"ישראל לא יכולה להפקיד את גורלה בידיים זרות". חיילים אמריקנים
"ישראל לא יכולה להפקיד את גורלה בידיים זרות". חיילים אמריקניםצילום: ליאור מזרחי, פלאש 90

מחויבות אמריקנית לסייע לישראל בשעת מלחמה עושה רושם ראשוני של דבר מבורך, במיוחד כאשר נזכרים באירועי צוק איתן. בעיצומו של מבצע צוק איתן עצר ממשל אובמה את הרכבת האווירית, ומנע העברת נשק לישראל בעקבות טענות על הרג מוגבר של אזרחים בעזה. התוצאה הייתה שמאגרי הטילים של ישראל התרוקנו משמעותית. אירוע כזה אמור להימנע אם אכן ישראל וארצות הברית יחתמו על ברית הגנה, כפי שפורסם בתחילת השבוע, אלא שמומחים שונים סבורים שמדובר במלכודת דבש.

"בשביל לאשר הסכם כזה צריך ששני שלישים מהסנאט יצביעו בעדו", מסביר אל"מ (במיל') ד"ר ערן לרמן, סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים. "כלומר, מספיק שיהיו 34 סנאטורים דמוקרטים שיסרבו לאשר את ההסכם – ואין הסכם. זה עלול להפוך את כל ההסכם הזה למחלוקת בין הרפובליקנים לדמוקרטים, כשישראל הופכת לכלי ניגוח פוליטי, וזה מקום שאנחנו ממש לא רוצים להיות בו".

ישראל צריכה בכלל את ברית ההגנה?

"מתוך היכרותי עם מערכת היחסים שנבנתה בעמל רב בדורות האחרונים עם מערכת הביטחון האמריקנית – נראה לי שעדיף לנו המצב הנוכחי, מאשר מצב שבו מערכת הביטחון האמריקנית תרגיש מחויבות פורמלית להעמיד לרשותנו מערכים אסטרטגיים לעת חירום, כשלא בטוח שהיא מרגישה בנוח מבחינת יכולותיה".

על מה זה עלול להשפיע?

"קח למשל את סוגיית הגבולות. במסגרת התחייבות פורמלית, ארצות הברית עלולה להגיד שההסכם לא חל על רמת הגולן למשל, מה שעלול ליצור בעיה במקרה של מלחמה מצפון עם צבא סוריה והאיראנים. וזאת רק דוגמה. יכולות להיות הרבה מאוד סיטואציות שבהן אנחנו נעדיף מחויבות לא פורמלית על פני מחויבות פורמלית".

אינטרס אמריקני

זאת לא הפעם הראשונה שבה ברית ההגנה עולה בדיונים בין המדינות, ובאופן מפתיע לא מדינת ישראל היא זאת שמעלה את הנושא שוב ושוב. "לרוב מי שמעדיפים את ברית ההגנה אלה דווקא האמריקנים, והם אלה שיוזמים ומקדמים את הרעיון", אומר פרופ' אל"מ (במיל') גבי סיבוני, ראש תוכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי.

למה דווקא הם אלה שמעוניינים בכך יותר?

"בכל הפעמים שזה עלה עד היום, המטרה של האמריקנים הייתה לגרום לישראל לקבל החלטות פחות נחרצות וחריפות ויותר מתונות, בנושאים אסטרטגיים בשביל ישראל כמו בנושא האיראני. מאז מלחמת ששת הימים ועד היום הנושא עלה פעם אחר פעם, וכל פעם נפל".

למה מערכת הביטחון התנגדה לזה שוב ושוב?

"כשאתה עושה ברית כזאת, שבה אתה היתוש והצד השני הוא פיל, הצד השני מקבל המון שליטה, ומדינת ישראל לא רוצה להעביר את השליטה על גורלה למדינה זרה. אם כל פעולה שעשויה לאיים על האינטרסים האמריקניים צריך לתאם איתם, זאת בעיה בשביל ישראל. אילו הייתה לישראל ברית הגנה בזמן התקיפה בעיראק, ישראל הייתה מתקשה מאוד להוציא את התקיפה ההיא אל הפועל".

במה זה שונה מהמצב כיום, שבו ישראל מעדכנת את ארצות הברית על כמעט כל פעולה צבאית משמעותית?

"יש הבדל בין תיאום ובין עדכון. לעדכן אתה יכול גם בדיעבד או כמה שעות לפני כן, תיאום זה משהו אחר לגמרי. מדובר בעוד מנגנונים שהופכים כל פעולה להרבה יותר מסורבלת, ומקטינים את היכולת של ישראל לפעול בצורה עצמאית. מה שיש לנו היום עם הרוסים זה מנגנון עדכון הרבה יותר ממנגנון תיאום, ושמענו יותר מפעם אחת על ההשלכות של זה. במקרה של ברית הגנה זה יהיה הרבה יותר חמור".

"לא מדובר רק על תיאום לפני פעילות צבאית כלשהי או השפעה על קבלת החלטות", אומר ד"ר לרמן. "יש משמעויות נוספות. אני לא בטוח שישראל רוצה לתת שקיפות מלאה על כל הנכסים האסטרטגיים שלה מול ארצות הברית. עשרות שנים ישראל שמרה על עמימות בנושאים אסטרטגיים כמו הגרעין הישראלי, ובמסגרת הסכם כזה היא תיאלץ לכל הפחות להסיר את העמימות בפני ארצות הברית".

נשמע שאין בברית ההגנה שום תועלת בשבילנו.

