לעת זקנה

נתוני הלמ"ס שפורסמו השבוע מגלים שרוב אזרחי ישראל מרוצים מחייהם, אבל רבע מהם לא סוגרים את החודש.

עפרה לקס , כ"ו באלול תשע"ט

יצטרכו לעבוד גם בגיל מבוגר. אילוסטרציה
יצטרכו לעבוד גם בגיל מבוגר. אילוסטרציה
צילום: דניאל שטרית, פלאש 90

אם מביטים על מודעות הפרסומת התלויות בכל קרן רחוב, אפשר לחשוב שעל כדור הארץ מתגוררים רק ילדים וצעירים בני 30 ומטה. העולם, כך גורסת התפיסה הרווחת, שייך לצעירים. אבל הנתונים מצביעים על מציאות אחרת לגמרי. בישראל חיים יותר ממיליון אזרחים ותיקים, וקצב הגידול של פלח האוכלוסייה הזה עולה בקצב גדול פי שניים מקצב גידולה של כלל האוכלוסייה. חלק גדול מהעתיד שייך לאוכלוסייה המבוגרת, ויש להיערך אל העתיד הזה בשלל היבטים. גם בטווח המיידי, כמו השאלה היכן יהיו האזרחים הוותיקים חסרי המשפחה בחגים, וגם בראייה ארוכת טווח של יכולת כלכלית ועוד. לכל אלה יש השלכה משמעותית על חוסנה של החברה היום ובעתיד.

רובם המכריע של האזרחים הוותיקים בישראל מרוצים או אפילו מרוצים מאוד מחייהם, כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו השבוע לרגל יום האזרח הוותיק הבינלאומי. כמה זה רוב מכריע? 87 אחוזים. עם זאת, 42 אחוזים חושבים שמצבם הרפואי לא טוב. נתון נוסף שסיפקה הלמ"ס נוגע ליכולתם הכלכלית של בני הגיל הזה. 76 אחוזים מהם מצליחים להחזיק את עצמם כלכלית ולגמור את החודש, אך כרבע מהם אינם מצליחים בכך.

ריבי בלר, מנכ"לית עמותת 'והדרת', מסבירה את הנתונים הנוגעים ליכולת הכלכלית של האזרחים הוותיקים. "בתוך הציבור הזה יש עשרים ומשהו אחוזים שחיים מפנסיה תקציבית ומחסכונות טובים. לשאר יש פנסיה צוברת, שבה ברגע הפרישה האדם חווה ירידה של 50 אחוזים מההכנסה שהייתה לו עד כה".

במקביל, לרבים מבני ה-65 ומעלה של היום אין פנסיה בכלל. החוק שמחייב את המעסיקים להפריש לפנסיה נכנס לתוקפו רק לפני עשור, וחלק מהקשישים לא נהנו ממנו כלל. אבל, מזהירה בלר, זהו רק קצה הקרחון שמתקרב במהירות אל החברה בישראל ואל העולם כולו. "המעגל של האנשים שאין להם איך לסגור את החודש רק ילך ויגדל. אוכלוסיית המזדקנים גדלה, והביטוח הלאומי נמצא בצרות. בעוד 20 שנה יהיו בישראל יותר משני מיליון בני 65 ומעלה, והם צפויים לחיות כ-30 שנה אחרי הפרישה. אם אדם חוסך לפנסיה במשך 30­-35 שנה", היא אומרת, "אין סיכוי שהחיסכון הזה יצליח לכלכל עוד 30 שנות חיים. הפתרון היחיד, בעיקר לישראל, הוא שהאוכלוסייה הזאת תעבוד. מובן שלא צריך להכריח, אבל יש רבים שרוצים".

בלר מרחיבה את היריעה ומספרת שעבודה מספקת לאזרח הוותיק לא רק רווח כלכלי, אלא גם תחושת עניין, הרגשה של יכולת, משמעות וגם חברה. "יש קשר מוכח בין פרישה מהעבודה לתחלואה, ובין פרישה מהעבודה לתמותה. אומנם יש כאלה שהפרישה טובה להם כי יש להם קהילה, משפחה ועיסוקים אחרים. אבל יש רבים שזקוקים לעבודה".

ארגון 'והדרת' פתח לפני שש וחצי שנים את המיזם 'דרוש ניסיון', שפועל יחד עם המשרד לשוויון חברתי. מטרת העל של הפרויקט היא לשנות עמדות בקרב המעסיקים, "להביא למצב שבו המעסיקים יבינו שהמבוגרים יכולים לעבוד, ועושים את זה מצוין. אנחנו לא אומרים דברים באוויר. מחקרים מכל העולם מראים שלאנשים מבוגרים אין בהכרח ירידה ביכולות. אומנם מהירות עיבוד המידע יורדת, אבל היכולות בהרבה מקרים משתפרות".

העמותה מקיימת סדנאות למנהלי כוח אדם במשק כדי להעביר את הידע הזה ולהיאבק בסטיגמות, והיא משמשת גם מעין חברת כוח אדם. כ-20 אלף אזרחים ותיקים נרשמו כמבקשי עבודה באתר 'דרוש ניסיון'. הארגון דואג שבכל עת יהיו 300­-500 משרות שיוצעו להם. "איכות המשרות מאוד חשובה לנו, כי יש מעסיקים כמו חברות ניקיון ואבטחה שחושבים שהם יכולים למצוא כאן כוח עבודה זול. לא בבית ספרנו. אנחנו לא מסכימים לכך ודורשים מהמעסיקים שכר הוגן. לתת שכר מינימום לאדם שעבד 30 שנה, זה לא הגון".

