אורלי עדס: עמדנו במשימה, לדמוקרטיה הישראלית יש במה להתגאות

נאומה המלא של מנכ"לית ועדת הבחירות אורלי עדס במליאה האחרונה של הוועדה, בה אושרו תוצאות הבחירות לכנסת ה-22.

אורלי עדס , כ"ה באלול תשע"ט

אורלי עדס
אורלי עדס
צילום: Yonatan Sindel/Flash90

הפעם הזו בחרתי להתחיל את דבריי דווקא מן הסוף –

בפרשת "כי תבוא" שנקראה בשבת האחרונה, מופיעות ברכות שונות, והידועה והמוכרת שבהן היא –

"ברוך אתה בבואך – ברוך אתה בצאתך"!

ברכה זו מבטאת איחולים לשלמות לאורך מסע, מרגע הכניסה אליו ועד ליציאה ממנו. כל זאת כדי שבאותו המסע תשרנה הברכה והשלמות.

ומה היה לנו כאן –

לפני 114 (מאה וארבעה עשר ימים) יצאנו כל עובדות ועובדי ועדת הבחירות המרכזית, המרכז המבצעי הלוגיסטי והוועדות האזוריות, למסע ארוך ובלתי צפוי, שהוכתר כבר בראשית הדרך תחת הכותרת –

"מחזקים את אמון הציבור בוועדת הבחירות ובטוהר הבחירות"

במבט לאחור, ניתן לומר, ללא ספק, כי מסע זה היה, ארוך, פתלתל ומאתגר.

היום, במעמד המרגש של אישור תוצאות הבחירות לכנסת העשרים ושתיים – נקודת הסיום של אותו המסע – אני יכולה לומר בפה מלא ובגאווה כי –

צלחנו בהצלחה רבה ובכבוד רב את האתגר הכל כך מורכב ולא פשוט, והכותרת אותה נתנו – הגשימה את עצמה!

וחשוב מזה – יצאנו מהמסע הזה מחוזקים, שלמים, ועטופים בתחושה ובידיעה שאין משימה שיחד לא נוכל לה!

וכבר אומר – ואודה – אל תעמידו את יכולתנו למבחן נוסף בקרוב...

כאשר הגעתי לכאן, לפני די הרבה שנים... חיילת משוחררת טרייה, נותרתי משתאה נוכח האחריות העצומה המוטלת על כתפי העושים במלאכה. כבר אז תהיתי, ביני לבין עצמי, האם אלה הם פני הדמוקרטיה עצמה – זו הניבטת מבעד עיניהם של עשרות אלפי המזכירים וחברי ועדות הקלפי ומבעד לעיניהם של מיליוני המצביעים שמממשים את זכותם...

ביני לביני אמרתי – שאם יש לדמוקרטיה הישראלית לב, הרי שהוא פועם כאן, בוועדת הבחירות המרכזית.

מאז, עברו אי אילו שנים, ומספר רב מלמנות של מערכות בחירות, ואני עדיין נרגשת, בדיוק כמו אותה חיילת משוחררת, ותחושת האחריות מטבע הדברים – רק הולכת וגוברת.

והאתגר – קשה ומאתגר מאי פעם.

אך זאת לא בשל היותו כה בלתי צפוי – אלא, בשל הקריאות שיצאו מכל עבר, קריאות שונות, מגורמים שונים, שהחלו כבר בתום מערכת הבחירות הקודמת, והתעצמו במערכת הנוכחית. קריאות שהופנו כלפי ליבה הפועם של הדמוקרטיה וחתרו תחת המקצועיות, האמון והלגיטימיות של ועדת הבחירות המרכזית, ועשויות היו לגרור לאובדן אמון הציבור בבחירות ובתוצאותיהן.

קריאות אלה לא ריפו את ידינו. נהפוך הוא – הן אלה שחיזקו את ההחלטה האסטרטגית שקיבלנו כאן בוועדת הבחירות המרכזית – ההחלטה להתרומם מנקודת הפתיחה הנמוכה הזו, ולעלות לגבהים שיחזקו יותר מתמיד את אמון הציבור.

אותן קריאות שרק התעצמו ככל שהתקרב יום הבחירות, רק חידדו והעצימו את הכותרת איתה יצאנו לדרך.

ואכן – מכאן ואילך יצאנו לדרך פתלתלה, שלא תמיד ידענו לומר לאן תוביל – אם בכלל. יום רדף יום, ומצאנו עצמנו נוברים בקרביים של עצמנו ומנהלים תהליכים רבים של ביקורת עצמית נוקשה, שתוצאתם היא הפקת לקחים תוך כדי תנועה.

