העם רוצה יהדות, אבל איפה אנחנו?

הרב עמיחי אליהו נערך לתום מבצע ההתרמות לאיגוד רבני הקהילות, מסביר את תפקיד הרבנים כמגשרים ומקשרים בין התורה לעם ובינו לבין עצמו

שמעון כהן , כ"ה באלול תשע"ט

הרב עמיחי אליהו
הרב עמיחי אליהו
צילום: איגוד רבני הקהילות

הלילה (בין רביעי לחמישי) מסתיים מבצע ההתרמה של איגוד רבני הקהילות בראשותו של הרב עמיחי אליהו, עמו שוחחנו ביומן ערוץ 7 על המבצע ועל מטרות הארגון, בעיקר בימים אלו של מחלוקות דרמטיות בסוגיות דת ומדינה.

"אנחנו בתקופה שבה כל מי שמסתובב ברחובות רואה שהבחירה היא בין קואליציה חילונית לבין ציבור גדול שמחובר למסורת, בין מי שרוצה להדיר את היהדות מהמרחב הציבורי לבין רוב הציבור שרוצה יהדות ולפעמים נמצא במתח מול מה שמבהילים אותו במונח 'מדינת הלכה'. הפתרון לכך הוא רבני הקהילות שמגיעים בממשק מלא עם אוכלוסיה רחבה בישראל".

"לא מדובר בפרויקט של הציונות הדתית אלא בפרויקט שנועד לרבנים בתוך הערים, כמאתיים וחמישים רבנים, שנמצאים בערים ובפריפריה וכשפוגשים רב כזה ורבנית כזו, עין בעין לב בלב, ורואים כמה הם טובים ומחוברים לקב"ה ויוצרים מדרגות בין מה שמסופר בתקשורת לבין התורה, מבינים שהיהדות היא דבר טוב משמח ומקדם את העולם בסוגיות של משפחה, התנהלות, מידות טובות ואפילו כלכלה וגישור ועוד. לתפיסתנו, גם לתפיסת מו"ר אבי, הרב שמואל אליהו, וגם לפי דרכו של סבא זו השליחות של הדור הזה, לא לוותר על קוצו של יוד מהתורה עם הרבה מאור פנים, מתיקות ואהבה לעם ישראל".

על דבריו אלה נשאל הרב אליהו אם המציאות לא מלמדת שככל שהציבור שומר המצוות מציג את הטוב שבתורה ובהנהגותיה הרי שיש מי שעט עליו בטענות שהוא יהיר ומתנשא, כזה הרואה באחר עגלה ריקה, טענות המותירות אחריהם ריב ומדון.

"ריב ומדנים נוצרים כשיש מרחק, כשהדברים מוצגים מתוך התקשורת ומתוך בועה, אבל אם זה אנחנו ביחד ולא אני ואתה, הכול נעלם והכול נעלם ומתמזג. זו החכמה של רבני הקהילות. הם לא באים כגרעין, מבלי לפגוע בחשיבות הגרעינים, אלא הם באים לחיות עם הציבור. הם לא עושים את ראש השנה בישיבות שלהם אלא בקהילה, את סעודת פורים הם עושים עם הקהילה, עם עם ישראל. כשאין מרחק ורצון שיסתכלו עליי וילמדו ממני אלא להיות ביחד הכל נעלם".

"אנחנו נמצאים בתוך הציבור. אנחנו באיגוד רק כלי לעזור. הרבנים לא מקבלים את השופר בתקשורת והציבור לא יודע עד כמה הם מסורים ומשקיעים למען עם ישראל, לפעמים ללא משכורת. את הרבנים אנחנו צריכים להציב כסמל ליופייה של היהדות ויופייה של התורה. את כל סיפורי החסידים שמספרים לנו עליהם בנוסטלגיה אנחנו רואים מדי יום ברבני הקהילות. אנחנו רק צריכים לשים את זה בחזית התקשורת. כשעם ישראל ייפגש עם המתיקות של האנשים הלב יתרחב והמתח יתפוגג ובא לציון גואל

"למרבה הצער אנשים לא מבינים את התפקיד הזה, וגם זה חלק מהשליחות שלנו, שאנשים יבינו. הרי אם אברהם אבינו היה פה הוא היה אומר 'תדאגו לילדים שלי שרוצים להכיר את היהדות'. חב"ד הבינו את זה בעבר. גם אנחנו צריכים להבין את זה. גם מחקר של התנועה הרפורמית אומר ש-83 אחוזים מתושבי ישראל רוצים יהדות ומפחדים לבקש את זה. אז למה אנחנו לא נמצאים שם?", שואל הרב אליהו ומציין כי לבד מארבעה או חמישה מוסדות אין בציונות הדתית פעילות קירוב והיכרות להארת פניה של היהדות.

על הכנס הגדול שקיימה תנועתו לפני ימים אחדים, מספר הרב אליהו: "בכנס רצינו לספר לרבנים עד כמה הם חשובים, להעלות אותם על נס, שעם ישראל ידע מי נמצא כאן. היה אירוע מרגש מאוד עם סיפורים עמוקים. אנשים בכו מרוב התרגשות. בנוסף זו הייתה קריאת כיוון. אנחנו רוצים להגיע ל-500 קהילות וזקוקים לשותפות הציבור והבעת האמון של הציבור. זה פרויקט דגל של הציונות הדתית שהיא חייבת להיכנס אליו. זו הייתה הקריאה שלי הקטן ושל מו"ר אבא, הרב שמואל", אומר הרב אליהו ומציין כי בין השאר הגיעה גם בקשה להרחבת המיזם גם לתפוצות, והוא מספר:

"בוז'י הרצוג, ראש הסוכנות, פנה לאבא לפני כחצי שנה ואמר שהציונות הדתית לקחה אתגרים ועמדה בהם, את התקשורת, הגרעינים התורניים, את הצבא וכו', אז למה לא מספיק מעסיק אתכם נושא ההתבוללות בתפוצות? זו שאלה, וככל שמסתכלים אל תוך הציונות הדתית והחלק התורני יש פחות מודעות. הוא ביקש שניכנס לעניין הזה. גם לזה צריך הרבה תמיכה של הציבור. הציבור הציוני שנמצא שם עולה לארץ וקהילות היהודיות נותרות ליבראליות עד כדי אבדן זהות או שהן חרדיות, אבל אין בתי מדרש ציוניים שפועלים בכל הכוח. זו סוגיה מאוד מורכבת".

בשעות אלו, איגוד רבני קהילות בנמצא בעיצומו של קמפיין התרמה שבו כל תרומה יכולה לסייע להכפיל את מספר הרבנים והקהילות שכבר קיימות.

לפרטים ולתרומה לחצו כאן