לא מוכח מדעית

המחקרים שמוכיחים כי ההפרדה מיטיבה לימודית עם תלמידות התיכון אינם חזות הכול * תגובה לטורה של חגית רוזנבאום מהגיליון שעבר

שמואל שטח , כ"ו באלול תשע"ט

שמואל שטח
שמואל שטח
צילום: מתוך הטוויטר של שמואל שטח

בשנת הלימודים הנוכחית נולדו שתי יוזמות להפרדה מגדרית בגיל תיכון בחינוך החילוני. הדבר דווח בטור זה פעמיים, תוך אזכור כאילו המחקרים בעולם מוכיחים שההפרדה מועילה להישגים הלימודיים. בשורות הבאות לא אכנס לטענות הערכיות והחינוכיות בדבר ההפרדה, אך אבקש לטעון שמן המחקרים שנעשו בעולם לא ניתן להביא תנא דמסייע, ובוודאי שאי אפשר להשליך מהם דבר על ההפרדה הקיימת במרבית בתי הספר של החינוך הדתי כבר מכיתה א'.

בשנות ה-70 התפרסמו כמה מחקרים שהצביעו על כך שבנות שלמדו בנפרד מבנים הגיעו להישגים טובים יותר. ברם, בשנות ה-90 סדרה של מחקרים חדשים פקפקה בממצאים, ובנייר עמדה מקיף שפורסם בשנת 2005 על ידי משרד החינוך האמריקני נטען באופן ברור כי הממצאים בנוגע ליתרונות החינוך החד-מיני מעורפלים ולקויים ולא ניתן למצוא בהם עקביות. מחקרים ארוכי טווח הצביעו למשל על מסקנות הפוכות. חלק מן הביקורת על המחקרים הייתה על כך שהם מתמקדים בהישגים הלימודיים (בעיקר לימודי מתמטיקה ומדעים), ואינם מתייחסים להשלכות החברתיות והאישיות ולא ליכולת ההתמודדות של התלמידה גם אחרי התיכון, בעולם האקדמיה והעבודה המעורב בוודאי.

סקירת מחקרים נוספים מראה כי המעבר לחינוך חד-מיני אומנם פותר בעיות מסוימות, אך יוצר כיתות בנים שמאופיינות בבעיות משמעת חמורות ושחיקת מורים גבוהה, בעוד שכיתות הבנות אומנם רגועות יותר אך חלה בהן ירידה ביצירתיות ובחדשנות.

בשנה שעברה, לאחר שנים שבהן הישגי הבנות בחמ"ד היו נמוכים, חלה עלייה ברוכה ובנות החינוך הנפרד שלומדות לחמש יחידות במתמטיקה השיגו ממוצע ציונים טוב יותר, בהשוואה לבנות החינוך הכללי. תומכי ההפרדה היו יכולים להציג זאת כהוכחה לטענתם, אלא שהסתכלות נוספת על הנתונים העלתה שאחוז התלמידות שניגשו לחמש יחידות בחינוך הדתי קטן בהרבה מהאחוז המקביל בחינוך המעורב. כלומר, במחקרים שכאלה אי אפשר להביט רק על הציון מבלי לראות את התמונה הרחבה. זו דוגמה לבעיה בניסיון להקיש מן המחקרים שנעשו בעולם אל החינוך הדתי: אינו דומה בית ספר מעורב, שבו אותה מורה עם אותה תוכנית לימודים לוקחת הצידה את התלמידות לכמה שעות בהפרדה, לבית ספר שבו לומדות רק בנות, דבר שבדרך כלל מביא לירידה בציפיות הלימודיות ולהסללה מטה.

ובכל מקרה, כל המחקרים הללו עוסקים בחינוך העל-יסודי. בחינוך היסודי לא נמצא יתרון פדגוגי, ובוודאי לא פסיכולוגי, להפרדה. כן הוכח שבכיתות מאוזנות של בנים ובנות יש איכות טובה יותר של למידה ואקלים. בחינת נתוני המיצ"ב בחינוך היסודי בישראל, תוך השוואת המוסדות הנפרדים למעורבים, הציגה תמונה דומה.

במילים אחרות, יש טענות שונות והפוכות בשאלת ההפרדה בתיכונים, ולא ניתן להסיק מסקנה חד משמעית לטובת ההפרדה. כנראה שלא במקרה, מרבית התיכונים בעולם, גם במדינות שמרניות, הם מעורבים. אפשר וראוי לדון בשאלה הדתית והערכית של ההפרדה, אך יש לנתק זאת מהמחשבה כאילו המחקרים תומכים בהפרדה.

הכותב הוא מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה