יום הבחירות האחרון, כפי שכבר התרגלנו במערכות הבחירות הקודמות, היה יום של געוואלד. הפעם חברו הימין והשמאל יחד להזדעק על אחוזי ההצבעה הנמוכים במחוזותיהם, ועל איך שהחרדים, ולחילופין הערבים, נוהרים לקלפיות בהמוניהם. זה טריק די לעוס, שאולי עזר לנתניהו לנצח בבחירות לפני ארבע שנים, אבל כיום קשה למצוא מי שיקנה את זעקות השבר המדומות. מה שכן מעניין הוא שבניגוד לשנים קודמות, הפעם האזהרה של ביבי לגבי נהירת הערבים הייתה נכונה לחלוטין.
קמפיין הגעוואלד היחיד שהצליח בבחירות האלה, והתנהל במשך שבועות מתחת לאף של רבים מאיתנו, התרחש בכלל במגזר הערבי. אחרי ספירת הקולות התגלתה הפתעת הבחירות: הרשימה המשותפת בראשות איימן עודה היא המפלגה השלישית בגודלה בכנסת. בקונסטלציה של ממשלת אחדות או רוטציה, איימן עודה עשוי להיות יו"ר האופוזיציה. זו מציאות חסרת תקדים בישראל. אבל הרבה יותר מזה מעניינים הנתונים שעולים מתוצאות האמת – בבחירות הנוכחיות הצביעו 4.44 מיליון איש, שהם כמאה אלף אזרחים יותר מאשר בבחירות הקודמות. במקביל, מספר המצביעים שנוספו לרשימה המשותפת מסך ההצבעות למפלגות הערביות בסיבוב הקודם גם הוא מתקרב למאה אלף קולות. האזרחים הערבים יצאו להצביע בהתגייסות שלא הייתה כמותה, וזה לא קרה מעצמו. מאמץ רב זרועות של שבועות ארוכים קדם לכך, והגיע לעיצומו ביום הבחירות.
600 אלף צפיות
בראשון באוגוסט, כמעט חודשיים לפני הבחירות, הוקמה קואליציית ארגונים ערבית בשם 17/09. “יוזמה זו באה להרים פעילויות וכנסים רבים, לבסס קמפיין להעלאת שיעור ההצבעה בקרב ההמונים הערבים, ולדחוף את הדור הצעיר לפעילות והסברה בנושא הבחירה הפוליטית, כדי לבסס את הזכויות הלאומיות והאזרחיות הלגיטימיות של האזרח הערבי במדינה”, נכתב בערבית בתיאור דף הפייסבוק של הארגון. הדף עצמו פעיל מאוד, ומונה כמעט 7,000 עוקבים. לסרטונים שהפיץ, כמו "הפעם מצביעים" שיועד לצעירים ערבים, נרשמו 600 אלף צפיות. הוא הפעיל קמפיינים אינטרנטיים לשכנוע ועידוד הצבעה, וגם דיווח וחסימה של חשבונות ערביים הקוראים להחרמת הבחירות. מחוץ לעולם הווירטואלי פעל הארגון באמצעות מתנדבים, קמפיין שילוט וכנסי הסברה, שמטרת כולם להגביר את המוטיבציה של הציבור הערבי לצאת ולהצביע.
מאחורי היוזמה הזאת, שמאגדת כעשרה ארגונים ערביים אזרחיים, עומד סאמר סוויד. סוויד הוא חבר לשכת מפלגת חד"ש, ופעיל בימים כתיקונם לעידוד סרבנות בקרב העדה הדרוזית. לקראת הבחירות הוא לקח על עצמו את יוזמת הקואליציה, שהתגלתה כאפקטיבית. במהלך יום הבחירות פרסמה הקואליציה בדף הפייסבוק שלה תמונות של תורות ארוכים בקלפיות, עם דגש על צעירים רבים שבאו לממש את זכותם הדמוקרטית. האווירה ששודרה הגיעה מכל הארץ. תמונות מירכא, מחיפה, מלוד ומנצרת קישטו את הדף ובישרו על ניצחון. באחד הפוסטים גם שיגרו אנשי הדף עקיצה לראש הממשלה, כשצירפו לתמונת צעיר המשלשל מעטפה לקלפי את הכיתוב: “נהרו! נהרו! נהרו! עוד שעתיים לסגירת הקלפיות".
