תמימות בעולם של חוסר וודאות

רבים רוצים לדעת מה יקרה בעתיד ובכל זאת ההליכה למחשבי קיצים אסורה. למה? למה נדון עם ישראל לחוסר וודאות? הרב אדרי לפרשת שופטים.

שמעון כהן , ה' באלול תשע"ט

אל הלא נודע
אל הלא נודע
צילום: חן לאופולד, פלאש 90

פרשת שופטים עוסקת במכלול סוגיות. עם ישראל מגיע לארץ ישראל וממנה מוסדות שלטון, הרשות השופטת, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת שהיא הסנהדרין אבל אלה נוגעים לרמה הכללית, אבל מה באשר לבחירות האישיות, עם מי להתחתן, באיזה מקצוע לבחור ואיך להשקיע כספים?

בעוד תרבויות אחרות מפתחות שיטות שונות לחזות את העתיד מצווה עם ישראל שלא לפנות לקוסמים ולמעוננים ושאר מחשבי הקיצין. נראה שעם ישראל מצווה לחיות באי וודאות באשר לעתידו והתמקדות בהווה של חייו.

רבי זושא מאניפולי מוצא לכל אות במילה 'תשובה' רמז לפסוק שעניינו נצרך כדי לבנות בנו את התשובה. לאות ת' הצמיד רבי זושא את הפסוק 'תמים תהיה עם ה' אלוהיך'. התורה מבקשת מאיתנו לנהוג בתמימות, להישאר בחוסר הוודאות ולהישאר תמימים, אך מהי תמימות? ואיך היא קשורה לעניין התשובה?

בחודש אלול אנחנו אוספים את כל מה שהגענו בו למבוי סתום, הכשלונות ומה שבנינו סביבו חומות של אדישות ויאוש. יש דברים שכפי שהחלטנו גם לא חזרנו לעשות אותם, אבל יש כאלה שאמנם קיבלנו החלטה לא לחזור עליהם אבל חזרנו אליהם שוב ושוב ושוב.

תמימות היא שלמות מיוחדת. שאיפה לשלמות מגיעה מתוך חוסר השלמות. דווקא בחוסר הוודאות, שבה אתה מתהלך, אתה מצפה להצלחה, בנקודה הזו נולד החלק שלי שהרי אם הכול היה מושלם בטוח וידוע, לא היה נולד בי רצון. החלק שאני מעוניין בו, מתאמץ אליו ומתפלל עליו זהו הפער בין הרצוי והמצוי והוא החלק שהופך אותי לאנושי. זהו ההבדל בין אדם למלאך, הבדל הרצון.

עלינו לקבל את הפער בין הרצוי והמצוי ומתוך כך להתנהג עם ה' בתמימות.