עו"ד ליאנה חזין- רביב
עו"ד ליאנה חזין- רביבצילום: יח"צ

עורכת הדין ליאנה חזין- רביב, שותפה במשרד עורכי דין רונן ברק ושות', בעלת התמחות מיוחדת וניסיון רב שנים ומעמיק ברשלנות רפואית בתקופת ההריון והלידה.

רשלנות רפואית בתחום ההריון והלידה משמעותה התנהלות רשלנית של בעלי המקצועות הרפואיים באבחון טרום הריון, בבדיקות שונות בתקופת ההריון וכמובן ברשלנות מקצועית בחדר הלידה. בין היתר כאשר לא מאובחנים בזמן אמת מומים בעובר, בייחוד מומים המועברים באמצעות תורשה (גנטיקה), המשפיעים על הלידה, אשר עלולה להסתיים בלידת ילד בעל מום מולד קשה.

הולדה בעוולה, מהי? הורים לילד בעל מום רשאים לתבוע את בעלי המקצוע אשר היו אמונים למנוע נשיאה והולדה של תינוק בעל מום.

חיים בעוולה, מה זה? בפרשת "זייצוב" הכירו, לראשונה, בזכותו של הילד עצמו, בעל המום, לתבוע את בעלי המקצוע אשר היו אמונים למנוע, למעשה, את הולדתו. תביעה זו העלתה שאלות אתיות קשות, כאשר טענת הילד הייתה כי "טוב מותו מחייו" ובסופו של יום עילת תביעה זו בוטלה.

רשלנות מקצועית בבדיקות קדם הריון ובתקופת ההריון:

כאשר האישה מביעה רצון להיכנס להריון, רופא נשים אמור לקחת אנמנזה מבני הזוג, ולהפנות את האישה לביצוע בדיקות קדם הריון, ברובן בדיקות גנטיות, בדיקות דם ועוד. על הרופא חלה החובה להפנות את האישה לביצוע של כל הבדיקות הנדרשות ועריכת בדיקות מוקדמות, מעמיקות, המספיקות כדי למצוא מחלות גנטיות אצל האישה ו/או בני משפחתה. כן הרופא מחויב בפיענוח נכון של בדיקות מעבדה שהתקבלו. היה והרופא לא לקח אנמנזה מלאה, לא הפנה את האישה, לא ביצע בדיקות מעמיקות בצורה מספקת ועקב כך נולד תינוק בעל מום, זוהי רשלנות רפואית המזכה את הורי התינוק בפיצוי.

דוגמה לרשלנות כזו היא אי הפניית האם לעתיד לביצוע בדיקת סקר מקדימה או בדיקת סיסי שלייה או בדיקת מי שפיר, כאשר יש צורך בכך. בדיקות אלה תפקידן, בין היתר, זיהוי עוברים בעלי תסמונות, מומחים או מחלות קשות", תסמונות אשר באות לידי ביטוי בתסמונת דאון, בפיגור שכלי ועוד . אם הרופא לא יידע את האישה אודות בדיקות אלה או לא אבחן את הגן לאחר הבדיקה, וכתוצאה מכך נולד ילד בעל מום, הרופא עלול להיות מחויב בפיצוי עקב רשלנות מקצועית.

בתקופת ההריון ישנן בדיקות מעקב הריון רבות שעל רופא הנשים חלה החובה להפנות את האישה לביצוען. אם האישה לא הופנתה לביצוע בדיקה מתאימה והדבר מנע מהרופא לזהות בעיה המשפיעה על ההריון או הלידה והדבר גרם להופעת מום אצל העובר, בהחלט יכולה לקום לאישה עילת תביעה נגד הרופא.

דוגמה לסיטואציה כזו היא סכרת הריון (המופיעה רק בזמן ההריון) שאיש לא אבחן. סכרת ההריון גרמה לגדילה מהירה של העובר והאישה נאלצה ללדת ילד במשקל גבוה מהרגיל. בעת הלידה, עקב גודלו של התינוק, נגרמו לתינוק מומים שניתן היה למנוע באבחון מוקדם והיערכות ללידה המתאימה לגודלו של העובר.

במידה והרופא לא מפענח נכון בדיקות או צילומים של האישה והעובר והדבר מונע קבלת טיפולים מתאימים המסתיימים בפגיעה באישה או בעובר, הדבר עלול להקים עילת תביעה נגד הרופא.

אם האישה פונה לרפואה פרטית ואינה מיודעת כי היא זכאית לבדיקות רחבות יותר מאלה שהיא תקבל ברפואה ציבורית, למשל בדיקת סקר מורחבת מזו הנעשית עפ"י הנחיות משרד הבריאות – הדבר עלול להקים עילת תביעה לאישה.