כל פיסת תהליך ומטלה במלאכת המחשבת הנקראת "ביצוע הבחירות לכנסת" נבחנה, מכל עבר, תוך ביצוע שינויים מהותיים ודרמטיים, שנראו לעיתים כבלתי ניתנים למימוש.

ובהקשר זה - בפרשת ניצבים, שתיקרא בשבת הקרובה בבתי הכנסת, בא בין היתר לידי ביטוי, מסר של יכולת לממש דברים שנראים בלתי ניתנים להשגה, וזאת בהקשר של קיום המצוות:

"לא ניפלאת היא ממך, ולא רחוקה היא. לא בשמיים היא... ולא מעבר לים היא...כי קרוב אלייך הדבר מאוד... בְּפִיךָ ולבבך לעשותו".

ובהשאלה מהפרשה – לאתגר שעמד בפנינו - עם מאמץ מיוחד, עשייה, אמונה רבה בנו, והרבה לב – יכולנו לאתגר ומימשנו את כל אשר חלמנו.

אני מודה – לא היה זה פשוט – אבל הצלחנו! עמדנו במשימה!

ובמלוא הצניעות – לדמוקרטיה הישראלית יש במה להתגאות.

בזמן כה קצר – הספקנו כל כך הרבה, ואמנה רק כמה שינויים דרמטיים:

  • ייצרנו באפס זמן חליפת הגנה רחבה וייעודית שמטרתה אחת היא – מיגור כל ניסיון לפגיעה בטוהר הבחירות ובהליך התקין של הבחירות.
  • הקמנו סיירת מפקחים שמנתה בסופו של יום 3500 ! מפקחים, שעקבו ותיעדו את המתרחש כמעט בכל קלפי ברחבי הארץ, לפי תכנית פעולה שהורכבה כמלאכת מחשבת;
  • פיתחנו הליך חדש לבדיקה ובקרה מורכבת של תוצאות הבחירות.
  • ובימים האחרונים, בימים שבהם כבר החל נשיא המדינה את שיחותיו עם ראשי הסיעות – אנחנו כאן ניהלנו מבצע מורכב של בדיקת "טוהר הבחירות", במסגרתו נבדקו כ-1100(כאלף ומאה) קלפיות, ובוצעו סך הכל כ-1600 בדיקות מורכבות, וכל זה היה על קצה המזלג בלבד...

וכעת, מכאן – אנחנו בוועדת הבחירות המרכזית נפנה את הבימה לנבחרי הציבור, שימשיכו במלאכת הרכבת הממשלה והובלת המדינה.

אבל רגע לפני, אנצל את המעמד המיוחד הזה, המתרחש במהלכם של ימי סוף חודש אלול, הוא חודש הרחמים והסליחות.

חודש שמוקדש לחשבון נפש – חשבון נפש פרטי, ארגוני וציבורי.

כל אחד מאיתנו כאן בוועדת הבחירות המרכזית ובוועדות האזוריות ערך את חשבון הנפש האישי המקצועי שלו – וכפי שכבר שמעתם – כולנו כאן יחד – ערכנו את חשבון הנפש הארגוני שלנו, שבא לידי ביטוי בתהליך שעברנו במערכת הבחירות וברוח ההתחדשות והשינויים שהבאנו.

על כולנו לנצל את הימים האחרונים שלפני ראש השנה, הבא עלינו לטובה – למחשבה, להתבוננות פנימית, ולחשבון נפש.

כעת עם שוך אבק הבחירות, אני סמוכה ובטוחה שגם כל מי שהטיל ספק במהימנות ובמקצועיות של ועדת הבחירות, ומצא את הדרך לערער את אמינותה ואת אמינות התוצאות– ימצא את הדרך כעת לומר שהדברים התנהלו בכל זאת, קצת אחרת...

ולסיום, למשימה המורכבת הזו התייצבו, במלוא כוחותיהם, במלוא קומתם, יושב ראש הוועדה כב' השופט מלצר, סגני היושב – ראש, חברי הוועדה, כל עובדי הוועדה המרכזית, עובדי המרכז המבצעי הלוגיסטי, עובדי הוועדות האזוריות, עובדי כל הגופים והארגונים השותפים לדרך, ועשרות אלפי העובדים שגוייסו לתפקידים השונים... ולהם, לכולם, מגיעה כל התודה והברכה.

המסע הארוך שלנו לא היה מסתיים כך, אילולא התייצבות המלאה של כל אחת ואחד, כל אחד ותרומתו.

אני מאחלת לכולנו כי נדע להישאר מאוחדים למרות המחלוקות, ושתמיד נדע לבחור בטוב.

שתהיה לכולכם, ולשלכם, שנה טובה וללא בחירות...