מדוע בית הספר לא זוכה למבנה?

עיריית מעלה אדומים מסרבת כבר 5 שנים להקצות בניין לבית ספר חדש – בניגוד להוראות משרד החינוך.

חנה רוברטס , י"ב באלול תשע"ט

ההורים והילדים מתפללים
ההורים והילדים מתפללים
צילום: חיים פריג'
הורים וילדים בבית ספר "נווה ישראל" במעלה אדומים, המשתייך לרשת "נוות ישראל" שבירושלים, מפגינים כבר שבוע וחצי לאחר שבקשתם לקבל מבנה לבית הספר נתקלת בסירוב כבר חמש שנים.

במהלך ההפגנות, הנערכות בוקר בוקר בכיכר העיר ליד העירייה, ההורים, המורים, והילדים עומדים בשקט, מדברים ביניהם, מתפללים, לומדים, תוקעים בשופר ואומרים סליחות.

לאחר שעתיים הם מתפזרים כשכל כיתה מוצאת בית כנסת אחר ללמוד בו, בתקווה שבקרוב יוכלו ללמוד יחד בבניין משלהם ובצורה מסודרת.

"כשילדים ביקשו להשתמש בשירותים של העירייה, השוטרים שעמדו שם אמרו שאסור ושילכו לקניון הסמוך – במרחק של 5 דקות בערך ממקום ההפגנה", מספרת פולה שטרן, סבתא לנכד שלומד בבית הספר.

"תבינו כמה הילדים האלה מנומסים. הם הגיעו וביקשו שירותים ואמרתי להם להגיד קודם כל 'בוקר טוב שוטר', אז כולם אמרו 'שלום, בוקר טוב שוטר' והשוטר לחץ ידיים לכל הילדים. אח"כ הם שאלו אותו אם אפשר שירותים, והוא אמר שלא. הם שאלו 'למה?' והשוטר אמר 'זה מסובך, זה בגלל תנאי האישור (של ההפגנה)' והילדים פשוט שאלו לאן ללכת במקום, והוא אמר להם ללכת לקניון אז הלכו לקניון".

"אני ניגשתי לשוטר אחר כך ושאלתי אותו למה אי אפשר לתת לילדים להשתמש בשירותים במבנה של העירייה, כשהורים משלמים מיסים והמבנה הוא שייך לציבור התושבים. השוטר אמר 'בני (כשריאל) קבע'. אמרתי לו, 'בני לא קובע, החוק קובע'. הם לא נתנו לחרדים להיכנס לשירותים אבל נתנו לכל השאר".

שטרן הוסיפה שראש העיר, בני כשריאל, מכהן כראש העיר כבר מעל 25 שנה, ובבחירות האחרונות אף אחד לא רץ מולו, ובעצם חלק ניכר ממי שפעם רץ מולו פרש ולאחר מכן עזב את העיר.

"הטענה היא שלא רוצים לשנות את הסטטוס קוו ובית ספר חרדי ישנה את המצב. בפועל מנסים כבר שנים לפתוח פה תיאטרון, שואלים כל הזמן על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, ומנסים לשנות את הסטטוס קוו בעצמם. ההורים האלה לא מתעסקים בזה. הם לא מבקשים שום דבר ולא מנסים לשנות את הסטטוס קוו, הם רק רוצים בית ספר מסודר לילדיהם, לחנך את ילדיהם כמו שהם רוצים, בדיוק כמו כל אחד ואחת מאיתנו".

בבית הספר לומדים מעל 140 ילדים מגיל גן עד כיתה ה', כשרק לילדי הגן יש מבנה. בגלל ש"נוות ישראל" היא רשת של בתי ספר לבנות, הבנות – שהן במספר דומה לשל הבנים – נוסעות לבית ספר "נוות ישראל" בשכונת נווה יעקב שבירושלים, מדי יום.

גם הבנים נסעו בשנה שעברה נסעו לירושלים בכל יום, בהסעה שעלותה 25,000 שקלים לחודש, וממומנת ע"י ההורים. השנה החליטו ההורים שלא לוותר על זכותם לחינוך בקרבת מקום מגוריהם.

"יש לפחות עוד 20 בנים שהיו מצטרפים לבית הספר אך הוריהם לא יכלו להתמודד עם הלחצים האלה, ועם השאלה שחוזרת על עצמה כל שנה מחדש. הבנות בעצם נוסעות, בגלל שהרשת שאליה השתייכו היא רשת של בתי ספר לבנות," ציינה שטרן.

