אחת הסוגיות הניצבות על שולחן המו"מ הקואליציוני לקראת הקמת ממשלת אחדות היא דרישת נתניהו לקיים את הבטחתו מלפני הבחירות להחלת החוק הישראלי על בקעת הירדן. בראיון ליומן ערוץ 7 מבהיר פרופ' אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים, עד כמה מהלך שכזה יהיה קריטי לביטחונה של ישראל בעתיד.
בראשית הדברים מזכיר פרופ' ענבר כי אמנם על בקעת הירדן יש קונצנזוס רחב בין תושבי ישראל "אבל יש הדואגים לדרישות הפלשתיניות ורוצים להשאיר להם את הבקעה או לפחות לחכות לסיפוח בהסכמה של הפלשתינים, מה שלא יגיע".
על החובה הישראלית להחזיק בבקעה קובע פרופ' ענבר: "גבולות ביטחון צריכים להיות לשנים רבות. נכון שיש הסכם עם ממלכת ירדן והם עומדים בו, אבל לא לעולם חוסן ולא ניתן להיות בטוחים שלא יתרחשו שינויים שישנו את היחס שלהם להסכם או מהלכים שיביאו לתום השושלת ההאשמית". לזאת מוסיף פרופ' ענבר תזכורת מהאירועים בעיראק, שם ההאשמים ששלטו במדינה שנים רבות אולצו לעזוב.
לטעמו קידום מהלך הריבונות בבקעה חשוב שיתקיים בתקופה הקרובה. "ממשל טראמפ מוכן לדון ברצינות בנושא הזה, וצריך לאותת לפלשתינאים ולעולם כולו שאנחנו לא חוזרים לגבולות 67' ושיש לנו דרישות ביטחוניות שהן במסגרת הקונצנזוס הישראלי ויש להתחשב בהם".
ומה באשר להתבטאויותיו האחרונות של המלך עבדאללה ולפיהן סיפוח הבקעה יחזק גורמים עוינים ויהווה פגיעה בהסכם השלום? פרופ' ענבר סבור כי דבריו של המלך נאמרים מהשפה ולחוץ בלבד. "הירדנים הם החוששים הגדולים ממדינה פלשתינאית עם גבול משותף עם ירדן. הם רוצים שליטה ישראלית על בקעת הירדן כדי לשמר את הממלכה מדרישות טריטוריאליות של פלשתינים או אם תהיה השתלטות על האזור על ידי חמאס שלא יזלוג הדבר הזה לכיוון שלהם. הם מבינים שהשליטה הישראלית ביהודה ושומרון ובעיקר בבקעת הירדן משמרת את הממלכה הירדנית".
לטעמו של ענבר "המלך עבדאללה צריך להבין את הדרישות הביטחוניות הישראליות. הם אף פעם לא יביעו הסכמה פומבית לשליטה ישראלית על הבקעה, אבל הם יתרגלו כמו שהם מתרגלים לשוטרים בהר הבית ובירושלים. הם יתרגלו שבקעת הירדן היא חגורת הביטחון של מדינת ישראל".
ומה באשר למו"מ עם הפלשתינים? האם החלת החוק הישראלי על הבקעה לא תתפרש כהנחת הגולל על סיכויי מו"מ כלשהו מול הפלשתינים? "צריך להבהיר לפלשתינאים ולעולם שאין חזרה לגבולות 67' ויש תנאים לשלום, וכמו שאנחנו לא מוכנים לוותר על הר הבית וירושלים המאוחדת כך אננו גם לא מוכנים לוותר על בקעת הירדן והדרישה שלהם לירושלים ולבקעת הירדן היא המחסום לשלום. אם הם רוצים שלום שיעשו ויתורים. שלום לא בכל תנאי, יש על כך הסכמה ישראלית. יש דברים חשובים יותר משלום. ביטחון ישראל חשוב יותר מהסכם שלום".
על כך נשאל פרופ' ענבר אם ישראל יכולה להציב עמדה נחרצת כל כך עשרים שנה לאחר שמצידה הובעה בעבר עמדה המצדדת במסירת השטח כמעט כולו, כפי שהציע אהוד ברק. "כרגע אולי אין אוזן קשבת אבל צריך להגיד את מה שחשוב לנו ולאט לאט העולם יתרגל, כמו שהוא מתרגל לנוכחותנו ברמת הגולן, כיוון שיש שינויים בסוריה שאף אחד לא חשב שיקרו. כך העולם יתרגל. אנחנו לא צריכים לאמץ את העמדות של ברק ואולמרט בסוגיה הפלשתינית. אנחנו צריכים לחזור ולהדגיש שהוויתורים שניתנו בזמנם נידחו על ידי הפלשתינאים ואינם עוד על שולחן הדיונים".