא רץ אנה ואנה על פני האולם, והוא גומא דף אחרי דף בהתלהבות שאין דוגמתה...".

סיפר מזכיר הישיבה, ר' שבתאי שמואלי ז"ל: "פעם אחת נאלצתי להיכנס לחדרו בזמן לימודו, לקבל ממנו תוספת של כמה שורות תודה וברכה לנדיב נכבד. נכנסתי בשקט שלא להפריע לו וחיכיתי עד שירגיש בי, אולם הוא היה שקוע בלימוד במסכת סוכה, ולקח זמן ניכר עד ש'גילה' אותי. לפי מה שנחרת בזיכרוני, הוא עבר אז על הרבה דפי גמרא. ריכוז לימודו ומהירות הלימוד גם יחד הפליאו אותי מאוד, ועד היום אני זוכר את החוויה הזו" (ליקוטי הראי"ה חלק א', עמודים 47-45).

גדולת אישיותו

כתב הרב ישראל פורת זצ"ל: "בנוהג שבעולם, אנשים שזכו לשם זוכים גם ליחס של יראת כבוד מהרחוקים השומעים עליהם... אולם בבואם להכירם מקרוב, הולכת מידת התפעלותם ומתמעטת... הרי יש לכל אדם חולשות וחסרונות העוזרות להקטין את בעליהם. לא כן רבנו הגדול זצ"ל, יותר שעמדת לפניו, יותר שהייתה לך הזדמנות להסתכל בהנהגתו, ויותר שהוספת לשמוע למידברותיו, ראית אותו מתעלה ומתרומם מעל להשגתך, ונעשית מעריצו ומכבדו, ומתאבק בעפר רגליו, לפי שראית לפניך תופעה מרהיבה של גאון אמיתי, בעל מוח מקיף וחודר, יהודי טוב במלוא מובן המילה, ואדם במלוא שיעור קומתו". "הוא היה מעיין מתגבר. רגיל היה לדבר שעות אחדות רצופות והפיק מרגליות משובצות בעדי עדיים של הלכה, אגדה, קבלה ופילוסופיה דתית. ואמרותיו היו אמרות טהורות, מזוקקות, ככתבן וכלשונן בתלמוד ובמדרשים, בזוהר ובמורה, ובכל ספרי היהדות לכל המקצועות. בשבתו אל השולחן לכתוב, היה הולך וכותב ללא ליאות, גיליון אחר גיליון, כל זמן שלא הפסיקוהו..."

שאל הגאון רבי ראובן מרגליות זצ"ל את רבי אריה לוין זצ"ל: "במה הייתה גדולת אישיותו של הרב?". השיב ר' אריה ואמר: "את גדולתו לא אני היודע להעריך, אולם יכול אני לומר רק זאת: מעולם לא ראיתי אצלו איזה עניין של קטנות" (ליקוטי הראי"ה חלק א', עמודים 24-17).

גאונותו

סיפר הרב קרול, רבה של כפר חסידים, שכאשר בא אצל מרן הרב זצ"ל התכונן לדבר עמו על כמה סוגיות שהכין היטב, ולתדהמתו הרב היה בקיא בכל השיטות כאילו למדן ממש עכשיו (ליקוטי הראי"ה, עמ' 53).

סיפר הרב דב אליעזרוב: באחד הפעמים שביקרתי אצל הרב, היה שם גם הרב מטעפליק, וראינו דבר שעורר אצלנו התפעלות עצומה. הובאה לפני הרב שאלה בהלכות נשים, והנה הרב התחיל לקרוא בעל פה את דברי הגמרא והרמב"ם ושיטות הראשונים ושולחן ערוך, הכול היה מבורר לפניו. ופעם אחרת ראיתי שהיה אצלו מלומד שחיבר ספר על מסכת מידות, והיו בידו ציורים, והתפלאתי לראות שהרב מעיר לו הערות שונות ומתקן תיקונים בנושא שרק מעטים עוסקים בו (שם, עמ' 56).

סיפר הרב בצלאל ז'ולטי זצ"ל, שבהלווייתו של מרן הרב קוק זצ"ל התהלך יחד עם המשגיח, ר' לייב חסמן, והרחוב שליד בית הרב התמלא ברבנים וראשי ישיבות ותלמידי חכמים מירושלים ומכל הארץ, ואמר לו הרב חסמן ביידיש: "אתה רואה פה כל כך הרבה ראשים, ובכן דע לך, שאנו הולכים ללוות ראש שהיה גדול מכל הראשים האלה יחד" (שם, עמ' 52).

כתב הרב זוין זצ"ל, שבעצמו היה מגדולי הגאונים: "לא יהיה הדבר להגזמה אם נאמר, שמרן הגראי"ה קוק זצ"ל, היה בדורנו היחיד בין גדולי התורה שהיה שליט בהלכה ובאגדה כאחת. יחיד היה הרב במשנה גדלות - בנגלה ובנסתר... בעצמו של דבר, היה הוא גופו בבחינת הלכה ואגדה..." (אישים ושיטות, עמ' 210).

