הנחיות הפרקליטות להפעלת מדובב ייחשפו

בית המשפט הורה לחשוף את ההנחיות והמגבלות שקבע פרקליט המדינה למשטרה בהפעלת מדובבים. הדרך להרשעה והודאה צריכה להיות נקייה יותר.

שמעון כהן , י' באלול תשע"ט

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

בניגוד לעמדת הפרקליטות הורה בית המשפט לחשוף את הנחיית פרקליט המדינה הנוגעת לאופן הפעלת מדובבים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עו"ד רלי אבישר-רווה על ההנחיות, המגבלות והקשיים שבהפעלת המדובבים.

בדבריה מבהירה עו"ד אבישר רווה כי ישנם שלושה מצבים שבהם עוסקות הנחיות. המצב הראשון הוא "מצב שגרתי שבו יש דיבוב בחקירה גלויה. אדם נעצר בגין חשד לעבירה מסוימת נזהר ונחקר ויש לו את זכות ההיוועצות ומכניסים לו לתא מדובב שמנסה לחלץ ממנו הודאות מפלילות בגין העבירה שהוא עצור בעטייה. על זה נקבע שזה תרגיל חקירה מותר ולגיטימי בתנאים כאלה ואחרים".

"עם זאת יש בהנחיה הזו עוד שני מצבים יותר בעייתיים. המצב הנושף הוא כשאדם במעצר או עד תום ההליכים, כלומר הוגש נגדו כתב אישום, ואז מכניסים לתאו מדובב שמנסה להוציא הודאה על חשד אחר בתיק אחר שעליו אותו אדם לא נחקר ולא הוזהר ואינו יודע שהוא חשוד בתיק הזה. המדובב מנסה לדבר אתו בסביבה הטבעית ולהוציא ממנו הודאה בעבירות אחרות לחלוטין. המצב שלישי הוא כשעוצרים אדם בגין עבירה מסוימת ומכניסים מדובב כדי לחלץ ממנו הודאה בעבירות אחרות שהוא לא נחשד בהן, כלומר שהמעצר הראשוני נועד מלכתחילה כדי לנסות ולחלץ הודאה בתיק אחר".

ההבדל בין שני המצבים הללו הוא בעיקר בשלב הכנסת המדובב לתאו של הנחקר החשוד ועו"ד אבישר-רווה מסבירה את הבעייתיות שבסוג כזה של דיבוב שנועד להפיק הודאה על עבירה אחרת מזו שעליה נחקר: "הקושי הוא שלפעמים אדם שנמצא בהליך חקירתי נמצא בלחצים נפשיים ומנסה להתגונן מאותן חשדות שמוטחות בפניו ואגב אורחא הוא נשאל על דברים אחרים. הפרקליטות טוענת שכאשר דעתו מוסחת זהו הזמן הטוב ביותר להכניס לו מדובב לתיק אחר". לדבריה מציאות זו היא אמנם נוחה לפרקליטות המבקשת ללקט הודאות נגד החשוד, אך היא גם מובילה להודאות שווא, כפי שהוכח בעבר.

בדבריה מותחת אבישר-רווה ביקורת על התנגדותה המתמשכת של הפרקליטות לחשיפת הנהלים בפני הציבור. "אמצעי הבקרה שמאזנים והנורמה המשפטית לא יכולים להיות חסויים, והעובדה שהפרקליטות נלחמה שההנחיה תמשיך להיות חסויה זה דבר שצריך להדיר שינה מעינינו. החשש שלהם הוא שההנחיה לא תעמוד אבל זו זרוע של המדינה שאמונה על הצדק. יש זכויות לנאשמים ולא ניתן להסתיר הנחיה כזו שנוגעת לקביעות ערכיות שהמשטרה פועלת על פיהם, שהדבר ייבחן על ידי סנגורים ובית המשפט".

"לא מדובר על חשיפת דרכי הפעלת מדובבים אלא על הנחיה ערכית והיישום שלה, והעובדה שהפרקליטות חוששת מלמד על הקושי בהנחיה והיישום שלה מול נאשמים".

ואולי החשש בפרקליטות הוא טענתם של מורשעים רבים שיש לפתוח את תיקם למפרע משום שהורשעו בעקבות דיבוב בעייתי שאינו עומד בהנחיות היועמ"ש? אבישר-רווה מציינת שההנחיה ניתנה בשנת 2016, כך שלא מדובר בתיקים רבים שניתן יהיה לערער על פסיקתם.

עוד שאלנו על עצם ההנחיה של היועמ"ש, אולי יש טעם בדיבוב עקיף של נאשם בתיק אחד כדי לדעת את האמת לאשורה בתיק אחר. לדבריה מדובר בפגיעה בזכותו של נאשם השווה לזכות ההיוועצות בעורך דין. "כשאנשים נמצאים במצב נפשי שכזה יש חשש ממשי להודאות שווא. ראינו הרבה פעמים שאנשים מודים בפני מדובב הודאות שווא בשל איומים, בשל חשש או סיבות אחרות וכך הודאות השווא יכולות לגרום לכך שגם אם נרצה לברך נימצא מקללים".