באותו הזמן בדרום הארץ התרחשה דרמה של ממש. ארגון ‘זזים’ הממומן במיליוני שקלים על ידי הקרן החדשה, גילה כבר בבחירות הקודמות מאגר מצביעים פוטנציאלי אדיר ולא מנוצל. תושבי הפזורה הבדואית, שמספרם נאמד בעשרות אלפים, חיים במאחזים לא חוקיים ומשכך אין להם קלפי זמינה. כדי להצביע בבחירות עליהם להרחיק ולנסוע, וגם כך המוטיבציה שלהם לא הייתה גדולה במיוחד. במהלך מערכת הבחירות הראשונה של 2019 סימנו ב’זזים’ את המטרה, אם כי באיחור וממילא בהתארגנות לא מספיק רחבה. בסופה של מערכת הבחירות פרסמו בארגון מייל הטוען כי ביום הבחירות הוסעו 3,000 מצביעים מהפזורה הבדואית, בהשקעה של כ-70 אלף שקלים.
לקראת הבחירות הנוכחיות, ומתוך הבנה כי הפוטנציאל גדול הרבה יותר, התכוננו בארגון למבצע ענק: 15 אלף מצביעים היה היעד החדש, שלשמו נשכרו מאות אוטובוסים וכלי רכב פרטיים. אלא שכאן נכנסה לתמונה המחלקה המשפטית של תנועת ‘אם תרצו’, שעקבה אחר הפעילות של ‘זזים’ והמתינה לשעת הכושר. על פי החוק, גוף שעוסק בפעילות פוליטית בהיקף של יותר מ-100 אלף שקלים חייב להירשם כגוף פעיל בבחירות. משמעות ההרשמה היא תנאי שקיפות מחמירים יותר ושינויים בהגדרות המיסוי. על פי כל חישוב בסיסי, הגדלה כזו של הפעילות, שבבחירות הקודמות עלתה כ-70 אלף שקלים, תעבור את הרף המותר. עו"ד מיכאל דבורין מהליכוד חבר לעתירה של ‘אם תרצו’, וכשבוע לפני הבחירות העניין הובא לשולחנו של השופט מלצר, יו"ר ועדת הבחירות.
בהחלטה מתבקשת הורה השופט מלצר יומיים לפני הבחירות כי על ‘זזים’ להירשם כגוף פעיל פוליטית או לחדול מן הפעילות. “’זזים’ לא יכלו להרשות לעצמם להירשם כגוף פעיל משתי סיבות", מסביר עו"ד דבורין, “האחת מפני שחובת השקיפות תאלץ אותם לחשוף תורמים ותומכים שככל הנראה לא מעוניינים בכך, והשנייה היא חוקי המס בארצות הברית. רוב התורמים של ‘זזים’ הם משם, ואם הארגון יהפוך לגוף פעיל הם לא יוכל לקבל ניכוי מס על התרומה. זה דבר שיכול לפגוע בהמשך הפעילות האזרחית שלהם מעבר לבחירות, וזה הימור שהם לא יכלו לקחת".
באוטובוסים
הצו אומנם יצא מלשכת ועדת הבחירות, אבל לכל הצדדים היה ברור ש’זזים’ לא ישמעו לו. בקבוצות הווטסאפ והפייסבוק של הארגון התחילו לרוץ הודעות שקוראות להגיע לתחנת הדלק בצומת להב באופן עצמאי ובלי קשר לארגון ‘זזים’. "מתנדבות אשר רוצות להסיע תושבי כפרים לא מוכרים לקלפי ונרשמו ב'זזים' או לא נרשמו ב'זזים', מוזמנות לתחנת הדלק 'דור אלון להב' (לשים בוויז) החל מהשעה 9:00 ועד חשיכה. נפזר אותכן לאנשים בכפרים שצריכים הסעות. הייתה החלטה של השופט, שחל איסור על ארגון זזים לפעול למען ההסעות הללו. לכן ארגון זזים כבר לא בתמונה. לכל אדם פרטי מותר להסיע אנשים לקלפיות, ולכן כל המתנדבות, וגם האנשים שיפגשו אותכם, הם אנשים פרטיים, ולא חלק מארגון זזים”, כך נכתב בהודעות שנשלחו בין הפעילים.
