גלי צה"ל
גלי צה"לצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הפרשן הפוליטי של גלי צה"ל, יעקב ברדוגו, לא מתרגש מהביקורות עליו מצד כחול לבן או מצד עמיתיו לתחנה הצבאית.

"אני גדלתי במערכות הציבוריות והגעתי לתקשורת מתוך אמונה שלמה שצריך שיח אחר. כיהנתי בתפקידים בכירים במדינה, כולל מתאם שיחות השלום עם הפלסטינים כך שאני מכיר את הצד המדיני על בוריו וניהלתי את הגופים הגדולים במשק. אני מגחך אל מול הדברים האלה. מה ששכחתי בפוליטיקה הם עוד ילמדו הרבה מאוד שנים", אומר ברדוגו בראיון לערוץ 7.

ברדוגו לא מתרגש מדף המסרים, כלשונו, שמהדהדים יחד רזי ברקאי ורינו צרור. "אני לא חבר לאג'נדה, אני לא צריך שרזי ברקאי ורינו צרור ילחשו לי את דף המסרים שלהם במסדרונות גלי צה"ל כדי שנהדהד אותו יחדיו ואני לא צריך שאחרים בתקשורת יספרו לי מה צריך להגיד. אני אומר את מה שאני חושב.

"אני נהנה שפעם אחר פעם התכנית שלי זוכה לאחוזי ההאזנה הגבוהים ביותר, היחידה בסדר היום של גלי צה"ל שמנצחת את רשת ב' ויש האומרים שהיא הכי משפיעה. אז יכול להיות שהזזתי גבינה לכמה אנשים וזה לא מוצא חן בעיניהם אז הם תוקפים לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. נתגבר על זה".

איזו עצה האחרונה היית נותן לליכוד ולכחול לבן? מה הן יכולות לעשות שטרם נעשה, כדי למקסם את כוחן?

"יום הבחירות מתאפיין בעיקר בארגון וזה הדבר הכי חשוב למפלגות. ככל שיוציאו אנשים מהבתים, ככל שהן יצליחו להקים מטה ארגוני חזק יותר כך הן יכולות להשפיע ואפילו באחוזים שיכולים להכריע בחירות".

מסרים גם עוזרים בעניין הזה? אנחנו זוכרים היטב את 'הערבים נוהרים לקלפיות'.

"זה סוג של דרבון להוציא אנשים. פעם היו מדרבנים אנשים בארגון הסעות וכל מה שקשור בזה. היום הדרבון הוא בשכנוע לצאת להצביע והסיפור של מסרים הוא בהחלט מאוד חשוב".

מה חסר כעת לנתניהו והוא צריך להשיג עבור ממשלת ימין?

"נתניהו בעיני, צריך להתעסק יותר בלהחזיר קולות שאביגדור ליברמן לקח לו שהם אנשי ימין ועדיין חושבים בצורה כלשהי שליברמן יחבור אליו. ככל שנתניהו ידגיש בפני אותם מצביעים שאין סיכוי לממשלה עם ליברמן, הוא יוכל להחזיר משם קולות. נתניהו צריך לחזק את המתנדנדים שהצביעו בעבר למשה כחלון כדי להשאיר את הקולות במחנה שלו. בעיני השתייה של ימינה היא דבר משני שנתניהו צריך לעשות, אבל הוא עושה את זה כדבר מרכזי וסיבותיו עמו".

מה יכולה לעשות כחול לבן כדי לנצח?

"הם פועלים באסטרטגיה אחרת. שם אין רחמים ואם הם רוצים להיות המפלגה הגדולה הם צריכים לשתות את המנדטים של השותפים הלכאורה טבעיים שלהם: 'המחנה הדמוקרטי' ומפלגת העבודה. בין כך ובין כך הם לא בונים על הקמת ממשלה איתן. הממשלה עליה מדבר בני גנץ בנויה כל כולה על פוטש בליכוד ויכולת להדיח את נתניהו. אנחנו רואים שבני גנץ אומר אתמול שהאג'נדה של העבודה והמחנה הדמוקרטי תמומש אצלו באופן מלא ומיצב את עצמו בשמאל כשהוא כביכול מייתר את הצורך במפלגות שמאל אחרות".

אולי זה דבר טוב, שכעת יש ימין ויש שמאל מובהק?

"כן, רק שזה הגיע ממש בקצה. מפלגת כחול לבן שמרה על עמימות אידיאולוגית ועד היום אנשיה לא מדברים על שתי מדינות לשתי עמים - סיסמת השלום הגדולה ביותר של השמאל הישראלי בשנים האחרונות. אתמול פתאום בני גנץ שינה את התזה ואימץ את תורתו של אהוד ברק והמחנה הדמוקרטי על נסיגות".

אחת השאלות הגדולות של הבחירות האלה: עוצמה יהודית. תעבור או לא תעבור את אחוז החסימה?

"אני לא עובד על פי הסקרים ולא מאמין להם כי אני חושב שהם מוטים ולא מקצועיים. אני מסתכל בפליאה על כך שבבחירות הקודמות עוצמה יהודית יחד עם איחוד מפלגות הימין הביאו 150 אלף קולות ותוהה איך איתמר בן גביר יכול להביא לבד מספר כזה. אני מניח שיהיה מפח נפש לאיתמר בן גביר ולעוצמה ואני אתפלא מאוד שזה לא יקרה".

"אני מקווה בשבילם שלא יהיה מצב כמו ב-1999 וב-2003 שהגוש בו הם תומכים יאבד את השלטון בעקבות 50-70 אלף קולות שילכו לאיבוד בהצבעה הזאת. עם זאת, אני יכול להתבדות".