הפסקת הריון שלא לצורך ופגיעה בזכות להורות:

לדוגמה, חשד שהעובר נדבק מאימו בוירוס ה- CMV (העלול לגרום לפגיעה במערכת העצבים ונזק מוחי, שיבוש בתפקוד הכבד, קשיי שמיעה וראיה ועוד).

לוירוס הזה לפעמים אין סימפטומים ולכן קיים קושי ממשי לאתר אותו. הבדיקה המבוצעת לאם לא קובעת בוודאות הנדרשת האם העובר נדבק. בדיקת מי שפיר מאבחנת חלקית את הוירוס, אך לא מאתרת את המום המדויק שממנו יסבול העובר.

כאשר רופאים מאבחנים כי האישה נושאת הוירוס הדביקה את העובר, הם ממליצים מיידית לעבור הפסקת הריון. מניסיוננו, המלצה זו לא תמיד נכונה ובייחוד אם לא מבוצעת הבדיקה שיכולה לאבחן האם העובר נדבק ומאילו השלכות בדיוק יסבול- בדיקת MRI מוח.

אחריותו של הרופא להודיע לאישה על שלל אפשרויות אותן זכותה לממש, ובין היתר סיכויים וסיכונים ללדת תינוק חולה או בריא. אין מקום לשלוח את האישה מיידית להפסקת הריון טרם ביצוע מלוא הבירורים ומסירת מידע מהימן ורחב לאם לעתיד.

אם הרופא לא שלח את האם לעתיד לבצע בדיקת נוגדנים לוירוס, בדיקת CMV, הדבר אינו מהווה רשלנות מקצועית ולו מן הטעם כי הבדיקה לא מהווה חלק משגרת בדיקות טרם או בתקופת ההריון.

אנו מאמינים, כי על הרופאים לתת מידע מלא, מעודכן ומהימן לאישה מחד, אך מאידך על האישה לפעול במרץ ולהרבות בקריאה, התעניינות ומציאת מידע באופן עצמאי בכל הקשור לתקופת טרום הריון, הריון ולידה. חשוב מאוד להבין לאילו בדיקות אנו זכאיות מתוקף ביטוח בריאות ואילו עלינו לרכוש עצמאית ומהם ההבדלים בין בדיקות אלו.

חשוב שכל אישה תאסוף מאין תיק רפואי ותשמור את כל הבדיקות שביצעה ואת תוצאותיהן. בביקור אצל רופא חשוב שהרופא ירשום באופן מלא, ככל הניתן, את מהלך הבדיקה ואם נותרו לנו שאלות כמובן שאל לנו להתבייש לשאול ולברר כל סוגיה עד תום. בסופו של דבר מדובר בחיינו ובחיי ילדינו!

אם חלילה אירע ונולד תינוק עם מום, על מנת שנוכל לבחון קיום עילת תביעה יש לעשות מספר פעולות:

1. על האישה לקבל לידיה את כל הבדיקות אליהן הופנתה האישה, ובייחוד בדיקות גנטיות, בדיקות שקיפות, סקירת מערכות, בדיקת מי שפיר, בדיקות דם ועוד.

2. על האישה לקבל לידיה את כל הרשומות הרפואיות מהרופא המטפל ומכל הרופאים המומחים שטיפלו בה בתקופת טרום הריון, הריון והלידה.

3. לפני שנדע לבטח אם קיימת עילת תביעה ונוכל להגיש תביעה משפטית עלינו לערוך חוות דעת רפואית אצל רופא מומחה, אשר בה רופא מומחה יבסס את טענות רשלנות רפואית להן אנו טוענים. ללא חוות דעת זו לא ניתן להגיש תביעה, אלא במקרים חריגים בלבד.

הכותבת הינה עו"ד ליאנה חזין- רביב, שותפה במשרד עורכי דין רונן ברק ושות'. עו"ד חזין- רביב מנהלת מחלקה לתביעות נזיקין, בעלת התמחות מיוחדת ברשלנות רפואית. עורכת דין ליאנה חזין רביב בעלת ניסיון רב שנים, ידע מקצועי ומעמיק ברשלנות רפואית, במחלקתה מנוהלים תיקי רשלנות רפואית בעלות מאות מיליוני שקלים. אצלנו תקבלו יחס אישי ואדיב, אוזן קשבת וכתף תומכת, לצד מקצועית בלתי מתפשרת וחתירה לתוצאות הטובות ביותר בשבילכם!

פרטים נוספים באתר המשרד