"התועלת העיקרית היא במימד ההרתעתי. האויב הפוטנציאלי, שמתמודד מול ישראל שיש לה ברית הגנה עם ארצות הברית, שואל את עצמו מה התועלת בלתקוף את ישראל. הרי גם אם הוא יצליח לפגוע ביכולת של ישראל להגן על עצמה, הוא ייאלץ להתמודד עם ארצות הברית. יש לזה משמעות, אם כי צריך לזכור שמדינות ערב הגיעו כבר במלחמת יום כיפור למסקנה שאין להן את היכולת לדלדל את כוחו של צה"ל, כי האמריקנים ישובו וישלימו אותו. זה כבר תרם רבות בבניית ההרתעה הישראלית, כי הערבים הבינו שהם לא יגיעו להישג טוב יותר ממה שהשיגו ב-48 השעות הראשונות של מלחמת יום כיפור".

להפוך את הסיוע לפורמלי

אל מול האזהרות הכמעט חד משמעיות של מערכת הביטחון, ניסה נתניהו להסביר שמדובר בהגזמות, במיוחד בכל הקשור לחופש הפעולה של ישראל. כדי להוכיח את דבריו הביא ראש הממשלה את הדוגמאות של תקיפות צרפת במאלי לפני כמה שנים, ואת פעילותה הצבאית של בריטניה באי פוקלנד לאורך השנים, פעולות שלא נמנעו למרות חברותן של השתיים בנאט"ו. גם לדעת גורמים שאינם מתנגדים נחרצות לברית, היחס אליה תלוי בתוכנה.

"ברית הגנה זה בעיקר כותרת. בשביל לדעת האם זה יהיה טוב לישראל או לא, צריך לראות מה הברית הזאת תכיל בהסכמים שלה", אומר תא"ל (במיל') ארז וינר. "יש הרבה מאוד ורסיות של בריתות הגנה ברחבי העולם, וגם במהלך הדיונים לאורך השנים עלו גרסאות שונות של ברית מסוג זה. באחת הפעמים אפילו דיברו על כך שטורקיה תהיה חלק מברית שתכלול את ישראל וארצות הברית, בימים שעדיין ראו בה חלק מהגוש המערבי".

יש מכנה משותף לכל הגרסאות של ברית ההגנה שהוצעו לאורך השנים?

"יש קווים כלליים דומים. בגדול נאמר שישראל וארצות הברית משתפות פעולה בתחום הביטחוני. צריך לזכור שאת רוב הדברים ארצות הברית עושה בלאו הכי גם כיום. בישראל יש מחסני נשק גדולים מאוד של ציוד אמריקני, וזה לא בגלל שמחר בבוקר צבא ארצות הברית ישתמש בנשק הזה. זה נשק שהוא מעין ערובת ביטחון לישראל בעקבות טראומת מלחמת יום כיפור, כך שבמקרה הצורך ארצות הברית פשוט תאפשר לישראל לפתוח את המנעול ולקחת את הציוד שהיא צריכה, אם נתאר את זה בצורה ציורית למדי".

אם בלאו הכי רוב היתרונות של ברית הגנה מתקיימים בשטח, בשביל מה אנחנו צריכים הסכם כזה שעשוי להגביל את ישראל?

"התפיסה של בן גוריון, עוד מימיה הראשונים של מדינת ישראל, הייתה שישראל זקוקה למעצמה שתגן עליה או לכל הפחות תעניק לה את חסותה. עד סוף שנות ה-60 זו הייתה צרפת, ומאז זאת ארצות הברית. ברית הגנה תחזק מאוד את העניין הזה בצורה פורמלית, ואם זה ייעשה בצורה נכונה – הפוטנציאל לישראל הוא די טוב. עד היום אנחנו רואים מה המשמעות של חוק שמחייב מבחינה פורמלית את ארצות הברית לשמור על היתרון האיכותי של ישראל על פני מדינות האזור. היתרון הזה נשמר בזכות החוק גם בממשל אובמה שהיה בעייתי לישראל. כיום יש בארצות הברית משטר אוהד, אבל אנחנו לא יודעים מה יקרה ב-2020. אם טראמפ ימשיך – מה טוב, אבל אם יעלה משטר אחר שיהיה פחות אוהד לישראל – התמיכה הביטחונית האוטומטית לא בהכרח תהיה חזקה כל כך".

וינר מציין שהיו תקופות שבהן מערכת הביטחון אף תמכה ברעיון, ברמה כזאת או אחרת, אך הקו המרכזי שיוצא בעת הזאת מגורמי ביטחון שונים הוא שרב הנזק מהתועלת בהסכם כזה. "מכיוון שרוב הדברים קיימים גם ככה בשטח, עדיף לישראל ללכת לכיוון של העמקת שיתוף הפעולה עם צבא ארצות הברית בצורה לא פורמלית בנקודות שבהן אפשר להעמיק את השותפות, מאשר להגיע להסכמים רשמיים שיגבילו אותנו", אומר פרופ' סיבוני.

"נכון, בן גוריון רצה להשיג גב של מעצמה לישראל, אבל לאורך כל שנותיה ישראל שמרה על עיקרון אחד מרכזי: אנחנו מגינים על עצמנו בעצמנו. האבסורד הגדול הוא שכשישראל הייתה במצב חלש מאוד מול צבאות ערב, היא הצליחה להגן על עצמה לבד. לעומת זאת היום, כשהעוצמה הצבאית של ישראל אדירה וטובה בהרבה מכל אויבינו, אנחנו פונים לברית הגנה. זו טעות בעיניי, והנזק יעלה על התועלת".