ההורים, אשר מנסים כבר חמש שנים להקים בית ספר חדש ברוח התורה והיהדות, נמנעים מלעשות כן בטענות שונות ומשונות. לטענתם, בית הספר כבר קיבל הכרה ממשרד החינוך, ואף קיבל 4 סמלים זמניים – גן בנים, גם בנות, בית ספר בנים, בית ספר בנות - כבית ספר "מוכר שאינו רשמי", ומשרד החינוך הורה לעירייה להקצות לכיתות מבנה מסודר.

תחילה, נאמר להורים שהעניין "בטיפול", ולאחר מכן הוצע להם לקבל מגרש באזור התעשייה "מישור אדומים", שלכל הדעות לא מתאים להקמת בית הספר, אך ההורים שלא רצו לריב הסכימו לקבל את המגרש.

לאחר מכן נאמר להם שהשטח לא הוקצה למוסדות חינוך ולכן אי אפשר להקים שם בית ספר. בינתיים ניתנו לבית הספר כיתת גן, והם קיבלו אישור להעמיד בניינים זמניים בחצר הגן, על חשבון שטח החצר עצמו. לאחר מכן, משרד החינוך הורה להם לא להשתמש בכיתת גן לצורך כיתות בית ספר, כי המבנה מיועד לגן ילדים. כשההורים ביקשו מהעירייה להשתמש גם בגן הצמוד, שמשמש כעת לבית עסק כמה שעות בשבוע, הם נענו בסירוב ונאמר להם לשלוח את ילדיהם לבית ספר "יצחקי", שם ההנהלה חרדית אך האוכלוסייה לא, מקום שאינו מתאים להשקפתם.

"אין לנו משהו נגדם," אומר א', הורה לילד בכיתה ד' וילד בגן חובה ("מכינה"). "אנחנו אוהבים אותם, מכבדים אותם, הם בסדר גמור. אנחנו פשוט רוצים שילדינו ילמדו בבית ספר אחר".

משם הילדים עברו ללמוד בבית כנסת, כשההורים משלמים 15,000 שקלים בחודש בשכירות. אך לאחר חודשים בודדים משרד החינוך אמר להם לפנות את בית הכנסת, מפני שבעירייה לא הסכימו לחתום על אישור להשתמש בבית הכנסת כמוסד חינוכי. ילדי הגן, כאמור, לומדים בתוך המבנה שהוקצה להם.

"עכשיו התחלנו שנה, כל הילדים שעולים לכיתה א' מתרגשים, הולכים לקראת כיתה חדשה, מורים חדשים, יש להם קלמר חדש, יש הרבה התרגשות. אצלינו אין כלום, הילדים יושבים, אין כיתה, אין קלמר, הילדים יושבים בחוץ בשמש ולאחר מכן בבית הכנסת ואין להם כיתה משלהם. גם הגן הוזנח. בשנה שעברה העירייה שיפצה את כל הגנים ושמה לכולם דשא סינטטי על החול שהיה מסביב, רק לגן החרדי לא שמו. כשביקשנו שישימו לנו דשא סינטטי ויתנו לנו תקציב לכך בהתחלה נאמר לנו שזה בטיפול ואחר כך 'לא תקבלו'", אמר א'.

"הוא אמר לנו – 'מי שעושה הפגנות נגדי לא יקבל ממני כלום', אך הסיבה שאנחנו מפגינים היא שכבר כמה שנים הוא מתעלם מאיתנו לגמרי. גם בהפגנות הרגשנו שאנחנו זבובים", מספר ההורה.

מתוך שיחה עם א' עולה כי הורי הילדים, רובם דור שני ושלישי במעלה אדומים, אוהבים את עירם ומעוניינים לגדל את ילדיהם במקום הטבעי שלהם. "אם היינו רוצים בני ברק או מאה שערים כנראה שהיינו הולכים לשם, אם אנחנו נשארים פה כנראה שאנחנו מעוניינים בחברה מעורבת. לא התלוננו על זה שאין לנו בריכה נפרדת או שאין דברים אחרים. המלחמה בעצם של ההורים היא תוצאה של סבל ארוך של שנים והתעלמות מאיתנו. אין מוסד אחד חרדי בעיר חוץ מ'יצחקי' והוא סגנון של קירוב ובהנהלה חרדית בלבד. אנחנו לא חוסמים כבישים, אין לנו בעיה שיפתחו פה תיאטרון בשבת, זה לא מעניין אותנו. הדבר היחיד שאנחנו מבקשים הוא בית ספר מסודר עבור ילדינו."