סוד גדולתו בתורה למרות עיסוקיו

רבים התפלאו היאך היה הרב קוק טרוד בהשבת תשובות לשואלים רבים, בענייני הלכה ובענייני הנהגה ציבורית ואישית, ולמרות זאת היה נראה כאילו כל הזמן הוא חוזר על תלמודו בבקיאות ובעיון. הלוא בדרך כלל רבנים שנדרשים להשיב לשאלות, או ראשי ישיבות שעוסקים בהעברת שיעורים בעיון, מתמחים באותו התחום שבו הם עוסקים, ובשאר התחומים גדולתם מתמעטת. אלא שאצל מרן הרב קוק זצ"ל הכול היה תורה, בכל נושא ששאלוהו ובכל דבר ששמע או ראה – מיד התנוצצו במחשבתו פסוקים, דברי חז"ל, ראשונים ואחרונים, שקשורים במישרים ובעקיפין לאותו תחום, ובתוך כך היה חוזר במחשבתו על סוגיות שלמות ומחדש בהן חידושים. כך, יחד עם מתן תשובות בנושאים שונים, היה חוזר על תלמודו ומעמיק בו בלא גבול. הדבר היה ניכר לתלמידי החכמים שנפגשו עמו, שבעת שהיו מעלים בפניו נושא, והרב סבר שעומדים לפניו אנשים שמסוגלים להבין את מחשבתו, היו ברקי חידושיו מתנוצצים בחריפות ובקיאות מכל התחומים הקשורים לנושא המדובר. גם תלמידי חכמים גדולים התקשו לעקוב אחר שטף רעיונותיו, כי נדרשו לכך בקיאות גדולה ויכולת הבנה מהירה של רעיונות עמוקים.

במשפחתנו מספרים על דוד סבי מצד אבי, הרב הגאון שלום מלמד זצ"ל, הרב מאומן, שבסוף ימיו עלה לירושלים והיה חבר בבית הדין החסידי בירושלים, שלפני שהיה הולך לבקר אצל מרן הרב קוק – נהג להכין היטב את הסוגיה שהתכוון לדבר עליה. הוא הסביר שכדי לדבר עם הרב קוק צריך להיות בקיאים בכל צדדי הסוגיה, שאם לא כן קשה להבין אותו.

כיוצא בזה כתב הסופר ש"י עגנון: "זכיתי לפניו שקירבני מיום שבאתי אצלו, בראשית ימי החורף תרס"ח, וזכיתי לשמוע תורה מפיו בהלכות יסודי התורה והלכות דעות להרמב"ם, ואין סוף לדברים שזכיתי לשמוע מפיו, שכולם ראויים להיכתב לדורות. יום אחד ישבתי לפניו תשע שעות רצופות, תשע שעות רצופות בלא הפסק, הוא זצ"ל היה מדבר ואני הייתי שומע. מצטער אני שלא זכיתי להבין את דבריו, אבל ידעתי שהיו עמוקים, עמוקים. גאונים רבים, חכמים וצדיקים ראיתי, אבל גאון וצדיק וחכם שנתייחדו בו כל המעלות כרבנו הגדול זצ"ל, לא מצאתי" (מעצמי על עצמי, עמ' 445). בעבר כשקראתי דברים אלו, חשבתי שעגנון התלוצץ כפי שנהג לעיתים, אולם לימים לאחר ששמעתי כיצד רבנים גדולים התכוננו לפגישה עמו, הבנתי שכתב בכנות.

שפע רעיונותיו

כתב הרב נפתלי שטרן: "דברי תורתו שבעל פה, נאומיו, הרצאותיו, שיחותיו ודבריו... זוהי פרשה מיוחדת במינה של גדלות המעיין המתגבר שבעל פה, שטף של מעייני תורה וחוכמה שהיו נובעים ומתגברים תמיד מרוח פיו הקדוש. ובלי ספק הוא, שכל מה שנאמר מפי ראי"ה היה גדול יותר לאין שיעור, רחב יותר ומקיף, יותר מכתבי ראי"ה. בלי גוזמא אפשר להגיד: לו היה על ידו תמיד כתבן, רשם או איזה מקליט... כי אז הייתה היהדות מתעשרת בעושר עליון של עשרות כרכי יצירות עליונות ודברי הגות וחזון, בכל שטחי הרוח והמחשבה הישראלית והעולמית. מי שזכה להיות במחיצתו של רבנו זצ"ל... היה חש ורואה כי איזה רוח עילאה ממללא מתוך פיו בלי שום פגם ועיכוב, עם הברקות וזיקי רעיוני קודש רצוא ושוב, וכולו שופע אור מאיר ומחמם את לבות שומעיו..." (ליקוטי הראי"ה א, עמוד 29).

אורות התשובה

עדות יקרה מסר פרופ' דוד תמר בשם דוד סבתי מצד אמי, פרופ' בער: "תלמיד הייתי אצל פרופ' יצחק בער ז"ל. הוא היה לא רק היסטוריון מעמיק אלא גם איש מחשבה מקיפה. פעם נתגלגלה שיחתנו על הרב זצ"ל ועל ספריו. ואמר לי אז פרופ' בער, כי אילו תרגמו את אורות התשובה לאחת מלשונות אירופה, היה הרב נחשב בעולם התרבות הלא-יהודי כאחד מגדולי ההוגים בדורות האחרונים" (שם, עמ' 30).

בהקשר לאורות התשובה, סיפר הרב נריה שאמר לו הגאון הרי"ד סולובייצ'יק, שהוא מעיין בספרי הרב קוק, ולדעתו "ספרו העיוני והמגובש ביותר הוא אורות התשובה, והחידוש העיקרי שבו הוא שהתשובה אינה קשורה בחטא דווקא, אלא שהאדם שב אל עצמו, אל מקורו". עוד סיפר לו הרב סולובייצ'יק שהוא "מעיין גם באורות הקודש ושואב משם רעיונות, אלא שאני נותן להם צורה אחרת" (שם, עמ' 251-250).

מתוך כך ראוי לנו להתעורר לקראת הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה, לעסוק בספר הקדוש והמופלא אורות התשובה.

לתגובות: ravmel@gmail.com