"תמיר חן"
"תמיר חן"צילום: ערוץ 7

בסוף השבוע שעבר פורסמה בעלון 'עולם קטן' כתבה שהסעירה רבים בדבר חסידות רחלין והגדרתה ככת לכל דבר.

הכתבה חשפה מוטיבים ומאפיינים התואמים את המתרחש בכתות וקיימים כחלק משגרת ההתנהלות בחסידות רחלין.

בעקבות הכתבה, שפורסמה גם בערוץ 7, התעורר שיח ער סביב שאלת ההבדל בין כת לחסידות ורבים, ככל הנראה מתומכי חסידות רחלין, קבעו בתוקף כי אין מדובר בכת אלא בחסידות קדושה לכל דבר. ביומן ערוץ 7 שוחחנו על הסוגיה עם מחבר הספר 'סגור' המספר את סיפורו האישי כמי שהיה בחסידות\כת דומה לזו ונחלץ ממנה תוך גביית מחיר אישי כבד.

את דבריו פותח תמיר בהבהרה לפיה את עמדתו הוא מציג ללא קשר לכתבה או לחסידות המסוימת שעליה דובר, אלא באופן כללי על כתות, יהודיות ושאינן יהודיות.

"צריך לזכור שאין קשר אמתי בין יהדות לכת", הוא אומר. "יכולים להיות אנשים תאבי שליטה שמחפשים חסידים ופלטפורמה שיכולה להיות קשורה לנצרות או למזרח כדי לקדם את המניעים האישיים שלהם".

על הפער וההבדל בין חסידות לכת אומר תמיר כי מדובר ב"שאלה מאוד עדינה. בכל קהילה גם נורמאטיבית ניתן למצוא מאפיין אחד או שניים. הדרך שלנו להזהיר את האנשים היא בזיהוי מאפיינים וככל שיש יותר מאפיינים רמת המסוכנות עולה".

בדבריו מציג תמיר שורת פרמטרים שבהם יכול כל אדם לבחון את החברה בה הוא חי, אם היא נורמאטיבית או לא והמבחן הראשון שהוא מציג הוא מבחן ההלכה: "לכתות בתוך היהדות המבחן הוא מבחן ההלכה. האם אותו מנהיג המכנה את עצמו רב או אדמו"ר לא שומר על ההלכה. עוד אופייני לכתות הוא שאותו אדם אומר שהאמת המוחלטת נמצאת רק אצלו ורק דרכו תוכל להגיע לתיקון ולהתקדם. זה מגיע תוך פסילה גורפת של כל המשפיעים. הוא יכול לטעון כלפי אחרים, גם גדולי ישראל, שהם כערב רב כמוציאים לשמד, כדי לשלוט על החסידים שלו".

"בדרך כלל אין להם רב מעליהם. הם ממציאים אידאולוגיה חדשה ומרחב סטרילי לשליטה שלהם. נקודה חשובה נוספת היא שהרבה פעמים הם עצמם לא עומדים בהנהגות שהם מורים לחסידים שלהם, זה יכול להיות בנושאי כשרות, לשון הרע שהרב מרשה לעצמו לדבר. הם מסבירים את זה בכך שהרב נמצא בספרה מאוד גבוהה, ונלחם על גאולת ישראל ושם במקומות הללו עושים הנחות בגלל המדרגה הרוחנית שלו".

מוסיף תמיר ומציג סעיפים נוספים המאפשרים לבחון אם מדובר בכת או בחברה נורמאטיבית: "פולשנות. הרב או הגורו הוא מעורב בחיי החסידים שלו בצורה מוגזמת. יש כתות שהמנהיג דורש מהאנשים שלו יומנים לגבי מה שעושים בכל שעה, הוא מתערב בנושאי בריאות ותזונה, כל דבר צריך אישור של הרב. בנוסף יש האדרה לא מציאותית של הגורו. באחת הכתות אמרו שמבט של הרב מתקן שבעה גלגולים אחורה, רמות לא מציאותיות שגורמות לאדם להתבטל לחלוטין בפניו".

"התחושה בכת היא לא של צמיחה והתפתחות אלא להפך. התחושה היא של פחד, אשמה ודיכוי וההסבר שאדם נותן לעצמו הוא שהוא נמצא בשפיץ הפירמידה של האנושות ולכן זה נראה כך וזה בסדר", אומר תמיר ומספר מניסיונו שלו, "שאלתי בכת שהייתי את הרב איך זה יכול להיות שכולנו שבורים והוא אמר שזה מצב השכינה בשמיים. כלומר הפרשנות היא שאני עושה דבר גדול כל כך ולכן אני מוכן לספוג את המחיר. לכן הם יגדירו את תחושתם כנפלאה, כי תחושת הצלת העולם היא מכפרת על כל התחושות הללו".

מוסיף תמיר ומתאר: "בכתות מציגים משימה לא אפשרית, כלומר אידאולוגיה שלא ניתן לבדוק אותה, לא ניתן לדעת אם מתקדמים או הולכים אחורה. החסידים נשמרים קטנים כדי שיהיו בשליטה של הגורו ולכן התפתחות אישית נבלמת בצורה גורפת, אלא אם כן יש לו אינטרס שמישהו יתפתח כדי להשתמש בכישורים שלו".

