משלחת מאירלנד מתחמשת למאבק ב-BDS

ראש מועצת בקעת הירדן מארח משלחת מאירלנד, מעוז ה-BDS, על מנת להציג בפניהם נתונים ומידע לחיזוק המאבק בחרם נגד ישראל.

שמעון כהן , כ"ד באלול תשע"ט

אלחיאני וחברי המשלחת
אלחיאני וחברי המשלחת
צילום: מועצת בקעת הירדן

לחמש אותם בנתונים. אלחיאני

משלחת מאירלנד מבקרת בימים אלה בבקעת הירדן כחלק מהמאבק בתופעת ה-BDS.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מי שמוביל את הביקור, ראש מועצת בקעת הירדן, דוד אלחיאני, המסביר את חשיבות הביקור ומתייחס לסיכויי מהלך הריבונות בבקעה לנוכח תוצאות הבחירות.

"מ-2007 אנחנו תחת חרם על מוצרי בקעת הירדן ויהודה ושומרון בכלל, במערב אירופה, במיוחד באנגליה ובמיוחד באירלנד ששם ה-BDS מרים ראש וקרוב לחקיקה. במדינות רבות מתייחסים להם כנותני לגיטימציה לאנטישמיות. היה חשוב לנו יחד עם השר גלעד ארדן כחלק ממערך המלחמה בחרם, לקדם כנסים וביקורי משלחות שיבינו את השפעות ה-BDS".

לטעמו של אלחיאני "חלק מכך שאירלנד היא ממובילי התופעה נובע מאי ידיעה ובורות על מה שקורה בישראל, והיה חשוב לנו שיראו מקרוב. בין חברי המשלחת ישנו שר המשפטים וההגנה לשעבר, בלוגרים סופרים ומעצבי דעת קהל שאנחנו נותנים הם את הכלים לניהול המאבק ב-BDS להיות יעילים הרבה יותר".

חברי המשלחת הם תומכי ישראל ואלחיאני רואה ערך רב במתן כלים בידיהם להתמודד עם תופעות החרם. "עד עכשיו לא הבינו את מה שקורה, אבל כשמפגישים אותם עם חקלאים, מסבירים את השפעות החרם על האוכלוסייה פלשתינית, הם חוזרים עם הרבה תובנות חזרה לאירלנד וכלים להתמודדות".

עוד ביקשנו מאלחיאני להתייחס לסיכוייה של הצהרת נתניהו אודות ריבונות בבקעת הירדן כעת, כאשר נראה שממשלת ימין בלבד כבר לא תהיה. אלחיאני משיב: "לדעתי יש שתי אפשרויות: האחת היא שתקום ממשלה בראשות נתניהו והשנייה היא הליכה לבחירות שלישיות. במידה ותתקיים האפשרות הראשונה נתניהו יממש את ההצהרה שלו מיד אחרי הקמת הממשלה ואני מאמין שגם ב'כחול לבן' יש מי שיתמוך בהחלת ריבונות בבקעת הירדן, בעיקר כשהעמדה הזו נתמכת על ידי האמריקאים. אני מאוד אופטימי במידה ותוקם ממשלה בראשותו של נתניהו. אם הולכים למערכת בחירות שלישית זה כבר סיפור אחר וכל העניין כבר לא רלוונטי עד הקמת ממשלה".

עוד התבקש אלחיאני להתייחס לטענות לפיהן הממלכה הירדנית והמלך עבדאללה בראשה מוטרדים מאפשרות סיפוח הבקעה ורואים בה פגיעה אנושה בהסכם השלום. "אני ממובילי המאבק בהסכמי אוסלו, ואני זוכר כבר אז את הקולות של הירדנים שמדברים בשני קולות, מעל ומתחת השולחן. מעל השולחן הם יגידו שלא רוצים שום ריבונות ורוצים גבולות 67', אבל מתחת השולחן, בשיחות לא רשמיות הם רוצים שיהיו רק שני צבאות, ישראלי וירדני ולא רוצים אף אחד אחר. הם לא רוצים שום קשר עם הפלשתינים. בקעת הירדן בריבונות ישראלית היא גם אינטרס ירדני".

להערכתו כל השיח הירדני נגד ריבונות ישראל לא נועד אלא לצרכי הסברה בעולם הערבי שהיה תוקף את ירדן בחריפות אם זו לא הייתה מביעה התנגדות, אבל מפגישות בלתי רשמיות שנכחתי בהן, אני יודע שהם לא רוצים שום קשר עם האוכלוסייה הפלשתינית. ויש בזה הרבה היגיון".