'מקלים על חייבים ופוגעים בנושים'

עם כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף מבקר מומחה לדיני חייבים את העדפת האינטרס של החייבים על חשבון בעלי החוב שלא יקבלו את כספם.

שמעון כהן , ט"ו באלול תשע"ט

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: אריה מינקוב

יש מי שמשלם את המחיר. גרוס

חוק חדלות הפרעון נכנס לתוקפו היום. החוק עתיד להשפיע על לא מעט חייבים ונושים. אבל מסתבר שיש בו לא מעט מגרעות עליהן שוחחנו עם עו"ד שי הולנדר גרוס, מומחה בתחום דיני חייבים והוצאה לפועל.

בטרם הוא מסביר את הליקויים שהוא מוצא בחוק מסביר עו"ד גרוס את מהותו של החוק כ"חוק מורכב שמאגד בתוכו שלושה חוקים שונים, אבל במהות שלו הוא בפעם הראשונה מאגד את כל ההוראות הרלוונטיות בנושא חדלות פרעון, גם לגבי אנשים פרטיים וגם לגבי חברות וקובע כמטרה עיקרית את שיקום החייב, כלומר שם את האינטרס של החייב לפני האינטרס של בעלי החוב והנושים". איזון האינטרסים הזה נראה בעיני עו"ד גרוס כלקוי.

"יש שיאמרו שזה בסדר גמור וצריך לשים את האינטרס של החייב לפני האינטרס של הנושים. לטעמי האיזון הזה אינו איזון נכון ובחוק החדש יש למעשה העדפה ברורה לאינטרס של החייב".

מוסיף עו"ד גרוס ומבהיר את הדברים דרך הבנת החוק ותכליתו: "בפעם הראשונה יש התייחסות בחוק אחד גם ליחידים וגם לחברות ומסביר מה ההוראות לגבי כל אחד מההליכים. גם בחוק שהיה עד כה הליכי חדלות פרעון של חברות נדונו בבית משפט מחוזי, אבל מה ששונה כעת הוא שיחידים שירצו להיכנס להליך של פשיטת רגל, ההליך ינוהל במסגרת ההוצאה לפועל. חובות עד מאה וחמישים אלף שקלים, שזה רובם של ההליכים, יתנהלו במסגרת רשות האכיפה והגבייה במסגרת יעודית ומה שעד היום בבית משפט מחוזי עובר להוצאה לפועל. הדבר הופך את התהליך לזמין יותר עבורם, כלומר הם יוכלו להיכנס להליכי חדלות פרעון בקלות רבה יותר מבחינת עלויות ודרישות. היום כמעט ואין דרישות ואפשר לחרוג גם מסכום המינימום של ההליכים. כמעט ואין מגבלות ותנאים כדי להיכנס להליך פשיטת רגל, גם אם מדבור בחובות של עשרות אלפי ש"ח".

לדבריו במצב כזה היכולות של הנושים להתמודד והכלים שלהם לפעולה מול חייב שנכנס להליך של פשיטת רגל הן יכולות מצומצמות מאוד "ורוב הסיכויים שלא יראו את כספם".

ליקוי נוסף שמוצא עו"ד גרוס בחוק הוא העובדה ש"החוק לא עושה הבחנה בין חייבים שנכנסו לחובות כי כשלו בתום לב, שיש היגיון לאפשר להם לפתוח דף חדש ולפתוח עסק חדש ולהפוך ליצרניים מחדש ואפשר להבין את נושא השיקום. אבל יש מי שהגיעו לחובות בגלל חוסר אחריות, צריכה מופרזת מעבר ליכולות הכלכליות, נטילת הלוואות בידיעה שאין דרך להחזיר אותן. החוק לא עורך הבחנה בין השניים ומאפשר לכל חייב להיכנס להליך מבלי להטיל עליו אחריות כלשהי לחובות שהוא יצר".

לדברי גרוס הטענות שהוא מציג כעת עמדו בפני המחוקק בשלבי הכנת החוק, "אבל בשנים האחרונות המגמה נוטה לכיוון החייבים. הרפורמה הגדולה התחילה ב-2013 בכונס הנכסים הרשמי ששם כבר כתבו מסלול להליך פשיטת רגל שיוביל למחיקת חובות. היום זה בצורה מובנית. החוק קובע מסגרת זמן וגם את מטרת הליך שהיא מחיקת החובות. צריך לראות את הדברים במבט הכולל. אולי יש חוסר הבנה לכך שהנפגעים הם עסקים קטנים ובינוניים שלא יוכלו להתמודד מול חובות שיהיו כלפיהם. אולי אנחנו עוזרים לחלק מהחייבים שראוי היה לעשור להם, אבל על הדרך פוגעים באוכלוסיות שלמות והנזק יהיה גדול מהתועלת".

"במשפט השאלה היא איך עושים את האיזון בין האינטרסים. אני מסכים לכך שלהגיד שלשקם חייבים זה נכון וראוי, אבל השאלה אם לא פוגעים באוכלוסיות שלמות שראוי ונכון היה להגן עליהן. לכן לטעמי מדובר בחוק חשוב שעושה הרבה דברים טובים, אבל הוא לוקה במשהו בסיסי מאוד לטעמי. הוא מעביר מסר שחובות לא חייבים לשלם, מסר בעייתי מאוד שמחירו החברתי גדול, והדבר השני הוא שהאיזון שהוא עושה אינו נכון. אני מעריך שבעתיד נראה שמתבצעים תיקונים בחוק".