בלר מוסיפה ואומרת שרבים בגיל הזה מחפשים משרות חלקיות, וקשה למעסיקים הגדולים לתת זאת, במיוחד כשמדובר במשרות בכירות. "חשוב לנו מאוד לבצע את ההשמה בצורה טובה, כי אם מעסיק מרוצה - הוא שלנו. בשנתיים האחרונות אחוז גבוה של המשרות המוצעות במאגר הן של מעסיקים חוזרים, שהיו מרוצים מהעובדים האזרחים הוותיקים שהגיעו לעבוד אצלם". בלר מבהירה שאפשר להירשם לחיפוש עבודה בכל עת באתר הפרויקט.

הבדידות

אמנדה קלאר, אחות גריאטרית מומחית וראש התוכנית להכשרת יועצים גרונטולוגיים ומנהלי טיפול לגיל השלישי במכון 'באר אמונה', מתחברת לנושא הגילנות והדעות הקדומות שבלר הציגה.

"כשמסתכלים על מגמת הזדקנות האוכלוסייה", היא אומרת, "חייבים לשנות באופן מיידי את העמדות נגד זקנה וזקנים. כל משרדי הממשלה עוסקים היום בנושא הזדקנות האוכלוסייה. זה מצוין, אבל זה חייב לחלחל הלאה לחברה, לאנשים. גילנות נמצאת בכל המערכות ובכל מקום. אפילו אני, מומחית בגריאטריה שעוסקת בנושא 12 שעות ביום, חושבת לפעמים דברים שאני מזהה כגילנות. אנשים חושבים שזקנה פירושה חולי, ירידה בתפקוד ועוד מאפיינים שליליים. הם לא חושבים על היופי, הניסיון בחיים, הפנאי שכל כך היינו רוצים".

קלאר מסבירה שאי אפשר לנתק את נתוני הלמ"ס זה מזה, וחוזרת לשני הנתונים שלפיהם האוכלוסייה המבוגרת מרוצה מחייה, אולם כמעט מחצית ממנה אינה מרגישה בריאה לגמרי. "אם הקשיש מתמודד עם הרבה חולי אבל יש לו גם משפחה תומכת ויש לחייו משמעות, אז הוא יקום כל בוקר ויהיה מאושר. צריך לזכור גם שרבות מהמחלות הן כרוניות, והקשישים צריכים לחיות איתן. אם הקשיש מצליח להתמודד, הוא יכול לחיות חיים טובים".

את סוגיית העוני מכירה קלאר היטב. אנו שומעים רבות על הסיוע שהורים מעניקים לילדיהם גם כשהם בני 30 ו-40, אך היא רואה את המקרים ההפוכים, כשהילדים מסייעים להוריהם ותומכים בהם כלכלית. "כשהמשפחה גם ככה לא מתפקדת זו בעיה קשה, אבל יש כאלה שמתמודדים עם זה יפה".

נתון נוסף שקלאר מתייחסת אליו הוא שלא מעט מקרב האזרחים הוותיקים הם עולים חדשים. "רובם עולים בגיל כזה מסיבות משפחתיות, כדי להיות ליד הילדים. בלי ליווי נכון הדבר עלול לגרום למצוקה אצל הקשיש, שעובר שינוי ומגיע לארץ אחרת, וגם אצל המשפחה שלו. ליווי נכון כרוך בכסף, אז יש כאלה שנמנעים מלקחת אותו". עם זאת היא מבהירה שזה משתנה מאדם לאדם וממשפחה למשפחה: "לפעמים עולמו של הקשיש משתנה לטובה, ויחד עם הטיפול הטוב יחסית שיש בארץ לאוכלוסייה המבוגרת, המעבר מביא תועלת".

כמעט שליש מבני הגיל הזה מרגישים בדידות לעיתים קרובות או לפעמים. משפחה, למרות מה שעשויים לחשוב, איננה מחסנת מפני בדידות. גם אזרחים ותיקים שיש להם ילדים ונכדים עלולים לחוש בדידות, ותחושה זו מתעצמת בתקופת החגים. קלאר מסבירה למשפחות הדואגות והעוטפות שעליהן להיות קשובות לרצון ההורים המבוגרים, לראות מה הם רוצים באמת ולא לכפות את דעתם. "גם אם קשה לך להשאיר את אמא בבית האבות בחג, יכול להיות שזה מה שהיא רוצה וזה מה שהכי נכון וטוב לה". מן הצד השני, יש כאלה שאין להם איפה לעשות את החגים.

במשרד לשוויון חברתי הציבו את מיגור הבדידות של האזרחים הוותיקים כיעד חשוב, ומקדישים לכך מחשבה ומשאבים רבים. במוקד 8840* של המשרד מתקבלות מדי שנה פניות של לא פחות מ-2,700 אזרחים ותיקים שמדווחים על תחושת בדידות. המשרד מקיים כמה מיזמים של טוויית קשר בין-דורי: מגורים משותפים עם סטודנטים, בנות ובני שירות לאומי ואזרחי שמבקרים קשישים במסגרת 'והדרת', פרויקטים עם תנועות נוער ובתי ספר ועוד.

המשרד גם מקיים מיזמי תרבות ופנאי כמו 'שלישי בשלייקס' שכולל תיאטרון, קולנוע, טיולים ועוד. יש גם קתדרות וכיתות לימוד שמשמשות גם להעברת מידע וגם כמקום מפגש. גולת הכותרת של הימים האלה, מבחינת המשרד, היא אירוח אזרחים ותיקים בודדים שאין להם עם מי לחגוג את החג אצל משפחות שפתחו את ליבן וביתן לכך. "עובדים על זה עד הרגע האחרון ממש", מסבירים במשרד. "אחרי הפניות הרבות יש צורך לבצע את ההתאמה בין המוזמן למזמינים". בדרך הזאת מאות אזרחים ותיקים זוכים לשבת לשולחן החג בלב שמח ובחיוך.