לדבריו, "80% מהאבות שירתו בצבא, גם ביחידות קרביות, לחמו במלחמות ישראל וגם איבדו חלק מהחברים שלהם. חלקם עדיין משרתים בכוחות הביטחון ביחידות מובחרות, וחלק ניכר מהאמהות עשו שירות לאומי. כולם משלמים מיסים, בכל בית הורה אחד לפחות עובד ובחלק ניכר מהמשפחות שני ההורים עובדים. רוב המשפחות שלנו עדיין גרות במעלה אדומים, חלק חילוניות לחלוטין, ורוב ההורים שפותחים את בית הספר נחשבים ל'חוזרים בתשובה'".

חבר מועצת העיר אברהם נגר ביקש ממנכ"ל העירייה מסמכים המעידים על שימוש של גני העירייה. בתגובה, מנכ"ל העירייה ענה: "אל תכניס אותי לפוליטיקה".

לאחר מכן התברר שמתוך 17 מבנים של גנים בעיר שלא משמשים למטרתם המקורית, יש לעיריית מעלה אדומים אישור להשתמש רק ב-4 מהם למטרות אחרות. כעת, המבנים משמשים למחלקת שפ"ע של העיר, לשירותי פסיכולוגיה, וטרינר, קב"ס, ו-4 מועדוניות שפתוחות רק פעמיים בשבוע בשעות אחה"צ.

באחת השכונות, יש בית ספר שבו החליטו להקים מרכז ללימוד סייבר של הצבא. בפועל, הבניין משמש לשירותי הפסיכולוגיה של העירייה, ויש רק כיתה אחת ללימודי סייבר, שספק אם היא אכן משמשת למטרה זו.

בית ספר "יצחקי", אותו הציעו כפתרון, כולל 12 כיתות לימוד, כשבפועל לומדים בבית הספר 14 כיתות – כיתת בנים וכיתת בנות לכל שכבת גיל מ-א' עד ז'. בית ספר אחר שהוצע כפתרון הוא בית ספר "מעלה התורה", שם סירבו להסכים להצעת העירייה ולשלב לתוכו גם את הכיתות של "נוות ישראל".

בנוסף, העירייה הציעה ל"נוות ישראל" להשתמש בכיתה אחת בלבד מתוך בית הספר, בעוד בית הספר זקוק ל-10 כיתות לימוד ואף יותר. זאת ועוד, כש-9 ילדים מבית ספר "יפה נוף" בעיר ביקשו לעבור לבית ספר "מעלה התורה", הם נענו בסירוב בטענה שאין בבית ספר הזה מקום לעוד 9 ילדים.

ביום שלישי שעבר, לאחר ההפגנה, ביקש נציג ההורים להיפגש עם ראש העיר, אך הוא סירב. בהזדמנות אחרת, ראש העיר איים על ההורים ואמר: "תיזהרו על הגנים שלכם, לפני שאתם מדברים איתי על בית ספר".

משה ואילנה מנדלוביץ, הורים לארבעה ילדים, מספרים שטליה, בתם בת ה-6 לומדת בכיתה א' בנוות ישראל בירושלים, בעוד בנם בן ה-4 ובתם בת ה-3 נמצאים בגן בנוות ישראל. "הבעיה הכי גדולה שלנו זה שלטליה שלנו אין איפה ללמוד במעלה אדומים. זה אומר שהיא צריכה לקום ב-6 בבוקר כל יום כדי שיהיה לה מספיק זמן להתארגן לבית ספר מכיוון שהיא תלויה בהסעה. אם נפספס את ההסעה נצטרך לקחת אותה לירושלים באופן עצמאי וזה אומר שכל הבוקר נשרף. כמובן שהילדה מגיעה לא מרוכזת לכיתה, אחרי יותר משעה של נסיעה בדרכים".

יורן נאקי, בן 37, מספר כי הוא "מגיל שנה במעלה אדומים".

