משמורת משותפות
משמורת משותפותצילום: pixabay

זו מעניקה לכל ילד את האפשרות לבלות זמן איכות עם שני ההורים בצורה שוויונית או קרובה לכך. התקדים, המעניק אפשרות להפחתת מזונות כאשר שני ההורים מתחלקים בצורה שוויונית יותר בהסדרי הראייה ומקדישים משאבים כספיים דומים, שינה את אורח חיים של משפחות רבות והיטיב עם הילדים. עם זאת, בתנאים מסוימים, בית המשפט מעניק לאחד ההורים משמורת מלאה כאשר טובת הילד עדיין ניצבת לנגד עיניו. באילו תנאים נגלה פסיקות אלה?

חזקת הגיל הרך

כאשר הילדים צעירים מגיל שש וההורים מגיעים לבית המשפט על מנת שיקבע את הסדרי הראייה והמשמורת בדרך כלל יקבע כי האם תשמש כמשמורן ראשי. הדבר נכון במיוחד כאשר שני בני הזוג שנפרדו מתגוררים במרחק רב זה מזה והילדים נמצאים בבית או במסגרת חינוכית. על מנת לאפשר לילדים רצף קבוע הם נשארים ללון אצל האם במהלך השבוע ורואים את האב בשעות או ימים שהוגדרו מראש.

כשירות האם לגידול הילדים

למרות האמור לעיל במקרים מסוימים האב יכול להוכיח בבית המשפט כי האם אינה כשירה לגדל את הילדים כמשמורן ראשי. מקרים אלה יכולים להיות כאשר - האם מכורה לחומרים נרקוטיים, אלכוהוליסטית או מזניחה את הילדים. בית המשפט עשוי לקבוע כי המשמורן הראשי יהיה האב והאם תזכה להסדרי ראייה עם הילדים. במקרים של חשש להתעללות בית המשפט גם יכול לקבוע כי המפגשים יהיו בפיקוח של אדם נוסף על מנת למנוע מקרי התעללות.

כאשר אחד ההורים עובר להתגורר מעבר לים

מקרה נוסף שיכול להוביל לקביעת משמורן ראשי שאינו האם הוא מקרה של רילוקיישן של אחד ההורים למדינה זרה או חשש לחטיפה של הילד אל מעבר לגבולות ישראל. מקרים רבים שהגיעו לבית המשפט עסקו בעולים חדשים שאחד מהם בחר שלא להמשיך ולהתגורר בישראל וחוזר למדינת הולדתו. במקרה זה בית המשפט יקבע כי המשמורן הראשי יהיה ההורה המתגורר בישראל (במידה והילדים יהודים).

במקרים מסוימים, כאשר הילדים מביעים נכונות לעבור להתגורר עם ההורה המשמורן מחוץ לגבולות ישראל יתכן ותתקבל עתירה לבית המשפט וההורה שעוזב את הארץ יוכל לקבל את המשמורת המלאה על הילדים. מקרה כזה ארע למשל בערעור בבית הדין לענייני משפחה בתל אביב בשנת 2013[1]. הנושא הנדון במשפט זה היה בקשתו של האב להחזיק במשמורת מלאה על ילדיו בישראל. לאחר הערעור בית המשפט פסק לטובת האם והיא קיבלה משמורת מלאה ואפשרות להתגורר עם הילדים ברוסיה או בלונדון אנגליה.

ועדת שניט – שינויים שעשויים להתרחש בשנים הקרובות

בעשור האחרון ניתן לראות מגמה של קביעת המשמורן הראשי בהתאם לתפקוד כל אחד מההורים. נבדקות היכולות הכלכליות לגדל את הילדים, הזמן המוקדש להם וכן המשאבים הרגשיים. ועדה מיוחדת שדנה בנושא שכונתה 'ועדת שניט' המליצה לבחון את טובת הילד בהתאם לכל מקרה ולבחון במשמורן הראשי ללא קשר למינו. חשוב לציין כי השינויים הללו עדיין לא נראים בפועל בבתי המשפט. במקרים רבים, אם ניתן, בית המשפט יפסוק על משמורת משותפת. הדבר נכון במיוחד אם ההורים מתגוררים בסמיכות זה לזה, באותה העיר או בערים קרובות.

לסיכום, למרות הנטייה בשנים האחרונות לצדד במשמורת משותפת במקרים רבים טובת הילד מחייבת את בית המשפט לבחור במשמורן ראשי – אם בעקבות חוסר תפקוד של אחד ההורים או מעבר למקום מרוחק. אם אתם היום ניצבים בפני פרשת דרכים או מחלוקת על משמורת הילדים מומלץ לפנות לשירותי עו"ד גירושין מנוסה ולבחון את סיכוייכם לקבל משמורת מלאה.

[1]1016-12 י.ש. נ' ס.ש. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (סגנית הנשיאה, כב' השופטת טובה סיון, בתמ"ש 21945/07 ובתמ"ש 24619-03-10