"נקודה נוספת היא השפלות. בכל כת, גם כת חסידית, הרבי משתמש בהשפלות לביסוס השליטה שלו. הוא משתמש בכינויים של 'אתה אפס', 'לא נורמאלי' וכן הלאה בצורה שוטפת, והחסיד מפרש את זה כתיקון שלו לגאווה שלו. כששאלתי הרב הסביר לי שזה משמים וזה התיקון שלי".

מאפיינים נוספים אותם מזכיר תמיר: "חסידים מתבקשים לסלף ולשקר למען שמירה על הגורו. אם מרגישים שמשקרים מעוותים ומסלפים כדי לשמור על חלון הראווה של הרב הגורו או הכת, זה אומר שמשהו לא בסדר".

גם איסוף כספים למען הגורו, כפי שמקובל בכתות המזרח, שם יושב הגורו בארמון של זהב אם הרבה משרתים כשמאמיניו מקוששים מטבע למטבע כדי לפרנס אותו, גם מציאות דומה קיימת בכתות היהודיות. "ביהדות זה מקבל טייטל של איסוף צדקה ותרומות לקודש. כל כת כזו אוספת כספים כדי להתקיים בהוראות קבע, בתרומות ובפניה לבעלי ממון".

"נקודה נוספת היא שיש מערכת של דיווחים והלשנות. כדי לשלוט בקהילה הגורו מורה לכל החסידים לדווח על כל מי שעובר על חוקי הקהילה או התנהגות לא ראויה, וכך זורם אליו מידע על מה שקורה בקהילה. התחושה בקהילה היא שמסתכלים עליך ונוצרת תחושה של עוינות ופחד. הקהילה מפסיקה לתפקד כנורמאטיבית חברית, אלא כקהילה שבה כל אחד מסתכל על השני".

לנוכח כל אלה שאלנו את תמיר מה מונע מחברי קהילה להתבונן בכל הנתונים שסביבם ולעזוב את הקהילה מתוך תחושה ש'מה הוא כבר יעשה לי אם אלך', ותמיר משיב בדוגמא משיחה עם מאמינה שיצאה מכת: "היא שאלה אם הוא מסוגל לפגוע בה מרחוק. את זה היא אמרה אחרי שהיא כבר יצאה משם, ועדיין כך היא חשבה. לקח הרבה זמן לשכנע שכל הכוח של המנהיג הוא בתוך הקהילה. זו גם תלות במנהיג וגם חשש מאיך אסתדר, ומה יאמרו מי שנמצא מחוץ לקהילה אם אעזוב".

"אלמנט חשוב מאוד בכתות הוא הניתוק מכל מי שנמצא בחוץ. מתרכזים רק במה שיש בתוך הקהילה ויציאה משם מלווה בקושי עצום. בודדים הם האנשים שהצליחו להבין שהם בכת ויצאו".

בדבריו מבהיר תמיר כי המאמינים אינם בהכרח ממעמד סוציואקונומי נמוך, ולא פעם מדובר בבעלי אינטליגנציה גבוהה. "יש סטיגמה שמי שמגיע לכתות הם דלת-העם אבל המחקרים מראים בדיוק הפוך. זה מתחיל בהיגיון הפשוט כי כדי להקים כת למאוויים שלו הגורו צריך אנשים עם משאבים כלכליים ואנושיים. יש כת שבה הגורו היה קורא לחסידים היהלומים שלי. כך אוספים את היהלומים כדי לבנות את הקהילה שלהם. מעבר לכך, דווקא אנשים שמחפשים משמעות ורוצים לפעול בחיים ולהגיע אל המעבר ולהתחבר לאידאולוגיה משמעותית, דווקא הם יכולים ליפול ברשת הזו. מחקרים מראים שיכולה להיות תנודה בחיים של אדם כמו פטירה של אדם קרוב שפותחת להשפעה שכזו".

ומה גורם לאותם מקרים נדירים של התפכחות ויציאה מהכת? "נדירה היציאה של אנשים החוצה. מי שיש לו סיכוי לצאת הם מי שהלכו עד הסוף והגיעו לליבה", משיב תמיר, ומספר מניסיונו שלו: "במקרה שלי הייתי קרוב לגורו שלי שלוש שנים 24\7 והחיכוך גורם להכיר תכונות אחרות שלו, אבל מה שהוציא אותי הוא שכרון השליט שלו שגרם לו להסיר את הכפפות ולדרוש עוד ועוד, ובשלב כלשהו הוא הגיע לקצה שממנו נפלטתי החוצה".

לקראת תום הדברים שאלנו את תמיר את שאלת התם ואולי התמים: ואם למישהו זה טוב? אם יש מאמינים שהחיים בצילו הגדול של גורו נותנת להם תחושה טובה, והכפיפות אליו מייצרת אצלם תחושת ביטול שלטעמם היא בריאה?

"יש אמירה של מי שאומרים שזו החוויה שלו וזה בסדר. הדוגמא היא המקרה של כת אמבש שנשפט ל-26 שנים על התעללות בנשים ובילדים, ועם זאת ארבע מנשותיו תומכות בו. אנחנו מסתכלים על התופעה הזו וצריכים להחליט איך מתייחסים. איך למרות העדויות הקשות מאוד יש כאן נשים שמתוך מציאות של שליטה מסתכלות עליו כצדיק גדול. זו שאלה עמוקה שאנחנו כחברה צריכים להתמודד איתה".