העליון: זכויות ילדי מתגרשים בדיון נפרד

בית המשפט העליון קבע כי עומדת בתוקפה הפסיקה לפיה אין לכרוך את זכויותיהם של ילדי מתגרשים בשאר סעיפי הסכסוך.

שמעון כהן , כ"ה באלול תשע"ט

לא לערבב את זכויות הילדים
לא לערבב את זכויות הילדים
iStock

בבית המשפט העליון התקבלה השבוע הכרעה משמעותית לסוגיית מזונות ילדים במקרה של גירושין. על פי ההכרעה הלכת שרגאי הקובע שלא ניתן לכרוך בתביעת גירושין תביעת מזונות לקטינים, הלכה זו עודה בתוקפה.

על המשמעויות של קביעת בית המשפט שוחחנו עם יו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה בלשכת עורכי הדין, עו"ד ד"ר רונן דליהו.

"מדובר בפסקה ישנה של בית המשפט העליון, שקבעה שניתן להגיש תביעה כרוכה לבית הדין הרבני ולכרוך את כל נושאי המשמורת, הרכוש וכו' הנוגעים לגירושים למעט ענייני המזונות. בית המשפט העליון קבע שנושא המזונות יעבור לבית המשפט לדיני משפחה שידון בנושא הזה באופן נפרד ועצמאי וידאג לטובת הילדים. אי אפשר לשרבב את ענייני המזונות לתוך הסכסוך על ענייני הגט והכתובה".

"מאז הלכת שרגאי פעלנו כך במשך הרבה שנים עד שמבית השפט העליון הגיעו ניצנים ראשונים של פסקי דין שבהם נכללו אמירות אגב לפיהן ניתן לכאורה לדון בכל זאת בנושא מזונות הילדים", מסביר עו"ד דליהו ומבהיר כי במערכת המשפט יש קביעות משפטיות פוזיטיביות, קביעות בדרך הישרה, אך ישנן גם אמירות אגב שמהן עלה שהסוגיה צריכה להתברר שוב. "טבען של פסקי דין הולכות ביהמ"ש העליון הוא שהם יכולים להשתנות, אבל בפסק שניתן לפני שלושה ימים קובע בית המשפט העליון שלמרות האמירות שנאמרו אגב אורחא הלכת שרגאי עדיין שרירה וקיימת, כלומר מזונות ילדים יצטרכו להידון בנפרד ואין סמכות לבית הדין הרבני לדון בדברים במסגרת תביעת הגירושין".

למעשה, מסביר עו"ד דליהו, הורים מסוכסכים ניצלו את אמירות האגב הללו על מנת לקדם את האינטרס האישי שלהם, כאשר מי ששילם את המחיר הוא סעיף המזונות, כלומר עתיד הילדים.

"מאז האמירות בבית המשפט העליון הגיעו תיקים שונים לבית הדין הרבני, ושם דנו כאילו הלכת שרגאי כבר שונתה. הייתה מוטיבציה לאחד הצדדים להביא את הדברים כרוכים כדי שהם יתבררו בבית הדין הרבני", אומר דליהו ומוסיף כי בעבר הייתה סברה שבנושא מזונות ילדים יש סמכות מקבילה, סברה שכעת הובהר שאין בה ממש, כך על פי פסיקת בית המשפט. "עכשיו התברר שיש סמכות ייחודית לבית המשפט לענייני משפחה, אבל הייתה סברה שיש סמכות מקבילה לבית המשפט ולבית הדין הרבני בנושא מזונות ילדים, ואז זה שפונה ראשון בוחר לאיזו ערכאה לפנות כדי לקדם את האינטרסים שלו. אם אותו צד חשב שבבית הדין הרבני יהיה פסיקות לטובתו, כלומר תשלום נמוך יותר, הוא פנה לשם ועתר שם לפסיקת המזונות. כלומר יש אינטרס צר של הורים להכניס את המזונות למסגרת ההליך ואת זה בית המשפט רוצה למנוע".

"ביהמ"ש העליון אומר שככל שמדובר במזונות קטינים צריך לדון בצרכים שלהם וביכולות של ההורים ולדון לגופו של עניין", דברי עו"ד דליהו המציין כי אמנם יתכן שבטווח רחוק הלכה זו של ביהמ"ש העליון תשתנה ותכורסם, אך הוא מאמין שהדברים לא יקרו בעשור הקרוב.