"גדלתי והתחנכתי בעיר עד התיכון שירתתי בצבא 3 שנים ביחידה טכנולגוית מיוחדת ועד היום אני משרת את המדינה במשטרת ישראל. יש לי 3 ילדים שיהיו בריאים בן 13 בת 9 ובת 5. הבן הגדול יוצא כל יום מהבית בשעה 6 בבוקר כדי להגיע לתפילה בבוקר בתלמוד תורה בירושלים, הילדה בת ה-9 יוצאת כל יום בשעה 6:30 בהסעה ,על כל החששות שכרוכות בזה והקטנה בת ה-5 בגן החובה 'נוות ישראל'. אנחנו מלאים הערכה על כל מה שהצוות עושים למען הילדים ומצד שני מלאים חששות עם כל שנה שעוברת האם יהיה גן שנה הבאה? האם תהיה כיתה בשנה הבאה? כך אנחנו מרגישים כל שנה, כל השנה מכיוון שאנחנו לא יודעים מה נעשה עם הילדים בשנה הבאה ולאיזה מקום נשלח אותם".

"הגיע הזמן לעשות לזה סוף. לא יכולים לקבוע לי איפה לגור ואיפה לחנך את ילדי. לא מגיע לילדי להרגיש סוג ב' במיוחד אם אנחנו מלמדים אותם על נתינה ואהבת האחר. שנים שאנחנו מורידים את הראש, לא עוד", הוא אומר.

"הילדה ממש סובלת בנסיעות לירושלים", סיפרו אברהם ושרונה אזרד, הורים לילד בכיתה ד' ש"לומד במדשאות עיריית מעלה אדומים" וילדה בכיתה א' שלומדת בירושלים. "אין לנו מענה בעיר. כל בוקר זה מסכת עינויים עם הבן שבוכה למה לא נותנים להם מקום ללמוד. זה סבל בל יתואר".

אברהם נגר, חבר מועצת העיר מעלה אדומים, סובל גם הוא מהמצב. "יש לי ילד בגן נווה ישראל ועוד שלושה ילדים שאני מסיע לירושלים כל בוקר, אחד לתלמוד תורה ועוד שתי בנות בבית יעקב. אני שם אותם כל בוקר בשעה 8.00 בלימודים בירושלים ואישתי מחזירה ילדה בשעה 13.00 ועוד ילדה חוזרת באוטובוס. אני חוזר לקחת את הבן שלי בשעה 16.00. ככה כל יום במשך 14 שנה עם שאר הילדים שכבר גדלו".

אמירה, אם ל-2 בנים הלומדים ב"נווה ישראל" ציינה: "בעלי גר במעלה אדומים מאז שהוא תינוק, וגם הוא עבר בית ספר בתוך מעלה אדומים ולבסוף מצא את עצמו נוסע לירושלים בשביל ללמוד במוסד שתואם את השקפת המשפחה. אז היו הרבה פחות ילדים במצב הזה, אבל זה בעצם דור שני לבעיה הזו".

היא מוסיפה: "ראש העיר נוטה להגיד ש'אין אפשרות לעירייה לספק מבנים לכל פיצול ופיצול אידיאולוגי בתוך המגזר החרדי'. אך בגלל שאנחנו הבית ספר החרדי היחיד בעיר, אנחנו כן נותנים מענה לכל פילוגי העולם החרדי. יש לנו אשכנזים, ספרדים, ליטאים, חסידים, חרדים-לאומיים, יש לנו את כל מגוון העולם החרדי".

לפני כחודש וחצי, הוגשו לנציב תלונות הציבור תלונות בנושא. ארלין פריג', חברת מרכז הליכוד ותושבת מעלה אדומים מזה 35 שנה, סיכמה את תחושתם של תושבים רבים. "הוא (כשריאל) מצפה שתושבי מעלה אדומים ישרתו אותו, במקום שהוא יספק מענה לצרכים ורצונות של התושבים. הוא מתנהג כאילו הקהילה, תושבי מעלה אדומים, משרתים אותו".

משרד החינוך סירב למסור תגובה רשמית אך גורם במשרד ציין "הנושא נדון בעתירה מנהלית אשר נמחקה כנגד המשרד".

"במעלה אדומים יש בית ספר מוכש"ר יסודי אולם הפונים אינם מוכנים ללמוד בו. כמו כן, העירייה לא פנתה אלינו בבקשה לבינוי מבנה עבור מוסד מוכש"ר נוסף".

תגובת עיריית מעלה אדומים לא נמסרה עד לשעה זו.