המידע הזה היה בידי הפעילים של ‘אם תרצו’ בערב שלפני הבחירות, והם נסעו – חמושים במצלמות – למקום המפגש. המראה שנגלה לעיניהם היה הכול מלבד התארגנות ספונטנית. במתחם תחנת הדלק התארגן חמ"ל של כ-30 איש חמושים במחשבים ובהם מסד נתונים מפורט של מצביעים ומיקומים, שככל הנראה לא נבנה בלילה אחד. סביב התחנה חנו עשרות רבות של כלי רכב. גם הפעילים שניהלו את המערך היו מוכרים לאנשי ‘אם תרצו’ ממעורבותם בארגוני שמאל אחרים שקשורים ל’זזים’, ומ’זזים’ עצמו. כצפוי, ההגעה של פעילי ‘אם תרצו’ לא התקבלה בעין יפה על ידי הפעילים של ‘זזים’.
"הגענו למקום והתחלנו לצלם", מספר תום ניסני, מנהל השטח של ‘אם תרצו’. “הם נבהלו מאיתנו, הרבה רכבים יצאו לדרך פתאום. הם הסבירו שהם פעילים עצמאיים, ושמותר לכל אדם להסיע לבחירות. משלא עזבנו, התחילו ויכוחים קולניים ואפילו דחיפות בדרישה שנלך משם. הזמנו משטרה, והשוטרים לקחו מהם תעודות זהות ופרטים מזהים". המידע הועבר במהלך יום הבחירות לעו"ד דבורין מהליכוד, והוא הגיש עתירה דחופה לשופט מלצר. בתחילה הוציא מלצר צו מניעה זמני, ובשעה תשע בערב, באיחור מה, הוציא צו קבוע האוסר על פעילותה של ‘זזים’, ואף מפנה את מבקר המדינה לחקור את הארגון ופעילותו. “אנחנו לא מתכוונים להניח להם אחרי הבחירות", מצהיר ניסני.
בסופו של דבר, לאורך כל יום הבחירות נמשכה פעילות ההיסעים של ‘זזים’. יעלה רענן, פעילת שמאל שעמדה בראש ההתארגנות, סיכמה את היום בפוסט שהעלתה בפייסבוק. "בשילוב עם התארגנויות מתנדבים ערביים מקומיים, הסענו למעלה מ-7,000 אנשים לקלפיות”, כתבה.
הסחף שעליו מדברת רענן הגדיל פי כמה את אפקט ההצבעה בדרום. אל המתנדבים הפרטיים הצטרפו חברות אוטובוסים בבעלות ערבית שתרמו רכבים שלהן לטובת הפעילות. טאבת אבו-ראס, איש שתי"ל ויוזמת קרן אברהם של הקרן החדשה, פרסם ביום הבחירות פוסט בפייסבוק ובו הוא מספר על חבר שתרם 25 אוטובוסים להסעות לקלפי בדרום. הטרנד התפשט כאש בשדה קוצים: “עאדל פריג’את תורם אוטובוסים להסעת מצביעים בדרום", “הסעות מצביעים יצאו מתל שבע", ועוד פוסטים רבים שסחפו מצביעים לקלפי. ביום שאחרי, המגמה ברורה. השוואה בין תוצאות האמת בריכוזים הבדואיים בדרום באתר ועדת הבחירות מלמדת על עלייה משמעותית באחוזי ההצבעה בקרב הבדואים. בקלפיות מסוימות הייתה עלייה של 40 אחוזים יותר מהבחירות הקודמות, ובאחרות - 10 אחוזים. המגמה, על כל פנים, ברורה, ונראה כי ‘זזים’ יכולים להכתיר את מבצע ההסעות שנאסר עליהם כהצלחה.