"לא צריכה שידחפו אותי לטנק כדי להרגיש מקובלת". טנקים
"לא צריכה שידחפו אותי לטנק כדי להרגיש מקובלת". טנקיםצילום: אהרון קרון, פלאש 90

מי שחשב שסערת גיוס הנשים לשריון כבר הפכה להיסטוריה, על שלל העמדות והמתחים סביבה, הופתע השבוע לגלות כי המאבק טרם הסתיים. הפנייה שהגיעה השבוע לבג"ץ הייתה רק מטח הפתיחה לירי ארטילרי של מסרים ועמדות בין ארגוני הנשים ובין צה"ל והגופים השמרניים.

שתי צעירות לפני גיוס, אור אברמסון מקרני שומרון ומעיין הלברשטט מירושלים, עתרו השבוע לבג"ץ נגד שר הביטחון והרמטכ"ל בדרישה להשתבץ כלוחמות בחיל השריון. בעתירה מבקשות הנערות לדעת מדוע צה"ל מונע מנשים להתמיין לתפקידי לוחמה בחיל השריון, אחרי שהפיילוט שבוצע לשילוב נשים כטנקיסטיות הוכתר בהצלחה, לטענתן. לדברי הבנות מדובר בפגיעה משמעותית בזכותן של נשים לשוויון.

"אני מאמינה בצה"ל, לא מבינה מדוע הוא לא מאמין בי", אמרה אברמסון. "אני יכולה לדמיין טנק שמאויש על ידי נשים בלבד". מנגד, בארגון שוברות שוויון רואים בבקשתן של השתיים רצון להפוך את צה"ל ל"מכון ניסויים בבני אדם".

בעתירה ציינו עורכי הדין של הצעירות, עמיחי ויינברגר וינור ברטנטל, כי הנימוק של צה"ל למניעת שירות נשים בתפקידי לוחמה בחיל השריון הוא כלכלי. הלכה למעשה, לפי העולה מהעתירה, שיקולים כלכליים מובילים להפליית נשים, אף שכאמור בוצע פיילוט מוצלח לשילובן.

הפנייה של הצעירות המיועדות לשירות ביטחון לבית המשפט מגיעה חודשיים אחרי עתירה דומה שהגישה שדולת הנשים, המסתמכת גם היא על פרסומים לפיהם ניסוי הטנק הנשי הוכתר בהצלחה. לדברי השדולה, ההחלטה לא לשלב בסופו של דבר נשים במערך השריון "התקבלה בשל לחצים פוליטיים פסולים, שהופעלו על צמרת צה"ל מצד גורמים המתנגדים לשירות שוויוני של נשים ומנסים לפגוע במעמדן".

"הצבא נכנע לתרבות החדשה"

כאמור, בשנים האחרונות ערך צה"ל כמה ניסויים, שבהם נבחנו אפשרויות של הקמת יחידת טנקים המורכבת מנשים, אך בסופו של דבר הוחלט לגנוז את הרעיון. ארבע הלוחמות שהשתתפו בניסוי שובצו בתפקידי הדרכה ולא כלוחמות. בצבא תלו אז את ביטול השיבוץ באילוצים כלכליים, כדברי דובר צה"ל: "בהערכת המצב שבוצעה בזרוע היבשה עם חיל השריון עלה כי השלב הבא בהתנסות מחייב גדילה משמעותית בכוח האדם ותשתיות למימוש התהליך. לאור זאת הוחלט כי בעת הזו נכון לחזק את שילוב הלוחמות ביחידות הקיימות, ולא להקים יחידות לוחמות חדשות. הידע למימוש התהליך, באם יוחלט עליו, נרכש וקיים. נושא שילוב הנשים בצה"ל לא נידון על שולחן הרמטכ"ל כוכבי".

"התשובה של צה"ל כבר לפני כמה חודשים, שאומרת שהמיזם הופסק בשל אילוצים כלכליים, היא הטעות הראשונה", אומרת יושבת ראש תנועת שוברות שוויון, נעמה זרביב. "כשהאילוץ שלך הוא כלכלי, בהחלט יהיה מי שיאמר שבגלל כסף לא מדירים ולא מפלים נשים. אנחנו צריכים לשים את הדברים על השולחן ולומר: אישה לא צריכה להיות בתפקידים האלה. הצבא בורח מלהגיד בצורה הכי פשוטה: יש גבר ויש אישה, ויש תפקידים כאלה ותפקידים כאלה. נשים לא צריכות להיות שריונריות, זה ממש לא התפקיד שלנו להיכנס לשטח אש, להסתדר בלי שירותים ובלי מקלחת במשך כמה ימים ולהתמודד עם שירותים בטנק ותנאי שדה. שלא לדבר על הנזקים הרפואיים שלוחמות סוחבות איתן. יש גם נשים שלא יכולות ללדת אחר כך. תנועות הנשים למיניהן יצרו שיח בעייתי, שכבר אי אפשר להגיד בו שום דבר שלא מסתדר עם התפיסה החדשנית שמדברת על שוויון. לצערי הצבא נכנע לתרבות החדשה לפיה האדם בוחר את מינו, ולפיה אסור ליצור חלוקה בין גברים לנשים".

זרביב, שמתמודדת לא בפעם הראשונה עם עתירות שמגישים ארגוני נשים, טוענת כי בכוונתם לכונן שיח שונה מהיסוד לתרבות המקובלת, שבה כל חלוקה בין המינים היא מילה גסה. "לא מזמן התעסקנו בעתירה של שדולת הנשים בנוגע לקמפוסים נפרדים שבהם לומדים סטודנטים וסטודנטיות מהציבור החרדי. פורום קהלת הגישו עתירה הפוכה שבה הם ביקשו להתיר את המתחמים הנפרדים לכל מי שמעוניין בהם ולא רק לחרדים. אנחנו הצטרפנו כידידי בית המשפט. רק כשקראנו את העמדה שלהם הופתעתי לגלות עם איזו אג'נדה רדיקלית אנחנו מתמודדות. הם מתנגדים לכל 'גדרי הפרדה על בסיס מין', או במילים אחרות – יוצאות נגד כל הגדרה של אישה וגבר, בטענה שמדובר בהבניה חברתית והסללה. אנחנו רואים את המקום של האישה כשווה, כבעלת כבוד. זה אורח החיים שלנו, שמכבד נשים, ואני לא צריכה שידחפו אותי לטנק או לכיתה עם גברים כדי להרגיש שווה ומקובלת".

אין הוכחה שהפיילוט הצליח

בצה"ל טרם התקבלה החלטה סופית על ידי הרמטכ"ל. נאמר שם כי הנושא בבדיקה על ידי הרמטכ"ל הנוכחי אביב כוכבי, וייתכן שהעתירה של הבנות תגלגל את המילה האחרונה בנושא לידיו של בית המשפט, אם הצבא יתקשה להגיע להחלטה מספקת.

עורך הדין יוסי פוקס, אשר מומחה לעתירות בג"ץ, מסביר כי פנייתן של השתיים לבית המשפט תוכל להשפיע על הכרעת הרמטכ"ל כוכבי יותר משתאפשר להן להתגייס בניגוד לעמדת הצבא. "יכול להיות שהמטרה היא ליצור לחץ על הרמטכ"ל שאמור להחליט עד סוף 2019 אם לאפשר את גיוס הנשים השריונריות, ולגרום לו בעצם להבין, אם הוא לא הבין את זה כבר לבד, שהוא עלול להסתבך בדיון מעמיק בבג"ץ. עיניהם של הקודקודים בצה"ל נשואות לנעשה בבית המשפט, ועכשיו הם יידעו שאם ההחלטה שלהם לא תהיה מה שמצופה מהם בחוגים מסוימים – הנושא יגיע למערכת המשפט ויטופל כמו במקרה בג"ץ אליס מילר. זה אולי ההישג היחיד שתוכלנה העותרות להגיע אליו במקרה הזה".

באשר לאפשרות שבג"ץ יכפה על צה"ל לגייס נשים לשריון עוד לפני החלטה רשמית של הרמטכ"ל, אומר פוקס: "לפי התשובה הרשמית של הצבא, אין שום הוכחה לכך שהפיילוט שבחן את שילוב הנשים בשריון אכן הצליח. בניגוד לפרסומים בתקשורת – בצבא מעולם לא אישרו שאכן היה הישג כזה. הן בנו כאן מגדל קלפים לא מבוסס, בנספחים המשפטיים של העתירה מובאות כתבות מהאינטרנט ולא מסמך רשמי של גורם המאשר זאת, וזה לא רציני במבחן משפטי. בסוף העמדה של הצבא היא שהרמטכ"ל צריך להחליט עד סוף 2019, עד אז לא תהיה סיבה לבג"ץ להתערב, זו תהיה הקדמה בלתי סבירה לבקש ממנו להגיע להחלטה קודם לכן.

"בסופו של דבר, אחרי החלטת הרמטכ"ל עמדת הצבא באמת תיבחן מחדש. אם שוב ינעל הצבא את הדלת אחרי הפיילוט, הוא יצטרך לתת תשובה מספקת בעתירות שיגיעו אחר כך. אם הטענה של גורמי הביטחון תהיה הסיבה הכלכלית – בג"ץ יהדוף אותה מכול וכול, זו לא סיבה מספקת. אם הסיבה תהיה ביטחונית ומקצועית, כאן יהיה קשה לבית המשפט לכפות על הצבא לנקוט הליכים ופעולות בניגוד לקביעה הביטחונית, זה יהיה אפילו חסר סיכוי. אבל בסופו של דבר יש כאן עתירה מוקדמת של שתי צעירות שבג"ץ לא יבחן אותה ברצינות בשלב זה".